יוסף בן צבי [זיידנר] נ. בית הדין הארצי לעבודה

פסק-דין בתיק בג"ץ 541/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 541/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: יוסף בן צבי [זיידנר] נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. זוהי עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 28.5.08 וכנגד החלטת בית הדין מיום 30.7.08 בה נדחתה בקשת העותר לתיקון פרוטוקול בקדם ערעור שהתקיים ביום 28.5.08. בפסק הדין קבע בית הדין הארצי כי הגורם המוסמך לקבוע האם מצב הטינטון, הסחרחורות ואי היציבות שהעותר טוען לו קשור לפגיעה באוזניו שארעה כתוצאה מארוע בעבודה היא הועדה הרפאית הפועלת מכח חוק הביטוח הלאומי. עוד נפסק, בהסכמת המוסד לביטוח לאומי, כי יש להעביר את בירור שאלות אלה לדיון בפני הועדה הרפואית. על פי פסק הדין, על העותר להגיש בקשה לזמנו בפני הועדה הרפואית, ועליו לפרט את הליקויים שהוא טוען להם, הקשורים לדבריו, לפגיעה בעבודה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן – פסק הדין). ביום 30.7.08 נתן בית הדין החלטה בבקשת העותר לתיקון פרוטוקול בקדם ערעור שקדם למתן פסק הדין. בית הדין קבע באותה החלטה כי אין מקום לתיקון את הפרוטוקול, וכך אמר: "בפרוטוקול הדיון בקדם הערעור הובאו עיקרי הדיון, ואין מדובר בתעתיק מדויק של כל מילה שנאמרה במהלכו. המערער השמיע את דבריו בשעת הדיון בקול רם וברור, וכל טענותיו נשקלו, בנוסף לכתבי טענותיו בכתב וכלל החומר בתיק. עם מתן פסק הדין בערעור, סיים בית הדין את מלאכתו, ולא הוצג כל טעם המצדיק את תיקון פסק הדין" (להלן – ההחלטה). העותר מבקש להתערב בפסק הדין ובהחלטה ולהורות על דיון מחודש בפני הרכב שופטים חדש. 2. ראשיתה של עתירה זו בהחלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 05.11.02 לפיה תביעת העותר להכרה בתאונת עבודה שנגרמה לו בשנת 1982 תיבדק על ידי ועדה רפואית רק בכל הקשור לירידה בשמיעה שנגרמה לו, ואילו תביעתו לפיצויים בגין טינטון וסחרחורות נדחתה. בפסק הדין של בית הדין הארצי בסוגיה זו נקבע כי טענותיו של העותר בגין טינטון וסחרחורות תיבחנה שנית בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, וכי העותר יהיה רשאי לשטוח את כל טענותיו בפני ועדה רפואית זו. העותר חולק על האופן בו נוסח הפרוטוקול של קדם הערעור שנערך בעניינו, וסבור כי במצב הקיים לא תוכל האמת להתברר לכשתדון הועדה הרפואית בטענותיו. 3. בשנים 1979 עד 1984 עבד העותר במפעל "מנועי בית שמש". לטענתו, במסגרת עבודתו במפעל נגרם לו נזק באוזן שמאל, ומאז אותו מועד הוא סובל מפגיעה בשמיעה, טינטון וסחרחורות. ביולי 2002 הגיש העותר למשיב 2, המוסד לביטוח לאומי, הודעה על פגיעה בעבודה שנגרמה לו לטענתו ביום 17.09.82. ב-05.11.02 קבע מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי כי העותר יוכל להגיש תביעה לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לשם קביעת דרגת נכות רק באשר לפגיעתו בעבודה בתחום השמיעה ולא בגין פגיעות אחרות, שכן אין קשר סיבתי בין הפגיעות האחרות לבין עבודתו במפעל. 4. העותר ערער על החלטה זו בפני בית הדין האזורי לעבודה בירושלים וטען כי המוסד לביטוח לאומי טעה בהחלטתו. העותר היה סבור כי על המוסד לביטוח לאומי לקבוע כי גם הטנטון והסחרחורות נגרמו מתאונת עבודה. בית הדין האזורי בחן את כל טענותיו של העותר, והחליט כי בדין נדחתה תביעתו על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית הדין האזורי אישר את קביעת המוסד לביטוח לאומי לפיה יש להכיר רק בתביעת העותר לתגמולים בגין הפגיעה בשמיעה, וקבע כי יש לדחות את יתר תביעותיו. 5. על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, ובמאי 2008 נערך לו "קדם ערעור". בסופו של דבר קבע בית הדין הארצי לעבודה כי הוועדה הרפואית היא הגורם המוסמך להכריע האם הטינטון והסחרחורת שהעותר טוען להם קשורים לתאונת העבודה, אם לאו. עוד קבע בית הדין הארצי כי העותר יזומן לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי שתבחן את עניינו, וכן קבע במפורש כי בפני ועדה זו העותר "יפרט את כל הליקויים הרפואיים שלדעתו קשורים לפגיעה בעבודה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי". כן נפסקו הוצאות לטובת העותר. 6. כאמור לעיל, ביוני 2008 הגיש העותר בקשה לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לתיקון הפרוטוקול של קדם המשפט, ולתיקון פסק הדין שניתן בערעורו. לדבריו, בפרוטוקול קדם המשפט שנערך בבית הדין הארצי לעבודה נפלו טעויות ואי-דיוקים. לטענתו, דבריו סולפו בצורה ניכרת, באופן העלול לפגוע בטענותיו בפני הועדה הרפואית אשר תדון בעניינו בעתיד, ולגרום לוועדה להחטיא את האמת. בית הדין הארצי לעבודה הגיע למסקנה כי אין עילה לשנות את הפרוטוקול או את פסק הדין שניתן בעניינו של העותר, ועל כן דחה את הבקשה. מכאן העתירה שלפנינו. 7. דין העתירה להידחות על הסף. כלל הוא כי מיתחם התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בתי הדין לעבודה הוא צר, וחל על מקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין, וכאשר שורת הצדק מחייבת את תיקונה (בג"ץ 43/08 דני דיין נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 18.05.08); בג"צ 5666/03 עמותת קו לעובד נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, ניתן ביום 10.10.07); בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מ(1) 673, 693 )) 8. מקרה זה אינו נופל בגדר אותם עניינים המצדיקים התערבות בית משפט זה בהחלטות בית הדין לעבודה. מוקד העתירה הוא בענין דיוני-טכני הקשור באופן רישום טענות העותר בפרוטוקול בקדם הערעור. טיבו של ענין דיוני זה נתון בדרך כלל לערכאה הדנה וככלל, אין בית משפט זה נוהג להתערב בו. ברי עוד, כי מכל מקום לא נפלה בענייננו כל טעות משפטית שהיא, ושורת הצדק אינה מחייבת את התערבותנו. בית הדין בחן את עניינו של העותר לגופו, ופסק לזכותו כאשר הורה להעביר את טענותיו לבדיקת הועדה הרפואית. פסק הדין ניתן במסגרת הליך הוגן וראוי. בקשותיו של העותר לתקן את הפרוטוקול של קדם הערעור נבחנו אף הן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעיון ובתשומת לב. בית הדין לא מצא כל פסול דיוני בהליך בירור תביעתו של העותר וכן באופן עריכת הפרוטוקול של קדם הערעור שנערך בעניינו, ובדין קבע כך. אין לראות כל עילה להתערב בהחלטה זו. 9. מכלל האמור לעיל עולה כי אין מקום להתערב בפסק הדין ובהחלטה של בית הדין הארצי לעבודה, משלא נפל בהם פגם העשוי להצדיק התערבות של בית משפט זה. העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, י' בשבט תשס"ט (4.2.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09005410_R03.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il