אלמעאלי נ' המנהל האזרחי ליהודה ושומרון - יחידת תעסוקה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 54245-11-24 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת רות רונן העותר: חאלד רבחי יוסף אלמעאלי נגד המשיבים: 1 .המינהל האזרחי באיו"ש 2 .מפקד צבאי פיקוד מרכז 3 .ועדת המשנה לפיקוח במינהל האזרחי, בית אל 4 .לשכת התכנון המרכזית באיו"ש 5 .מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד אמיל משרקי בשם המשיבים: עו"ד נעם נורקין דין -פסק השופטת רות רונן: 1. עניינה של העתירה בהחלטת המשיב 2 (להלןהמפקד הצבאי) לדחות בקשה של העותר לקדם הליך רישוי למבנה שנמצא בתחום הצו בדבר איסור בנייה מס' 11/09/אב (מכשול התפר), התשנ"ו-1996 (להלןצו איסור הבנייה). 2. על פי הנטען, המבנה נושא העתירה הוא בית המגורים של העותר ושל משפחתו אשר הוקם לפני למעלה מעשור בתחומי צו איסור הבני יה (להלן: המבנה). ביום 26.10.2014 נמסר לעותר צו הפסקת עבודה; ובהמשך לכך, העותר הגיש בקשה למתן היתר בנייה לשם הסדרת המבנה בדיעבד. הבקשה נדחתה בהחלטת ועדת המשנה לפיקוח מיום 10.11.2016 (שלדברי העותר נמסרה למשרד באת -כוחו ביום 28.11.2016 .) בהחלטה נקבע כי לא הוכח שלעותר זכויות במקרקעין שעליהם בנוי המבנה; כי המבנה אינו תואם את התוכנית החלה בתחום שבו הוא בנוי – המייעדת את השטח לשימוש חקלאי; וכן כי המבנה מצוי בתחום צו איסור הבנייה, "כאשר מדובר טעם מהותי לדחיית בקשת היתר הבניה דנן". ערר שהגיש העותר על החלטה זו – נדחה אף הוא. 2 3. ביום8.5.2017 הגיש העותר עתירה לבית משפט זה, בה התבקש בית המשפט להורות למשיבים לקבל את בקשתו למתן היתר בנייה ביחס למבנה (בג"ץ 3798/17 ; להלןהעתירה משנת 2017). העתירה משנת 2017 נמחקה בהסכמת הצדדים ביום 15.4.2018 (הרשמתל' בנמלך), לצורך מיצוי ההליכים בין הצדדים. בהודעה שהוגשה לבית המשפט צוין כי הצדדים הסכימו שהעתירה ת ימחק, כאשר לעותר תינתן שהות של 45 ימים להגיש תכנית מפורטת להסדרת מעמדו של המבנה, ובקשה למפקד הצבאי להחרגת המבנה מצו איסור הבנייה. המשיבים מצדם התחייבו להימנע מביצוע צו ההריסה ביחס למבנה, וזאת עד 30 יום לאחר המצאת ההחלטה בתכנית המפורטת לבאת -כוח העותר. כן צוין בהודעה שהוגשה כי " ככל שהתנאי האמור לא יקוים, לא תעמוד הקפאת מימוש צו ההריסה בעינה, והתחייבות המשיבים להימנע ממימושו תתבטל מאליה, וכן יינקטו הליכי אכיפה מתאימים " (להלן: ההסדר המוסכם). 4. ביום6.5.2018 הגיש העותר תכנית מפורטת לצורך הסדרת מעמדו התכנוני של המבנה (להלן: התכנית המפורטת). כמו כן, על פי הנטען בעתירה, ביום 22.6.2018 הגיש העותר למפקד הצבאי בקשה להחרגת המבנה מצו איסור הבנייה ולקידום הליך הרישוי – אשר לא זכתה למענה מטעם המשיבי ם (להלן: בקשת ההחרגה הראשונה). המשיבים לעומת זאת טוענים כי בקשת ההחרגה הראשונה אשר צורפה לעתירה – לא התקבלה אצלם מעולם. 5. מכל מקום, ביום 25.1.2024, בחלוף כחמש שנים וחצי, ניתנה החלטת לשכת התכנון אשר קבעה כי לא ניתן לדון בתכנית המפורטת, וזאת מאחר שמדובר במבנה המצוי בתחומי צו איסור הבנייה וכאשר לא צורף לבקשה אישור מטעם המפקד הצבאי לקידום הליך הרישוי (לדברי העותר ההחלטה ניתנה ביום 14.3.2024 .) לאחר דברים אלה, ביום3.4.2024 הוגשה בקשה למפקד הצבאי מטעם העותר לקידום התכנית המפורטת בתחומי צו איסור הבנייה (לדברי העותר הבקשה הוגשה ביום 9.2.2024) (להלן בקשת ההחרגה השנייה ). בקשת ההחרגה השנייה נדחתה בהחלטת המפקד הצבאי מיום 23.9.2024 (שלדברי העותר, התקבל ה אצל באת -כוחו ביום 7.11.2024). בהחלטה הובהר כי המפקד הצבאי שקל את מאפייני הבינוי, מיקומו ביחס 3 לציר תנועה והערכת המצב הביטחונית, וכן הביא בחשבון את האינטרסים של העותר– ולבסוף הגיע למסקנה כי לא ניתן ליתן אישור לקידום הליך תכנוני ביחס למקרקעין. 6. יצוין כי מל כתחילה הוגשה העתירה דנן ביום 21.11.2024 בקשר להחלטת המפקד הצבאי מיום 23.9.2024, ובית המשפט התבקש בה לבטל את ההחלטה, ולהורות למפקד הצבאי לאפשר לעותר למצות את ההליך התכנוני. אלא שביום 3.3.2025 הודיעו המשיבים לבית המשפט כי במהלך הטיפול בעתירה התברר כי נפלה שג גה בהחלטת המפקד הצבאי. זאת, הן מאחר שבהחלטה מיום 23.9.2024 צוין מספר תיק בב"ח שגוי הן מאחר שצוין כי המבנה מצוי בתחומי הצו בדבר איסור בנייה מס' 1/96, התשנ"ו - 1996 – כאשר למעשה הוא מצוי בתחומי הצו בדבר איסור בנייה מס11/09/אב (מכשול התפר), התשנ"ו-1996 . בהתאם לכך, הודיעו המשיבים כי ביום 23.2.2025 ניתנה החלטה חדשה מטעם המפקד הצבאי אשר דוחה את בקשת העותר לקידום הליך רישוי, ובה תוקנו שגגות אלה (להלן: ההחלטה המעודכנת). בהחלטה המעודכנת נקבע כי היות שהמבנה מצוי בתחומי צו איסור הבנייה, ולנוכח הסיכון הביטחוני הנשקף מהמבנה המצוי כ-22 מטרים בלבד מהגדר ובסמוך ליישוב הר גילה, אין מקום לאפשר קידום של הליך תכנוני במקרקעין. עקב כך, הוריתי לעותר להגיש עתירה מתוקנת ביחס להחלטה המעודכנת. עתירה זו הוגשה ביום 8.4.2025 – והיא העתירה שלפניי 7. בעתירה טוען העותר כי החלטת המפקד הצבאי היא בלתי סבירה, מאחר שלא נשקפת כל סכנה ביטחונית מהמבנה. לכן, כך נטען, לא היה כל טעם ביטחוני לדחות את הבקשה שהגיש למתן אישור ביטחוני לקידום ההליך התכנוני. זאת, מאחר שהעותר ומשפחתו הם אנשים נורמטיביים ושומרי חוק; משום שהם גרים באזור זמן רב, כאשר בכל השנים הללו מעולם לא אירעה בו תקרית ביטחונית; בשים לב לכך שמדובר בבית חד-קומתי (כאשר גובהה של גדר הביטחון הוא כ-10 מטרים), ולכך שהמבנה מצוי כ- 150 מטרים בלבד מתכנית מתאר אלולגה, שעל פי הנטען צמודה גם היא לגדר הביטחון נוסף ע ל כך טוען העותר כי המשיבים סטו מההסכמות בין הצדדים בהסדר המוסכם אשר הוגש לבית המשפט במסגרת העתירה משנת 2017. זאת, מאחר שבאותו הסדר הוסכם כי ככל שהעותר יגיש תכנית מפורטת העומדת בדרישות הסף להגשתה ובקשה להחרגת המבנה מצו איסור הבנייה – התכנית תיבחן לגופה. 4 כמו כן, נטען כי המבנה מצוי באזור שבו בנויים מבנים גדולים וגבוהים יותר– וכי המבנה של העותר מצוי במפלס נמוך יותר מהמבנים ברחוב המפריד בין המבנה לבין גדר הביטחון. לבסוף נטען כי החלטת המפקד הצבאי פוגעת בזכותו של העותר לדיור ובזכותו לקניין, שהן זכויות חוקתיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 8. המשיבים מצדם סבורים כי דין העתירה להידחות. ראשית נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותר. על פי הטענה, העותר בנה את המבנה בלא היתר בנייה כדין, ופעל להסדרתו רק בדיעבד. חוסר ניקיון הכפיים במקרה דנן הוא חמור במיוחד היות שעל פי הנטען, העותר השלים את עבודות הבנייה והרחיב את המבנה אף לאחר שנמסר לו צו הפסקת העבודה. לשיטתם, די בכך על מנת להביא לדחיית העתירה. יתרה מכך, המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות אף לגופה; זאת, בשים לב לכך שהמפקד הצבאי שק ל את מכלול השיקולים הרלוונטיים – לרבות מאפייני המבנה, מיקומו בסמוך לגדר וליישוב הר גילה המצוי בעברה השני – והגיע למסקנה כי אין מקום להתיר קידום הליך רישוי בעניינו. המשיבים מדגישים כי שיקול דעתו של המפקד הצבאי בנושאים ביטחוניים המצויים בליבת מומחיותו, זוכה למשקל מיוחד בפסיקת בית המשפט; וכי העותר לא הצביע על נימוק הסותר את עמדתו הביטחונית של המפקד הצבאי. באשר לטענה כי המשיבים הפרו את ההסדר המוסכם – נטען כי הסכמתם לעכב את הליכי האכיפה הותנתה בהגשת תכנית מפורטת ובקשה לקידום הליך רישוי בתוך 45 ימים ממועד פסקהדין בעתירה משנת 2017. יחד עם זאת, העותר לא הגיש בקשה לקידום הליך רישוי. לשיטת המשיבים, בקשת ההחרגה הראשונה, שהוגשה על פי הנטען ביום 22.6.2018, מעולם לא התקבלה אצל המשיבים; וגם לו הייתה מוגשת – היה מדובר בהגשה באיחור של 23 ימים. מכל מקום, כך נטען, המשיבים לא פעלו למימוש צו ההריסה באותה העת – אלא רק לאחר שהעותר מיצה את כל ההליכים האפשריים. 9. יודגש כי בד בבד עם הגשת העתירה במתכונתה המקורית הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי. בהחלטתי מיום 21.11.2024 הוריתי על מתן צו ארעי שלפיו לא ייהרס המבנה נושא העתירה עד למתן החלטה אחרת; וזאת, בכפוף לכך שתוקפא כל בנייה חדשה ולא ייעשה שינוי כלשהו במצב הקיים במבנה. מובהר כי הצו הארעי לא יחול על 5 הריסה הנדרשת עקב צרכי לחימה דחופים ומטעמי בטחון מובהקים ". כפי שהבהרתי בהחלטתי מיום 20.3.2025 – הצו הארעי נותר תקף אף לאחר הגשת העתירה המתוקנת. דיון והכרעה 10. לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, על נספחיהן, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו. 11. הטענה העיקרית בעתירה היא כי לא נשקפתמהמבנה כל סכנה ביטחונית. זאת, הן מאחר שלטענת העותר מצויים מבנים אחרים באזור בעלי מאפיינים דומים שמהם לא נשקפת סכנה; הן בהיותו של המבנה חד -קומתי ונמוך מגובהה של הגדר; הן משום שמעולם לא היו אירועים ביטחוניים באזור המבנה. כאמור, עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם עמדת המפקד הצבאי בנדון – אשר סבר כי יש מניעה ביטחונית לקידום הליך רישוי של המבנה לאור מכלול מאפייניו והשיקולים הביטחוניים הרלוונטיים. כידוע, שיקול דעתו של המפקד הצבאי בענייני ביטחון שעליהם הוא מופקד הוא בעל משקל מיוחד לנוכח מומחיותו בנושאים אלה. אי לכך, בית המ שפט ייטה שלא להתערב בהחלטותיו של המפקד הצבאי המבוססות על שיקול דעתו המקצועי בעניינים אלה בכלל, ובהחלטותיו בבקשות לקידום הליך רישוי של מבנה המצוי בתחומי צו איסור הבנייה בפרט (בג"ץ 52341 -01-25 חליף נ' מפקד כוחות צה"ל , פסקה 11 (3.7.2025); בג"ץ 47656 -11-24 שחאתית נ' המינהל האזרחי באיו"ש, פסקה 6 (22.4.2025.)) 12. במקרה דנן, איננו סבורים כי טענות העותר מצדיקות התערבות בשיקול דעתו של המפקד הצבאי. כאמור, המפקד הצבאי שקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים – לרבות את הערכת המצב המבצעית; את מיקומו של המבנה ומאפייניו; ואת האינטרסים והזכויות של העותר ושל בני משפחתו. הוא קבע כי אין מנוס מדחיית הבקשה, בשים לב לכך שהמבנה עשוי להשפיע על מידת האפקטיביות של גדר הביטחון; ושהוא מהווה סיכון ביטחוני, בפרט לתושבי היישוב הר גילה הנמצא בסמוך. עוד צוין בתגובת המשיבים כי מבנים בלתי חוקיים הנמצאים בסמוך למבנה מושא העתירה מצויים אף הם בהליכי אכיפה. איננו סבורים כי העותר הצביע על טעמים כבדי-משקל המלמדים על פגם שנפל בשיקול דעתו של המפקד הצבאי, שרק בהתקיימם תיתכן התערבות שיפוטית. 6 הדברים אמורים בשים לב לכך שאין מחלוקת על כך שהמבנה מצוי בתחומי צו איסור הבנייה וכי הוא נבנה ללא היתר – אשר התבקש אך בדיעבד. 13. אין ממש גם בטענות העותר בדבר הפרת ההסדר המוסכם על ידי המשיבים ההסדר המוסכם, אשר קיבל תוקף עם מחיקת העתירה משנת 2017 ביום15.4.2018 , התנה את הקפאת מימוש צו ההריסה בכך שהעותר יגיש תכנית מפורטת ובקשה לקידום הליך רישוי – בתוך 45 ימים. כן הוסכם כי הימנעות המשיבים מביצוע צו ההריסה תהיה עד 30 ימים לאחר המצאת ההחלטה בתכנית המפורטת לבא-כוח העותר. אף אם נניח לטובת העותר כי הוא פעל בהתאם לאמור בהסדר (ולטענת המשיבים אלה אינם פני הדברים שכן בקשת ההחרגה הראשונה לא הוגשה) – המשיבים אכן לא פעלו לביצוע צו ההריסה עד שניתנה לעותר הזדמנות למצות את ההליכים התכנוניים. מאז שהוגש ההסדר המוסכם לבית משפט זה, חלפו למעלה משבע שנים – כאשר הבקשה לתכנית מפורטת נדחתה; וניתנה לעותר הזדמנות נוספת לפנות למפקד הצבאי – אותה הוא ניצל בבקשת ההחרגה השנייה נושא עתירה זו, שנדחתה בהחלטה המעודכנת של המפקד הצבאי, אשר ניתנה ביום 23.2.2025 . יוער כי העובדה שחלף פרק זמן ממושך מאוד (למעלה משמונה שנים) בו המשיבים לא נקטו בכל צעד כנגד המבנה – עשויה מצד אחד לעורר תהייה ביחס לדחיפות בביצוע ההריסה, א ך מעידה מהצד השני על כך שהמשיבים איפשרו לעותר למצות את סעדיו בלא שעמדו על הריסה מיידית של המבנה. כך או כך, ההחלטה האחרונה של המשיבים מתייחסת מטבע הדברים להערכת המצב הביטחונית ולמכלול השיקולים כפי שהיו בעת שהיא ניתנה – וכאמור בהחלטה זו איננו מוצאים לנכון להתערב. 14. הוא הדין ביחס ליתר טענות העותר בדבר אכיפה בררנית ביחס למבנים אחרים באזור, אשר הועלו בעלמא וללא תימוכין – ועל כן גם דינן להידחות (ראו, למשל: בג"ץ 32210 -10-24 חטיב נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 11 (8.6.2025.)) 15. סיכומו של דבר: העתירה נדחית, ועמה הבקשה למתן צו ביניים. בנסיבות העניין דנן, לא ייעשה צו להוצאות. 7 בהתחשב בחלוף הזמן, ניתנת לעותר שהות מספקת לצרכי פינוי והתארגנות – כך שהצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 21.11.2024 ימשיך לעמוד בתוקפו למשך 60 ימים מיום מתן פסק דין זה ניתן היום, כ"ז אב תשפ"ה (21 אוגוסט2025). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת רות רונן שופטת