פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5425/03
טרם נותח

שלום חזון נ. דליה חזון

תאריך פרסום 02/07/2003 (לפני 8343 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5425/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5425/03
טרם נותח

שלום חזון נ. דליה חזון

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"א 5425/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5425/03 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: שלום חזון נ ג ד המשיבה: דליה חזון ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום בנתניה מיום 4.6.2003 בת.א. 2019/98, שניתנה על ידי כבוד השופטת אביבה טלמור בשם המערער: עו"ד רון מיור פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת א' טלמור) מיום 4.6.03, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 2019/88. 1. המשיבה הגישה לבית משפט השלום בנתניה תביעה נגד המערער לפירוק השיתוף במשק חקלאי שבבעלותם המשותפת במושב תנובות (להלן: המשק). בהסכמת הצדדים הוחלט על פירוק השיתוף בדרך של מכירה, ובית המשפט מינה כונסי נכסים לביצוע הפירוק. המערער רכש את חלקה של המשיבה במשק, אך דרישתו לרישום המשק על שמו נתקלה בסירוב מצד המשיבה, אשר טענה כי שולמה תמורה עבור חלקה אחת בלבד ולא עבור המשק בשלמותו. בית המשפט (כב' השופטת טלמור), בהחלטתו מיום 22.4.92, קיבל את עמדת המשיבה. במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט הושגה ביום 12.9.94 הסכמה, לפיה השמאי שהעריך את שווי המשק יודיע לבית המשפט אם התמורה ששילם המערער למשיבה היתה לפי ערך המשק בשלמות או לפי ערך בית המגורים ומבני המשק בחלקה אחת בלבד. ביום 4.5.97 הגיש המערער לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של מלוא הזכויות במשק וכי המשיבה חייבת בתשלום מחצית מחובותיהם המשותפים. בית המשפט לענייני משפחה העביר את התובענה לבית משפט השלום, וזו נקבעה לדיון בפני כב' השופטת טלמור. בפסק דינו מיום 14.2.02, דחה בית המשפט את התובענה, בקובעו כי אישור המכר על ידי כונס הנכסים מתייחס לבית על שתי דירותיו ומבני העזר ולא למשק בשלמותו, וכי המערער לא הוכיח את טענותיו בנוגע לחובות הנטענים. על פסק דינו של בית משפט השלום תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי ערעור שהגיש המערער. ביום 1.4.03 ניתנה על ידי בית משפט החלטה, בה הורה לכונס הנכסים להמשיך בהליכי פירוק המקרקעין והמיטלטלין בהתאם לפסקי הדין שניתנו על ידו שהינם חלוטים, ולהשלים את הליכי הפירוק. 2. בעקבות החלטה זו, הגיש המערער ביום 15.4.03 בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בפירוק השיתוף של נכסי המערער והמשיבה. המערער טען כי בהחלטתו מיום 1.4.03 גילה בית המשפט פעם נוספת דעה קדומה נגד המערער, שכן בית המשפט התעלם בהחלטתו מפסיקת בית המשפט המחוזי ומפסיקת המשקם לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי, ואף העובדות המצוינות בהחלטה אינן נכונות. כך, טען המערער, כי בית המשפט קבע כי ערעורו על ההחלטה מיום 22.4.92 נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, בעוד שלמעשה ערעורו התקבל בהסכמה. כך גם קבע בית המשפט בהחלטתו כי על פסק דינו מיום 14.2.02 לא הוגש ערעור, בעוד שערעור על פסק דין זה תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי. כן טען המערער, כי בית המשפט בפסק דינו מיום 14.2.02 לא התייחס לחובותיהם של הצדדים, והתעלם מפסיקה ברורה בנושא זה, דבר כשלעצמו מלמד על דעה קדומה. 3. בית המשפט, בהחלטתו מיום 4.6.03, דחה את בקשת הפסילה. בית המשפט קבע כי טענות המערער מופנות כנגד החלטות שונות שניתנו על ידו במסגרת ההליכים המשפטיים לפירוק השיתוף, המתנהלים בין המערער לבין המשיבה, וכי הדרך לתקיפת החלטותיו היא באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, ולא באמצעות בקשת פסלות. 4. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסילה ומדגיש כי פסק דינו של בית המשפט מיום 14.2.02 נוגד ראיות ופסיקה של ערכאות אחרות, וכי טעויותיו של בית המשפט אינן נושא לערעור. כן טען המערער, כי בית משפט השלום מסרב להכיר בכך ששגה בהחלטותיו, ואף מסרב מלהפסיק ולדון בנושאים שלגביהם קיים כבר מעשה בית-דין. 5. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. טענותיו של המערער מופנות רובן ככולן כנגד החלטות שיפוטיות של בית המשפט שניתנו במהלך הליכי פירוק השיתוף בין הצדדים. אפילו אתעלם משהשיהוי המונע העלאת חלק מהטענות כיום - לכל הפחות אותן טענות המתייחסות לפסק דינו של בית משפט מיום 14.2.02 - הרי שכפי שנפסק לא אחת, הדרך לתקיפת החלטות שדעת צד להליך אינה נוחה מהן הוא הליך הערעור ולא הליך הפסלות. גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ראו, למשל: ע"א 2374/96 לופטין יצחק נ' מוניק נועם (לא פורסם); ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"א 7186/98 שלמה מלול נ' אלברט (לא פורסם)). ואכן, המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום מיום 14.2.02, ובמסגרת זאת יישמעו טענותיו בעניין זה. עיינתי בהחלטותיו של בית המשפט נשוא הערעור ולא מצאתי כי עולה מהן דעה קדומה כלפי המערער או כי יש בהן להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים כלפיו. הערעור נדחה, אפוא. ניתן היום, ב' בתמוז התשס"ג (2.7.2003). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03054250_A01.doc/דז/ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il