מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ. פארקינג קיט חניונים אוטומטיים בע"מ

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 54054-04-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ נגד המשיבים: 1. פארקינג קיט חניונים אוטומטיים בע"מ 2. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פר"ק 46339-08-17 מיום 6.4.2025 שניתנה על ידי כב' השופט הבכיר רון סוקול בשם המערערת: עו"ד רז דורון פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט הבכיר ר' סוקול) בפר"ק (מחוזי חי') 46339-08-17, מיום 6.4.2025, שלא לפסול את עצמו מלדון בהליך שעניינו פירוק חברת פארקינג קיט חניונים אוטומטיים בע"מ (להלן: החברה). 1. בשנת 2017 הוגשה בקשה למתן צו פירוק נגד החברה, שעסקה, בתמצית, בהקמת חניונים אוטומטיים באזור תל אביב. ביום 24.8.2017 מינה בית המשפט המחוזי את המשיב 1 (להלן: המשיב), כמפרק הזמני של החברה ובהמשך, אישר לו להתקשר עם חלק מלקוחותיה של החברה בהסכמים להשלמת עבודות להקמת חניונים שהופסקו עקב כניסתה להליך פירוק. בין היתר, המשיב התקשר עם המערערת בהסכם להשלמת הקמתו של חניון ברחוב רוטשילד בתל אביב (להלן: ההסכם). לאחר מכן, ביום 19.11.2017 ניתן צו לפירוק החברה, וביום 14.1.2018 אישר בית המשפט המחוזי את מכירת החברה לחברת שקמה ידע וטכנולוגיה בע"מ (להלן: הרוכשת). 2. החל משנת 2021 הגישה המערערת מספר בקשות שעניינן, בעיקרם של דברים, בטענות כי המשיב לא הגיש דוחות כספיים בהתאם להוראות תקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987. בנוסף, ביום 18.4.2021 הגיש המשיב בקשה למתן הוראות שבמסגרתה עתר לחייב את המערערת בסכום של 1,395,838 ש"ח בגין מתקן החניה שהוקם עבורה על ידי החברה (להלן: הבקשה למתן הוראות). בית המשפט דחה ביום 15.6.2022 את הבקשה למתן הוראות וחייב את המשיב בהוצאות המערערת בסך 2,000 ש"ח. בתוך כך, בית המשפט קבע כי עילת התביעה בגין אי תשלום התמורה כאמור שייכת לרוכשת, וכי זו רשאית לנהל הליך נפרד לצורך מימושה. כמו כן, ביום 3.8.2022 התיר בית המשפט למשיב לייצג את הרוכשת במסגרת התביעה נגד המערערת (אשר מתנהלת בבית משפט השלום בחיפה); וביום 15.7.2024 דחה בית משפט זה ערעור שהגישה המערערת על החלטה זו ועל התנהלות בית המשפט בנוגע לבירור טענותיה בעניין הדוחות הכספיים (ע"א 6160/22 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' עו"ד הראל בתפקידו כמפרק פארקינג קיט חניונים אוטומטיים בע"מ (בפירוק) (15.7.2024)). 3. ביום 15.5.2024 ביקשה המערערת היתר להגיש תביעה אישית נגד המשיב, וטענה כי, בין היתר, האחרון הפר את ההסכם וכן הפר את חובותיו כמפרק בכך שלא הגיש דוחות כספיים כנדרש, באופן שגרם לה, לטענתה, לנזקים (להלן: הבקשה מיום 15.5.2024). ביום 1.9.2024 דחה בית המשפט את הבקשה וחייב את המערערת בהוצאות המשיב בסך 25,000 ש"ח (המערערת הגישה ערעור על החלטה זו, שתלוי ועומד לפני בית משפט זה: ע"א 1744-10-24 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' עו"ד הראל בתפקידו כמפרק פארקינג קיט חניונים אוטומטיים בע"מ (בפירוק)). בהמשך, המערערת הגישה ביום 26.9.2024 בקשה נוספת בעניין הגשת הדוחות הכספיים מצד המשיב וביום 21.1.2025 קיים בית המשפט דיון שעסק, בין היתר, בבקשה זו. לאחר מכן, ביום 3.2.2025 דחה בית המשפט את בקשות המערערת בעניין הדוחות הכספיים וקבע כי מלבד ניסיון "לפגוע בשמו הטוב של [המשיב – י"ע] אין בהן כל ממש" (שם, בפסקה 11; לשלמות התמונה יצוין כי המערערת הגישה ערעור גם על החלטה זו, אשר תלוי ועומד לפני בית משפט זה: ע"א 72367-03-25 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' עו"ד הראל בתפקידו כמפרק פארקינג קיט חניונים אוטומטיים בע"מ (בפירוק)). 4. ביום 10.3.2025 ביקשה המערערת כי בית המשפט יפסול את עצמו מלהמשיך לדון בהליך. לטענתה, בעיקרם של דברים, התנהלות בית המשפט במסגרת ההליך, כמו גם החלטותיו בבקשותיה בעניין הדוחות הכספיים ובבקשה מיום 15.5.2024 מלמדות כי דעתו כלפי המערערת נעולה. עוד נטען כי בית המשפט הפגין כלפי המערערת יחס מוטה ולאורך ניהול ההליך הפלה אותה לרעה ביחס לבעלי דין אחרים. כמו כן, המערערת חזרה על טענותיה בקשר להתנהלות המשיב, ובפרט על טענותיה כי לא הגיש דוחות כספיים כפי שמתחייב בדין. ביום 6.4.2025 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות וציין כי לאורך ניהול ההליך ניתנו "החלטות שבהן התקבלה עמדת [המשיב – י"ע] ויש החלטות שבהן התקבלה עמדת" המערערת; כן הובהר כי "כל ההחלטות בתיק ניתנו ללא כל משוא פנים, ללא העדפת צד כלשהו, ומבלי שדעתי 'ננעלה' לצד זה או לצד אחר" (שם, בפסקה 14). לבסוף, בית המשפט ציין כי "כל ההליכים בתיק זה טרם הסתיימו רק בשל הליכי התביעה [שבין הרוכשת למערערת – י"ע]"; וכי "לא צפויים עוד דיונים בתיק פרט לקבלת דיווחים בתום קבלת התמורה מתביעת [הרוכשת – י"ע], אם תתקבל" (שם, בפסקה 15). 5. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו, חוזרת המערערת, בעיקרם של דברים, על טענותיה בבקשת הפסלות. לטענתה, בית המשפט מפלה אותה לרעה בכך שהוא נותן החלטות כנגדה באופן מגמתי ושיטתי. בהקשר זה מפנה המערערת, בין היתר, להחלטה לדחות את בקשה להגיש תביעה אישית נגד המשיב; ולהחלטות בית המשפט בעניינן פסיקת הוצאות לחובתה. זאת, כך נטען, באופן שמלמד כי בית המשפט גיבש עמדה שלילית כלפי המערערת. כמו כן, המערערת טוענת כי התנהלות בית המשפט ביחס לטענותיה בעניין הליקויים לכאורה בעבודת המשיב ובאי הגשת הדוחות הכספיים, מלמדת על כך שדעתו של בית המשפט "נעולה היא באופן סגור והרמטי ולא משנה מה תטען או מה היא תגיד" (פסקה 88 לערעור). 6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות. כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא התקיימותן של נסיבות אשר יש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (עפ"ס 36926-03-25 עואודה נ' תאגיד כפרי גליל תחתון בע"מ, פסקה 7 (8.6.2025); עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (17.3.2025)). נסיבות שכאלו אינן מתקיימות בענייננו. ראשית, הגם שעיקר טענות המערערת מכוונות כלפי החלטות מהשנים 2024-2021, בקשת הפסלות הוגשה רק ביום 10.3.2025 ולאחר שבית המשפט דחה את בקשותיה בעניין הדוחות הכספיים ביום 3.2.2025. בנסיבות אלה, בקשה הפסלות הוגשה בשיהוי, זאת, בניגוד לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שלפיה על בעל דין להעלות טענת פסלות מיד לאחר שנודע לו "על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת". די בשיהוי זה כשלעצמו כדי להורות על דחיית הערעור (עפ"ס 4666-02-25 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (20.5.2025); ע"א 3016/24 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עיריית אשדוד, פסקה 6 (28.5.2024)). 7. לגופו של עניין, כאמור, המערערת טוענת כי החלטותיו השונות של בית המשפט – ובכלל זה החלטותיו בעניין פסיקת ההוצאות, החלטתו בנושא הדוחות הכספיים וכן החלטתו שלא לאפשר לה להגיש תביעה אישית נגד המשיב – מקימות חשש ממשי למשוא פנים. ואולם, כפי שנפסק לא אחת בעבר, טענות מסוג זה לא מקימות עילת פסלות ורק במקרים נדירים וחריגים יימצא כי יש בפעילות השיפוטית כשלעצמה כדי להקים עילה שכזו (עפ"ס 5330/24 פלוני נ' עמותת ישיבת נחלת יצחק ע"ש הרב יצחק כדורי זצוק"ל, פסקה 4 (1.4.2025); עפ"ס 31683-11-24 שגיא נ' פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 7 (17.11.2024)). איני סבור כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים ודומה כי הדרך המתאימה להשיג על החלטות אלו – היא באמצעות נקיטה בהליכי הערעור הקבועים בחוק (עפ"ס 53021-12-24 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (16.2.2025); ע"א 6962/22 כהן נ' ברודסקי, פסקה 9 (29.11.2022)). עוד יובהר כי טענות המערערת בנוגע להתנהלות המשיב אינן מקימות עילת פסלות. 8. הערעור נדחה אפוא. ההלכות לגבי פסלות שופט מוכרות וידועות, והערעור דכאן, המשתרע על 14 עמודים וכ-300 עמודי נספחים, הוא ערעור סרק. המערערת תישא בהוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, י"ט סיוון תשפ"ה (15 יוני 2025). יצחק עמית נשיא