מרדכי ואנונו נ. ממשלת ישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5409/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: מרדכי ואנונו נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. מפקד פיקוד העורף 3. שר הפנים 4. הוועדה לאנרגיה אטומית עתירה למתן צו על תנאי תאריכי הישיבות: י"ח בכסלו התשפ"ב 22.11.2021 ב' בניסן התשפ"ב 3.4.2022 בשם העותר: עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד עומרי ברבש בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן; עו"ד עמרי אפשטיין פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. ענייננו בעתירה שהגיש מר מרדכי ואנונו (להלן: ואנונו), לביטול צווי צמצום והשגחה שהטיל עליו המשיב 2, מפקד פיקוד העורף וכן לביטול צו איסור היציאה מן הארץ שהטיל עליו המשיב 3, שר הפנים (שני הצווים יחד יכונו להלן: הצווים המינהליים). מעלליו של ואנונו תוארו בהרחבה בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בעניינו על ידי בית משפט זה (ראו מני רבים: בג"ץ 6335/20 ואנונו נ' ממשלת ישראל (18.1.2021); בג"ץ 5881/19 ואנונו נ' היועץ המשפטי לממשלה (16.12.2019); בג"ץ 8927/18 ואנונו נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.4.2019); בג"ץ 6960/17 ואנונו נ' היועץ המשפטי לממשלה (6.12.2017); בג"ץ 5113/15 ואנונו נ' היועץ המשפטי לממשלה (6.4.2017)). נזכיר בקצרה שואנונו הורשע בשנת 1988 בעבירות חמורות נגד ביטחון המדינה, זאת לאחר שמסר לכלי תקשורת זר מידע סודי שאליו נחשף במסגרת עבודתו בקריה למחקר גרעיני (להלן: הקמ"ג). בעקבות הרשעתו נגזר על ואנונו עונש מאסר של 18 שנים; בשנת 2004 שוחרר ממאסרו, שאז הוטלו עליו הצווים המינהליים לראשונה ובהם נקבעו מגבלות שונות שיחולו על ואנונו לתקופה של שנה. מטרתם של הצווים המינהליים, כפי שיבואר בהמשך, הייתה לאיין את החשש שואנונו יחשוף מידע סודי שעודנו אצור במוחו. מאז, תוקפם של הצווים המינהליים מחודש מדי שנה, וואנונו תוקף את תוקפם שנה אחר שנה בעתירה לבית משפט זה. מעת לעת היקף ואופי המגבלות השתנו, בין היתר בעקבות הערותיו של בית משפט זה. 2. כאמור, העתירה הנוכחית מכוונת כלפי שני הצווים המינהליים, שהוצאו בחודש מאי 2021 ותוקפם עד ליום 31.5.2022. האחד, צו איסור יציאה מהארץ מטעמי ביטחון שעליו הורה שר הפנים מתוקף סמכותו לפי תקנה 6 לתקנות שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ) התש"ח-1948. השני, צו צמצום והשגחה שעליו הורה מפקד פיקוד העורף מכוח תקנות 110-108 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 (להלן: תקנות שעת חירום). צו זה מטיל מגבלות שונות על ואנונו, שעיקרן: חובת דיווח למשטרה 36 שעות מראש בטרם החלפת מקום מגורים; איסור על הימצאות ללא אישור מראש בטווח של 300 מטרים מרשימת מעברי גבול, נמלי תעופה וכיוצא באלה שדרכם ניתן להגיע אל מחוץ לישראל; איסור כניסה ללא אישור מראש לאחת מהנציגויות הדיפלומטיות הזרות בישראל; איסור על קיום קשר עם אזרחים או תושבים זרים, למעט שיחה מזדמנת פנים אל פנים שאורכה לא יעלה על 30 דקות, ולמעט התכתבות באמצעות האינטרנט ברשת חברתית מוגדרת מראש ובתוך חלון זמנים דו שבועי קבוע מראש. 3. בעתירתו, ואנונו טוען כי הצווים המינהליים פוגעים באופן קשה בזכויותיו החוקתיות ובהן חופש התנועה, חופש הביטוי, חופש הדת, והזכות לפרטיות, ופגיעה זו אך מתעצמת ככל שחולפות השנים. בהקשר זה יצוין כי ואנונו נישא זה מכבר לאזרחית נורווגית, והוא מבקש בין היתר כי יורשה לו להתגורר עמה בארץ מולדתה או לכל הפחות שיותר לו לבקר אותה ואת משפחתה בארצם. ואנונו סבור שאינו מהווה עוד איום ביטחוני על מדינת ישראל, וכי עמדתם של המשיבים שלפיה הסרת המגבלות החלות עליו תוביל ברמת ודאות קרובה לפגיעה בביטחון המדינה, היא ספקולטיבית ומבוססת על חשש ערטילאי שאינו נסמך על ראיות מוצקות. זאת לנוכח טענתו שאת כל המידע הסודי שהיה ברשותו מסר לפני עשרות שנים לכלי תקשורת זר, ואין באמתחתו עוד סודות לגלות; וממילא הסודות שהיו ידועים לו חסרי כל רלוונטיות לנוכח חלוף הזמן. ואנונו מדגיש כי אין לו כל כוונה או רצון לשוב ולהתנגח במדינת ישראל או לפעול כנגדה בכל דרך; אלא שכל רצונו להעביר את שארית חייו כאחד האדם במחיצת רעייתו מחוץ לישראל. הוא מוסיף, כי על אף שהפר בשנים עברו את המגבלות שהוטלו עליו, אלה היו הפרות "טכניות" בלבד, והוא לא ביצע הפרות נוספות בשנים האחרונות; ומעבר לכך גם חדל להתבטא ברשתות החברתיות בנושא הגרעין הישראלי. במצב דברים זה, ואנונו טוען כי המגבלות המוטלות עליו הן למעשה מגבלות עונשיות, וכי בפועל אין בכוונת המשיבים להסירן לעולם. 4. בתשובתם לעתירה המשיבים הדגישו כי ואנונו אוצר במוחו מידע סודי שטרם נחשף והוא רלוונטי גם כיום, ושחשיפתו יהא בה כדי לפגוע בצורה קשה בביטחון המדינה. לשיטתם, המשך הטלת המגבלות על ואנונו חיוני לשם שמירה על ביטחון המדינה, שכן קיימת הסתברות גבוהה ברמה קרובה לוודאות, שאם יוסרו המגבלות המוטלות על ואנונו הוא יפעל לחשיפת המידע הסודי הידוע לו. מסקנת המשיבים כי קיימת הסתברות של קירבה לוודאות שואנונו יחשוף מידע סודי, נסמכת בין היתר על פוסטים שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו שבהם התייחס ליכולות הגרעין של ישראל (שפורסמו כולם לפני פסק הדין ב-בג"ץ 6335/20, היא העתירה האחרונה שהוגשה על ידי ואנונו); וכן על הפרות חוזרות ונשנות של המגבלות המוטלות עליו, שבגין אחדות מן ההפרות אף הועמד לדין והורשע בשנת 2017. הפרות אלה, כך לפי המשיבים, מלמדות על חוסר מוראו של ואנונו מהדין ועל כך שלא ניתן לסמוך עליו שלא יחשוף מידע סודי. 5. בדיון ראשון בעתירה שהתקיים ביום 22.11.2021 עמד בא-כוח המשיבים על כך שקיים חומר סודי המבסס את הטענה שיש הסתברות של קירבה לוודאות שאם יבוטלו הצווים המינהליים תיגרם פגיעה קשה, ממשית ובלתי הפיכה לביטחון המדינה. מנגד, טען בא-כוחו של ואנונו שיש ליתן משקל לחלוף הזמן, ושלא ייתכן כי הצווים המינהליים, שתוקפם מוגבל לשנה על פי תקנות שעת חירום, מחודשים מידי שנה כבר שנים רבות, כך שהזמני הפך לקבוע – זאת בניגוד לכוונת המחוקק שהתקין את תקנות שעת חירום. בהמשך, קיימנו בהסכמת בא-כוחו של ואנונו דיון במעמד צד אחד עם בא-כוח המשיבים ונציגים מטעמם. בא-כוח המשיבים העביר לעיוננו חומר סודי, עיינו בו ארוכות, והצגנו לגורמי הביטחון שאלות; בפרט ביקשנו לברר מתי לאחרונה גורמי הביטחון נפגשו עם ואנונו לשיחה ישירה עימו טרם שקיימו הערכת מצב ביחס לרמת הסיכון הנשקפת ממנו. במעמד שני הצדדים, שיקפנו לצדדים את התרשמותנו, כי ראוי שבחלוף שנים רבות מאז שחרורו של ואנונו, תינתן הערכת מסוכנות עדכנית לגביו על ידי גורם מקצועי העוסק בכך, והצענו למשיבים כי גורם ביטחוני בכיר ייפגש עם ואנונו וישמע אותו, ויגבש הערכת מסוכנות כאמור. ביום 30.11.2021 הודיעו המשיבים כי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן: המלמ"ב) יקיים פגישה עם ואנונו, שבה יטלו חלק ראש המלמ"ב, נציגים נוספים מהמלמ"ב וואנונו עצמו, לצורך ביצוע הערכה ביטחונית בעניינו וגיבושה של חוות דעת ביטחונית בהתאם. יצוין שבא-כוחו של ואנונו הגיש בקשה להצטרף לפגישה, שנדחתה על ידינו בהחלטה מיום 23.12.2021; בהמשך לכך ביקש כי הפגישה תתועד בצילום וידאו, וגם בקשה זו נדחתה על ידינו בהחלטה מיום 27.12.2021. 6. ביום 13.2.2022, הוגשה הודעה מעדכנת מטעם המשיבים, שבה הודיעו כי אכן התקיימה פגישה בין ראש המלמ"ב וגורמים רלבנטיים נוספים מאגף המלמ"ב עם ואנונו, ושלאחר הפגישה ערך ראש המלמ"ב התייעצות עם הגורמים המקצועיים והביטחוניים בנוגע לסוגיית המגבלות המוטלות על ואנונו. על פי הנמסר בהודעת המשיבים, ראש המלמ"ב סבור כי קיימת הצדקה ביטחונית להותרת המגבלות על כנן, וזאת לשם מניעת פגיעה קרובה לוודאית בביטחון המדינה. להודעה המעדכנת צורפה חוות דעת ביטחונית חסויה בחתימת ראש המלמ"ב. בתגובה מטעמו של ואנונו שהוגשה לבית משפט זה ביום 22.2.2022, הלין בא-כוחו על כך שתוכן הפגישה נותר חסוי, וביקש כי בית המשפט יורה למשיבים להעביר לואנונו תמליל או תקציר של הפגישה. ביום 3.4.2022 קיימנו דיון נוסף בעתירה, בניסיון להגיע להסכמות בין הצדדים בנוגע לחשיפת מידע המתייחס לפגישה שנערכה. בהסכמת בא-כוחו של ואנונו קיימנו דיון במעמד צד אחד, ובו ציינו בפני בא-כוח המשיבים כי אנו סבורים שניתן להעביר לידי ואנונו ובא-כוחו חלק נכבד מהמידע המצוי בחוות הדעת החסויה, וטוב שיעשו כן. לאחר התייעצות, המשיבים הודיעו כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט לפרסם חוות דעת גלויה מאת המלמ"ב בעניינו של ואנונו ובהתייחס לאפשרות הסרת המגבלות המוטלות עליו, וכך הורינו. בסופו של הדיון ביקש ואנונו עצמו שנכח באולם לומר מספר מילים. ואנונו הביע לפנינו את רצונו לחיות עם רעייתו בחוץ לארץ, ועמד על כך שאין לו עניין להמשיך ולעסוק במדינת ישראל ובשאלת הגרעין הישראלי; עוד הלין על כך שהפגישה עמו התמקדה בשאלה הכיצד ניתן יהיה לסמוך עליו שלא יגלה חומר סודי בעתיד, וכי לא הוצג לו כל פתרון אפשרי לסיום הפרשה. 7. ביום 14.4.2022 הוגשה חוות דעת גלויה מטעם ראש המלמ"ב (להלן: חוות הדעת הגלויה). בפתח הדברים, ציין ראש המלמ"ב כי הוא התמנה לתפקידו הנוכחי אך לאחרונה, ולא עסק במסגרת תפקידיו הקודמים בעניינו של ואנונו; על כן ניגש לדברים "מתוך כוונה מלאה לשקול הדברים מנקודת בראשית". דברים ברוח דומה נאמרו גם לואנונו במעמד הפגישה, שבה הדגיש ראש המלמ"ב בפני ואנונו כי הוא מקיים את השיחה בלב פתוח ובנפש חפצה, במטרה להתרשם באופן אישי ובלתי אמצעי מדבריו. בחוות הדעת הגלויה ציין ראש המלמ"ב כי "לנוכח הדברים שעלו בפגישה, ואודותיהם ארחיב בהמשך, התייעצויות שקיימתי ושקילת הנושא באופן אישי, ועל פי הניסיון והידע המקצועי שלי, אני מבקש לקבוע באופן חד-משמעי כי המגבלות המוטלות על מר ואנונו אכן משרתות באופן האופטימאלי את המטרה שלשמן הושתו. קרי, במגבלות הקיימות יש בכדי לצמצם משמעותית את ההסתברות הקרובה לוודאות לפגיעה ממשית בביטחון המדינה". ובהמשך לדברים אלה פירט ראש המלמ"ב את התרשמותו האישית לאחר הפגישה עם ואנונו ואת התובנות שעלו מדבריו. בתוך כך, ראש המלמ"ב עמד על כך שואנונו צבר במהלך שנות עבודתו בקמ"ג "מטען ידע" של מידע סודי ורגיש במיוחד, שהינו "מידע אטרקטיבי" כלשון חוות הדעת הגלויה. ראש המלמ"ב התייחס לאפשרות שואנונו יחשוף מידע רגיש זה ברבים, וציין שפעולותיו של ואנונו בשנים האחרונות – ובהן הפרת המגבלות המוטלות עליו, הענקת ראיונות בנוגע לעבודתו בקמ"ג, ופרסומים ברשתות החברתיות אודות עבודתו ומאבקו – אינן עולות בקנה אחד עם הצהרתו כי אין בכוונתו לפרסם בעתיד כל מידע על אודות עבודתו בקמ"ג. בהקשר זה הוסיף ראש המלמ"ב כי התייחסותו של ואנונו למגבלות המוטלות עליו כטורדניות ומגוחכות, לצד תפיסתו את הפרות המגבלות על ידו כהפרות טכניות בלבד, מעידות על נכונותו לעשות דין לעצמו; כלומר בראייתו של ואנונו, לנוכח היותן של המגבלות טכניות ברובן, אין בהפרתן כדי לפגוע בביטחון המדינה. ראש המלמ"ב סבר כי תפיסת מציאות זו מעצימה את הפוטנציאל שואנונו ייטה להפר את המגבלות ולחשוף מידע מסווג. במצב דברים זה, ראש המלמ"ב הדגיש את החשש שאם יותר לואנונו לצאת את המדינה, ובהיותו בחו"ל הרחק מהרשויות הישראליות ומאימת הדין, יחוש ואנונו משוחרר יותר ו"בשל" יותר נפשית למסור מידע מסווג. חשש זה, בצירוף מטען הידע הרגיש שברשותו של ואנונו, מולידים להשקפתו של ראש המלמ"ב את הסיכון הגבוה לביטחון המדינה בהסרת המגבלות. ביום 21.4.2022 הוגשה תגובה מטעם ואנונו לחוות הדעת הגלויה. לשיטתו של ואנונו, אין כל בסיס לאמור בחוות דעתו של ראש המלמ"ב, כאשר ואנונו שב וחוזר על עמדתו שכל רצונו הוא לחיות לצד רעייתו מחוץ לישראל, ואין לו כל כוונה לחזור ולעסוק בנושאים שנויים במחלוקת ובסוגיית הנשק הגרעיני של ישראל או לדבר ברבים על עבודתו בקמ"ג והסודות שאליהם נחשף במסגרתה. ואנונו הלין על כך שחוות הדעת הגלויה לא התייחסה לעובדה שחלפו עשרות שנים מאז שעזב ואנונו את עבודתו בקמ"ג, או לכך שאף אחת מן ההפרות שיוחסו לואנונו לא פגעה בביטחון המדינה ולא נגעה למקום עבודתו ולנשק גרעיני; לטענתו חוות הדעת הגלויה נשענת על חששות ערטילאיים וכלליים שאינם מבוססים על המצב העובדתי בפועל. 8. לנוכח חלוף הזמן והפגיעה המצטברת בזכויותיו של ואנונו, סברנו, וכך גם שיקפנו בפני הצדדים בדיונים שהתקיימו, כי ראוי שגורם בכיר יערוך פגישה עם ואנונו ויתרשם ממנו באופן ישיר ובלתי אמצעי, ויגבש חוות דעת עדכנית המבוססת על הערכתו האישית ולא רק על בסיס החומר הסודי הקיים. כך אכן נעשה, והשתכנענו שראש המלמ"ב שנפגש עם ואנונו ושוחח עימו ניגש לסוגיה בלב פתוח ובנפש חפצה, ללא משוא פנים ובכוונה כנה לבחון את הצורך בהמשך הטלת המגבלות עליו. לאחר שעיינו בכתובים ושמענו את באי-כוח הצדדים באריכות, ומשבחנו בעיון את החומר הסודי ואת חוות הדעת הגלויה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. אכן, ואנונו מצוי תחת מגבלות מזה שנים רבות, ואין ספק שמגבלות אלה מקשות על ניהול אורח החיים שהוא מבקש לנהל, ובפרט במקום שהוא מבקש לקיימו. כפי שציינו המותבים השונים שדנו בעניינו של ואנונו לאורך השנים, יש בחלוף הזמן כדי להשפיע על האיזון הראוי בין הצרכים הביטחוניים לבין הפגיעה בזכויותיו של ואנונו, ועל כן נדרשת בדיקה עתית של סבירות המגבלות (ראו למשל: בג"ץ 8927/18 ואנונו נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 7 (11.4.2019); בג"ץ 5296/11 ואנונו נ' מפקד פיקוד העורף, פסקה ח (5.10.2011)). ואנונו סבור שחוות הדעת הגלויה נסמכת על חששות ערטילאיים בלבד של גורמי הביטחון ואינה מציגה טעם קונקרטי להארכת המגבלות עליו; אולם אנו מצאנו את חוות הדעת מפורטת ומנומקת. הוסבר בה באופן מניח את הדעת שואנונו עודנו אוגר במוחו מידע רלוונטי שהדלפתו תסכן את ביטחון מדינת ישראל, וכן הוסבר הקושי לתת אמון בואנונו אם יצא את הארץ ויתרחק מאימת הדין הישראלי. לא למותר לציין שבחוות הדעת החסויה צוינו נימוקים נוספים על האמור בחוות הדעת הגלויה, התומכים בעמדת המשיבים, ומטבע הדברים לא נוכל לפרטם. בהינתן כל האמור, התוצאה היא שאין עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים, והעתירה נדחית. עם זאת ייאמר כי חזקה על גורמי הביטחון שימשיכו לבדוק מעת לעת את נחיצותן של המגבלות ואת האפשרות להקל על ואנונו, בהתחשב במצב העדכני בעת קבלת ההחלטות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' באייר התשפ"ב (‏11.5.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21054090_G14.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1