פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5423/20

משרד הווקף המוסלמי, יריחו נ' שר הבטחון ואח'

עתירה נגד צו תפיסה צבאית משנת 1977 ודרישה לפינוי פולשים מהמקרקעין.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 09/08/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5423/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) משרד הווקף המוסלמי, יריחו נגד שר הבטחון ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד צו תפיסה צבאית משנת 1977 ודרישה לפינוי פולשים מהמקרקעין.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5423/20

משרד הווקף המוסלמי, יריחו נ' שר הבטחון ואח'

עתירה נגד צו תפיסה צבאית משנת 1977 ודרישה לפינוי פולשים מהמקרקעין.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר, משרד הווקף המוסלמי, הגיש עתירה נגד צו תפיסה צבאי משנת 1977, בטענה כי המדינה אפשרה פלישה של מתנחלים למקרקעין שבהם הוא מחזיק בזכויות. במהלך הדיונים עלה כי העותר לא צירף לעתירה גורמים רבים המחזיקים בפועל בשטחים אלו, כגון תושבי היישוב 'עינות קדם' וקיבוץ נערן, למרות הוראות מפורשות של בית המשפט לעשות כן. בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לברר את העתירה במתכונתה הנוכחית בשל אי-צירוף משיבים דרושים, והורה על מחיקת העתירה על הסף תוך שמירת זכויות הצדדים לטעון את טענותיהם בעתיד.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, נ' סולברג
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משרד הווקף המוסלמי, יריחו

נתבעים

  • שר הביטחון
  • מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
  • ראש המנהל האזרחי
  • היועץ המשפטי של הגדה המערבית
  • ועדת המשנה לפיקוח על הבניה
  • היחידה המרכזית לפיקוח
  • ייט"ב - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טוען לזכויות במקרקעין שנתפסו בצו תפיסה צבאי.
  • המשיבים אפשרו פלישה של צדדים שלישיים למקרקעין.
  • יש להורות על פינוי המתנחלים והריסת מבנים במקרקעין.
טיעוני ההגנה
  • המקרקעין הוקצו כדין להסתדרות הציונית העולמית לצורך הקמת יישובים.
  • העותר לא צירף את כל הגורמים הרלוונטיים המחזיקים במקרקעין.
  • העותר לא צירף מפת מדידה רשמית ולא הבהיר את גבולות השטח.
מחלוקות עובדתיות
  • זהות המחזיקים בפועל במקרקעין.
  • היקף המקרקעין המדויק נשוא העתירה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכמי הרשאה שהוצגו במהלך ההליך.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר לא צירף משיבים דרושים למרות החלטות קודמות של בית המשפט.
  • התנהלות דיונית של המשיבים שתרמה להתמשכות ההליך.

תגיות נושא

  • מקרקעין
  • צו תפיסה
  • אי-צירוף משיבים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • מחיקת העתירה על הסף
  • שמירת זכויות וטענות הצדדים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5423/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג העותר: משרד הווקף המוסלמי, יריחו נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 3. ראש המנהל האזרחי 4. היועץ המשפטי של הגדה המערבית 5. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה 6. היחידה המרכזית לפיקוח 7. ייט"ב - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ המבקש להצטרף כמשיב: עומר עתידיה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים 6-1: עו"ד יצחק ברט בשם המשיב 7: עו"ד עופר שרם בשם המבקש להצטרף: עו"ד ולדי בורודובסקי פסק-דין העתירה שבכותרת מכוונת נגד צו תפיסה צבאית שהוצא בשנת 1977, אשר מכוחו נתפסו מקרקעין שהעותר טוען לזכויות בהם (להלן, בהתאמה: צו התפיסה והמקרקעין). לטענת העותר, המשיבים 6-1 אפשרו פלישה למקרקעין של צדדים שלישיים, והוא משיג על חוקיות צו התפיסה ומבקש סעדים רבים ובהם כי המשיבים יגלו לו את זהות הפולשים ויבצעו נגדם פעולות אכיפה. ביום 26.4.2021 הגישו המשיבים 6-1 תגובה מקדמית לעתירה בה טענו, בין היתר, כי ביום 2.10.1989, דהיינו לפני למעלה משלושים שנה, הוקצו המקרקעין או חלקם על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון להסתדרות הציונית העולמית, לצורך "הקמת יישוב ופיתוחו" ובפרט כדי לשמש כשטחי עיבוד ליישוב ייט"ב, המשיב 7. ביום 2.5.2021 הגיש המבקש להצטרף (להלן: המבקש) בקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע למחרת, וטען כי הוא מתגורר ביישוב עינות קדם, שאת הריסתו ופינויו "ככל הנראה" מבקש העותר. בעקבות זאת הורינו על דחיית דיון, על מנת לאפשר הגשת בקשת הצטרפות, ובהחלטתנו מאותו היום הדגשנו כי "מן הראוי לצרף את היישוב עצמו וצירוף אחד מתושביו בלבד, אין בו כדי למצות את הצורך בצירוף שעליו עמד המבקש". בהמשך לכך, המבקש והעותר הגישו מספר הודעות ובקשות בנוגע לסוגיית זהות המשיבים הראויים לעתירה. המבקש טען כי העותר נמנע מלהמציא את העתירה למשיבים רלוונטיים כדבעי; העותר, מצדו, טען כי צירף לעתירה את המשיב 7, "אשר השתלט על השטח נשוא העתירה והביא את המבקש ובני משפחתו למקום", וכי יצא ידי חובתו בכך. נוכח בקשת המבקש להצטרף, טען העותר כי יש לצרף את המבקש כמשיב לעתירה "ולא להתיר צירופים של אנשים אחרים". בעקבות ההתפתחויות הללו, צוין בהחלטה מיום 4.7.2021 "נראה כי יש ממש בטענות המבקש שלפיהן העותר לא הצביע על פעולות ממשיות שבהן נקט על מנת לעמוד בחובתו להמציא את העתירה לידי המחזיקים במקרקעין שבמוקד העתירה". עם זאת, נוכח בקשה שהגיש המשיב 7 להגיב לעתירה באיחור, נקבע כי המשיב 7 יגיב לעתירה ולאחר מכן יוחלט על הפעולות שעל העותר לבצע לצורך המצאת העתירה לגורמים הרלוונטיים. ביום 22.7.2021 הגיש המשיב 7 תגובה לבקשת ההצטרפות ולעתירה לגופה. המשיב 7 טוען, בין היתר, כי לא ברור עד תום מהמפות שצורפו לעתירה לאילו מקרקעין מתייחס העותר, שכן לעתירה לא צורפה מפת מדידה רשמית. המשיב 7 מוסיף כי נחתם הסכם הרשאה בין ההסתדרות הציונית העולמית, בינו ובין המבקש ובהסכם זה הוקצה חלק מהמקרקעין למבקש. עוד לטענת המשיב 7, מעיון במפות עולה כי מקרקעין שהעותר סיווג ככאלו המצויים תחת "השתלטויות חקלאיות של מתנחלים" הם, למיטב ידיעתו, שטחים המעובדים על-ידי קיבוץ נערן, אשר לא צורף כמשיב לעתירה. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות הצדדים, אנו סבורים כי דין העתירה במתכונתה הנוכחית להימחק על הסף מחמת אי-צירוף משיבים דרושים, תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים. העותר מבקש סעדים רבים בנוגע למקרקעין, ובהם פינוי "המתנחלים היהודים" מהם; נקיטה "בכל הפעולות הדרושות כדי להפסיק את פעולות הפלישה [...] על-ידי המתנחלים היהודים למקרקעין"; הריסת מבנים במקרקעין; ועוד. עם זאת, מתגובות הצדדים עולה ספק מהותי בנוגע לטענת העותר כי היישוב ייט"ב (המשיב 7) הוא בעל הדין הדרוש או למצער בעל הדין הדרוש היחיד בהקשר זה. כך, המבקש התייצב להליך וטען כי הוא ויתר התושבים ביישוב המכונה "עינות קדם" עשויים להיפגע מהסעדים המבוקשים בעתירה, אך הם לא צורפו כמשיבים; מתגובת המשיב 7 עולה כי קיבוץ נערן עשוי אף הוא להיפגע מהסעדים המבוקשים בעתירה – אך זכרו של הקיבוץ לא בא בגדר העתירה, והעותר אף לא פעל לצרפו גם לאחר שניתנה לו שהות לפעול להמצאת העתירה למחזיקים במקרקעין. במהלך ניהול ההליך צורפו הסכמי הרשאה שמכוחם, ככל הנראה, מחזיקים גורמים שונים במקרקעין. בנסיבות אלה סברנו כי על העותר לצרף גורמים אלה כמשיבים ובהחלטות קודמות אף צוין בהקשר זה כי העותר לא יצא ידי חובתו בהמצאת העתירה לידי בעלי הדין הדרושים ובצירופם כמשיבים לעתירה. למרות זאת, העותר לא עשה כן ולא הציג נימוק מספק לכך. לפיכך, נכון לעת הזו, ומשהעותר מבקש סעדים רבים הנוגעים למקרקעין שבהם מחזיקים גורמים שונים שלא צורפו לעתירה – לא ניתן לברר את העתירה ולדון באופן ממצה בסעדים המבוקשים. מן הטעמים שפורטו, אנו מורים כי בשלב זה דין העתירה להימחק על הסף וטענות כל הצדדים שמורות להם. עוד אנו מורים כי בשים לב להתנהלות הדיונית של המשיב 7 ושל המבקש, אשר לא הגישו את תגובותיהם במועד ובכך תרמו להתמשכות ההליך – אין צו להוצאות. ניתן היום, א' באלול התשפ"א (‏9.8.2021). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20054230_V09.docx אט מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il