זורב קוקואשוילי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5426/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5426/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית המערער: זורב קוקואשוילי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 12.7.2010, בת.פ. 8092/09, שניתן על ידי כבוד השופט נ' זלוצ'ובר תאריך הישיבה: י"ט בשבט התשע"א (24.01.11) בשם המערער: עו"ד ירון ברזילי בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד איילת קדוש גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בין המערער, יליד שנת 1990, למתלונן, קטין יליד שנת 1994, נתגלע סכסוך על רקע טענת המערער כי המתלונן פגע ברגשותיה של חברתו. במטרה מוצהרת של "יישוב הסכסוך", קבעו השניים להיפגש באחד מימיו של חודש אפריל 2009, ולמפגש זה הגיע המערער מלווה באחדים מחבריו שהיו מצוידים באלות ומקלות. גם המתלונן הגיע עם מלווים-משלו, וחבורת המערער תקפה אותם, תוך שהמערער הולם עם אלת מתכת בראשו של המתלונן. כתוצאה מכך התמוטט האחרון, ובעודו שוכב על הרצפה הכה אותו אחד מחבריו של המערער עם אלה בגבו. כתוצאה מאירוע זה הובהל המתלונן לבית חולים, שם אובחן כסובל מפגיעת ראש אשר חייבה ניתוח כדי לנקז שטפי דם. בבית החולים הוא נותר מאושפז במשך 10 ימים, ולאחר מכן הועבר לשיקום. המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על כך הוא נדון ל-30 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 30,000 ש"ח. המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונש שגזר לו, והוא מבקש כי נקל עמו, בין היתר, מטעמים אלה: הוא אדם צעיר, עברו נורמטיבי ומעולם לא הורשע בפלילים; הוא ביצע את העבירה שיוחסה לו יומיים בלבד לאחר שהחל את שרותו הצבאי שנקטע עקב הרשעתו ומאסרו; בעקבות האירוע הוא שהה במעצר שבהמשך הומר במעצר בית ממושך; לא ניתן משקל הולם להמלצת שרות המבחן שהציע להסתפק במאסר בו יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שרות. לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש, ראשית, הואיל ולאותם שיקולים לקולא נתן גם בית המשפט המחוזי את דעתו, ושנית, הואיל ונוכח נסיבותיה הקשות של תקיפת המתלונן לא גילינו בעונש חומרה כלשהי. אדרבא, העונש שהושת על המערער נראה בעינינו מתון ביותר לאור האלימות הרבה בה נקט, והשלכותיה הקשות על הקורבן. הרתעת היחיד והרתעת הרבים חייבה בנסיבותיה של פשרה זו לכלול בעונש רכיב של מאסר ממש, ולא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה להקל עם המערער. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ט בשבט התשע"א (24.01.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10054260_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il