קבוצת טלאור כראדי בע"מ נ. עיריית בית שמש

6 בבית המשפט העליון בר"מ 54159-12-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג המבקשת: קבוצת טלאור כראדי בע"מ נגד המשיבות: 1. עיריית בית שמש 2. חן המקום בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 10.12.2025, בעת"מ 6659-12-25, שניתן על-ידי השופט נ' פלקס בשם המבקשת: עו"ד מיכאל וקנין; עו"ד אלחנן פלור; עו"ד ליאור מאירי בשם המשיבה 1: עו"ד אייל בוקובזה בשם המשיבה 2: עו"ד ארז טיקולסקר פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 10.12.2025, בעת"מ 6659-12-25 (השופט נ' פלקס), בה נדחתה בקשה למתן צו ביניים. רקע רלבנטי במוקד – תחנת מעבר לפינוי פסולת, אשר נמצאת בשטחה של המשיבה 1, עיריית בית שמש. בחודש מאי 2025, הודיעה החברה שהפעילה בעת ההיא את התחנה על כוונתה לחדול מיידית מפעילותה. בעקבות זאת, התקשרה עיריית בית שמש זמנית עם המשיבה 2, חן המקום בע"מ (להלן: חן המקום), להבטחת המשך הפעילות הסדירה בתחנה. בהמשך לכך, ביום 28.9.2025, פרסמה העירייה מכרז פומבי (מס' 35/25), למתן שירותי תפעול ואחזקה של תחנת המעבר, ושינוע הפסולת לאתר הטמנה. כחלק מתנאי המכרז, נקבע כי מציע נדרש להציג "ניסיון של לפחות 36 חודשים ברציפות בתקופה שבין השנים 2024-2021 במתן שירותי תחזוקה ותפעול של תחנת מעבר באופן שוטף ורציף עבור רשות מקומית אחת בעלת אוכלוסייה של 150,000 תושבים" (להלן: תנאי הסף). לאחר פרסום המכרז, פנו המבקשת וחן המקום לעיריית בית שמש, בבקשות להבהרת תנאי-סף במכרז. המבקשת ביקשה כי יתוקן תנאי-הסף, כך שניתן יהיה להציג ניסיון רלבנטי שנצבר גם בשנת 2025; חן המקום, מצדה, ציינה בפנייתה כי "היקפי הניסיון של המציע ניתנים להוכחה באמצעות כמויות הפסולות שבהן טיפל", וביקשה אפוא לשנות את תנאי-הסף, כך שהשתתפות במכרז תחייב ניסיון "בקליטת פסולת מעורבת שלא תפחת מ-360 טון ליום". בהחלטת העירייה מיום 26.10.2025, נדחו בקשות ההבהרה. בעקבות זאת, הגישו המבקשת וחן המקום עתירות נפרדות לבית המשפט לעניינים מינהליים, המופנות כלפי הוראות המכרז. ביום 13.11.2025, הודיעו חן המקום ועיריית בית שמש לבית המשפט, כי הגיעו להסכמה באשר לתנאי-הסף. לפי הסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, ההשתתפות במכרז תותנה בהצגת ניסיון בתפעול תחנת מעבר הקולטת 350 טון פסולת מעורבת ליום, וזאת במשך 36 חודשים רצופים, בתקופה שבין תחילת שנת 2021 ועד למועד הגשת ההצעות למכרז (עת"מ 10003-11-25; השופטת ש' רנר). בהמשך לכך, הגישה עיריית בית שמש בקשה למחיקת עתירתה של המבקשת, בטענה כי נוכח תיקון תנאי-הסף, שהביא להכרה בניסיון שנצבר בשנת 2025 – התייתרה העתירה. בפסק דין מיום 24.11.2025, נמחקה העתירה; זאת, חרף התנגדות המבקשת, אך "מבלי לגרוע מזכות[ה] להגיש עתירה חדשה באשר להוראות המכרז העדכני" (עת"מ 18240-11-25; השופט נ' פלקס). ביום 2.12.2025, הגישה המבקשת עתירה חדשה לבית המשפט לעניינים מינהליים, המופנית בעיקרה כלפי תנאי-הסף המעודכן. לטענת המבקשת, בניגוד לעמדת העירייה בעתירה הקודמת – שלפיה תיקון תנאי-הסף סיפק מענה לבקשתה – לא כך הם פני הדברים. זאת, שכן תיקון הוראות המכרז, כמפורט לעיל, משמעו "צמצום מעגל המציעים הפוטנציאליים במכרז לכ-4 בלבד". תיקון זה, כך נטען, אינו ענייני, ומקורו ב"מו"מ שקיימה העירייה עם חן המקום", במטרה לדחוק את רגליהן של מתחרות פוטנציאליות. כחיזוק למסקנה זו, הצביעה המבקשת על דחיית בקשת ההבהרה של חן המקום, אשר היתה זהה בתוכנה לתיקון המוסכם – וזאת לפני שבועות בודדים בלבד. בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה המבקשת בקשה למתן צו ביניים, לפיו יוארך המועד האחרון להגשת ההצעות, ויעוכבו הליכי המכרז, עד לאחר ההכרעה בעתירה. בהחלטה מיום 10.12.2025, הבקשה – נדחתה. נקבע, כי בשים לב להלכה הפסוקה, שלפיה לא ימיר בית המשפט את שיקול הדעת של עורך המכרז בשיקול דעתו; ובהינתן שתנאי-הסף, על פניהם, נחזים כסבירים, הרי שסיכויי העתירה – נמוכים. אשר למאזן הנוחות, בית המשפט עמד על כך שהעתירה עוסקת במכרז למתן שירותים, כך שבמידה ותתקבל, "לא תהיה מניעה להפקיע בדיעבד את ההתקשרות"; מכאן, שנזקה הפוטנציאלי של המבקשת, הוא "נזק כספי הניתן לכימות ולפיצוי". לעומת זאת, עיכוב הליך המכרז צפוי להביא לפגיעה משמעותית בעיריית בית שמש, שכן "יש לה אינטרס בקידום יעיל ומהיר של המכרז וקבלת שירותים חיוניים". נקבע אפוא, כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. המבקשת לא השלימה עם תוצאה זו, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי. בהחלטה מיום 18.12.2025, הוריתי על צו ארעי, שלפיו יוארך המועד האחרון להגשת הצעות במכרז, עד החלטה אחרת. טענות הצדדים לטענת המבקשת, שגה בית המשפט המחוזי בבחינת מאזן הנוחות, שכן לא עמד על כך שלהבדיל מעתירה המופנית נגד זכייה במכרז, בענייננו הותקף תנאי במכרז. לדבריה, הפסיקה בעתירות כגון דא נוטה לעכב את הליכי המכרז, שכן קבלת העתירה במעלה הדרך תחייב את ביטול המכרז, מה שיעורר קושי בקיום מכרז חדש כסדרו וכהלכתו, נוכח העובדה שהצעות המתמודדים נחשפו זה מכבר. המבקשת אף משיגה על הקביעה כי הפגיעה הצפויה לה אינה בלתי-הפיכה, שכן לדידה, החובה המוטלת על התובע פיצויים להראות כי אלמלא הפגם הנטען, היה זוכה במכרז – "קשה עד בלתי-אפשרי[ת] להוכחה אם נמנעת מלכתחילה השתתפות במכרז בשל תנאי סף בו". אשר לפגיעה בעירייה כתוצאה מעיכוב הליכי המכרז, במידה וינתן צו ביניים, גורסת המבקשת כי חן המקום מפעילה בעת הנוכחית את תחנת המעבר; משכך, השירותים החיוניים ניתנים כסדרם, דבר שיש בו כדי למתן באופן ניכר את הפגיעה הנטענת. על רקע האמור, טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות – נוטה לטובתה. גם בבחינת סיכויי העתירה, סבורה המבקשת כי נפלו טעויות מהותיות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, וכי לא ניתן משקל ל"נסיבות ול(היעדר) ההליך המינהלי שהובילו ל'תיקון' תנאי הסף", הכוללים שינוי מהותי בתנאי-הסף כתוצאה מהידברות בין עורך המכרז לבין מתמודדת פוטנציאלית, לאחר שבקשת הבהרה דומה במהותה, שהוגשה על-ידי אותה מתמודדת – נדחתה. עיריית בית שמש, מצידה, סומכת ידה על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, וגורסת כי סיכויי העתירה – נמוכים. במישור מאזן הנוחות, מכירה העירייה בקיומה של פסיקה התומכת בעיכוב הליכי מכרז, כאשר העתירה תוקפת תנאי במכרז (להבדיל מזכייה במכרז), אך סבורה כי אין הנדון דומה לראיה, שכן בניגוד להליך דנן, פסיקה זו עסקה בהליכים ש"אינם משוללי יסוד". עוד צוין, כי "למרות שהמבקשת ניסתה להצניע בבקשות דנן את טענותיה", הרי שבסופו של דבר הנזק הנטען על-ידה הוא כספי – וניתן אפוא לפיצוי. כמו כן נטען, כי נזק זה הוצג בכלליות רבה – ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. לבסוף נטען, כפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים, כי ישנה דחיפות בקידום המכרז. חן המקום הצטרפה, בעיקרו של דבר, לעמדת העירייה. דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובות, על נספחיהן, ובהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה; לפיכך, תיקרא המבקשת להלן המערערת. כידוע, בהכרעות שעניינן סעדים זמנים, יעמיד בית המשפט לנגד עיניו שני שיקולים: סיכויי ההליך ומאזן הנוחות. שיקולים אלו מקיימים ביניהם יחס הידוע כ'מקבילית כוחות', כאשר למאזן הנוחות – נתונה הבכורה (מִני רבים, ראו: בר"מ 6007/17 דניה סיבוס בע"מ נ' עיריית קריית ביאליק, פסקה 8 ‏(20.8.2017‏); בר"מ 7480/15 אבו ליל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פסקה 12 ‏(‏18.11.2015‏)‏). סבורני, כי בחינת שיקולים אלו בנסיבות העניין, מוליכה למסקנה כי דין הערעור – להתקבל, כך שהמועד האחרון להגשת הצעות למכרז יוארך עד לאחר הכרעה בעתירה המינהלית. אפתח בסיכויי העתירה. מבלי לטעת מסמרות, דומני כי יש טעם בטענת המערערת, שלפיה יש מקום לייחס משקל להליך תיקון תנאי-הסף. העובדה שהעירייה דחתה בקשת הבהרה של חן המקום, ולבסוף נאותה לאמץ תיקון דומה במהותו, לאחר הידברות ישירה בין הצדדים, ומבלי שהתאפשר למועמדים האחרים במכרז להביע עמדה לגבי התיקון, או לעמוד על השלכותיו לגביהן – מעוררת קושי מסוים. זאת בפרט, בשים לב לכך שדרך המלך לתיקון כאמור, היא במסגרת שלב ההבהרות (ראו: עע"מ 1847/06 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר החשב הכללי, פסקה 7 ‏(25.4.2007‏); עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח‏(‏1‏)‏ 590, 602-600 ‏(‏2003‏)). מכאן, שלכל הפחות, עתירת המערערת, על פניה, אינה משוללת יסוד. על רקע האמור, אעבור לבחינת מאזן הנוחות – השיקול המרכזי בהכרעות כגון דא. גם בהקשר זה, סבורני כי יש ממש בעמדת המערערת. קביעת בית המשפט לעניינים מינהליים, כי הנזק ממתן צו הביניים הפיך ובר-פיצוי – אינה חפה מקשיים. בהתחשב בכך שהמערערת תוקפת תנאי מהותי במכרז, קבלת העתירה עשויה לחייב את ביטולו; זאת, לאחר שהצעות המתמודדים נחשפו לעיני כל. קיום מכרז חדש בנסיבות אלו – מעורר קושי של ממש, וטומן בחובו פגיעה באינטרס הציבורי בעריכת מכרזים שוויוניים ותחרותיים (ראו והשוו: עע"מ 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות, פסקה 26 ‏(‏2.7.2019‏); עע"מ 4067/23 מדטכניקה אורתופון בע"מ נ' לאומית שירותי בריאות, פסקה 12 ‏(‏8.6.2023‏); עע"מ 1338/21 חנן אום אלפחם, חברה למתן שירותי בית ורווחה בע"מ נ' משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פסקה 11 ‏(22.3.2021‏) (להלן: עניין אום אלפחם). על הקושי בעריכת 'מכרז על תנאי', ראו גם: בר"מ 6045/11 ה. שטרן ישראל ‏(‏תכשיטים ואבני חן ישראל בע"מ‏)‏ נ' רשות שדות תעופה בישראל, פסקה י ‏(‏25.8.2011‏)). אפילו הייתי מניח, לטובת המשיבות, שקבלת העתירה לא תחייב את ביטול המכרז, הרי שגם בנסיבות הללו, נראה כי הנזק שעשוי להיגרם למערערת כתוצאה מדחיית הבקשה למתן צו הביניים – אינו הפיך. זאת, שכן דחיית הצעתה של המערערת על הסף, מבלי שוועדת המכרזים תבחנה לגופה, תמנע ממנה את האפשרות להוכיח, במעלה הדרך, כי אלמלא פסילתה היתה זוכה במכרז, ובהתאם לכך, לבסס את זכאותה לפיצויי קיום (השוו: בר"מ 2939/20 סנשיין שירותי-ים בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, פסקה 9 ‏(‏14.5.2020‏). על דרישת הקשר הסיבתי בפיצויי קיום במכרז, ראו: עע"מ 9423/05 רשות השידור נ' קטימורה בע"מ, פסקה 7‏ (13.8.2007‏)). בענייננו הדברים יפים אף ביתר שאת, בשים לב לכך שעל-פי הוראות המכרז, ההצעות שיצלחו את תנאי-הסף ינוקדו, בין היתר, על סמך ראיון עם ועדת המכרזים (או צוות מקצועי שימונה על-ידה) – ראיון שיתבצע רק למציעים שעמדו בתנאי-הסף, ואשר ברי כי לא יהיה זה הוגן, וגם לא בהכרח הגיוני, לקיימו בדיעבד (ואף לנקדו ביחס להצעות האחרות). מכלל האמור עולה, כי הימשכות הליכי המכרז עלולה לגרום לנזקים בלתי-הפיכים. עם זאת, מאזן הנוחות, כשמו כן הוא – מאזן; את הפגיעה המתוארת, יש להעמיד על כף המאזניים, ולאזנה עם הפגיעה הצפויה מחמת עיכוב המכרז. בחינה זו מלמדת, לדידי, כי מאזן הנוחות אכן נוטה לטובת המערערת. בהקשר זה, יש חשיבות לכך שמתן צו הביניים, משמעו עיכוב המכרז – אך לא עיכוב מתן השירותים מושא המכרז; כזכור, חן המקום מתפעלת בעת הזו, ועד להכרזה על זוכה במכרז, את תחנת המעבר. בעובדה זו יש כדי למתן, במידה ניכרת, את הפגיעה כתוצאה ממתן צו הביניים (ראו: בר"מ 2874/11 מלכה אנגלסמן ושות' משרד עורכי דין נ' משרד האוצר, פסקה 8 ‏(‏27.6.2011‏)‏. השוו גם: עניין אום אלפחם, פסקה 11‏; עע"מ 3655/17 אגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל נ' משרד הבריאות, פסקה 12 ‏(‏26.6.2017‏)). אמנם, יתכן כי הסכם ההתקשרות הזמני בו התקשרה העירייה – אינו אופטימלי; עיכוב המכרז עלול לגרור אפוא פגיעה מסוימת בקופה הציבורית. עם זאת, טענה זו לא הועלתה על-ידי העירייה, וממילא לא הובא לה ביסוס. בנסיבות אלה, ברי כי אין די בכך כדי להטות את הכף לטובת המשיבים. הערעור מתקבל אפוא בזאת. המשיבות יִשאו בהוצאות המערערת בסך של 2,500 ₪ כל אחת. ניתן היום, ב' שבט תשפ"ו (20 ינואר 2026). נעם סולברג משנה לנשיא