רבקה ויויאן כהן נ. טל בר בניה ופיקוח בע"מ

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5396/24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט אלכס שטיין המערערים: 1. רבקה ויויאן כהן 2. חנניה ויויאן כהן 3. צבי איל רופמן 4. שרונה רופמן - גוטרמן 5. אילי פישמן 6. לירן רופמן 7. הילה רופמן 8. אריאלה סמית נגד המשיבים: 1. טל בר בניה ופיקוח בע"מ 2. עו"ד חגי אולמן 3. עו"ד אביחי ורדי 4. נחום 13 בע"מ 5. מכלול מימון נדל"ן 6. כלל חברה לביטוח בע"מ 7. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז ירושלים 8. יוגב בראון 9. דפנה בראון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' רון) שניתנה ביום 6.5.2024 בחדל"ת 53072-11-22 בשם המערערים: עו"ד נועם מחלב; עו"ד אבי גבאי בשם המשיבים 2-3 : בשם המשיבה 4: בעצמם עו"ד ויקטור שטקל פסק-דין השופט אלכס שטיין: הערעור שלפנינו מופנה נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' רון) מיום 6.5.2024 בחדל"ת 53072-11-22, בגדרה הוא אישר למשיבים 2-1 (להלן: הנאמנים) להתקשר בהסכם עם המשיבה 4 (להלן: נחום). לאחרונה הודיעו הנאמנים כי ההסכם האמור בוטל, ומשכך הערעור דנן מתייתר. המחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת לעניין פסיקת ההוצאות, ועל כן אציג להלן את הרקע העובדתי בקצירת האומר. בשנת 2016 נחתם בין המשיבה 1 (להלן: החברה או טל בר) לבין בעלי הדירות בבניין ברחוב המגדל בגבעתיים (להלן: בעלי הדירות) – שהמערערים הם חלק מהם – הסכם לביצוע פרויקט לפי תמ"א 38 (להלן: הפרויקט). בשנת 2022 נחתם בין החברה, בעלי הדירות והמשיבות 6-5 "הסכם משולש" לצורך העמדת מימון להקמת הפרויקט, כאשר לשם הבטחת האשראי התחייבו בעלי הדירות לרשום משכנתא לטובת המשיבות 6-5 על היחידה הרישומית ומלוא זכויותיהם לגביה. בהמשך, נקלעה טל בר להליכי חדלות פירעון. נוכח זאת, ביום 28.11.2022 נתן בית המשפט המחוזי בעניינה של החברה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, והמשיבים 2-1 מונו כנאמנים לצורך כך. ביום 17.4.2023 נעתר בית המשפט לבקשת הנאמנים להעתיק את ההתקשרויות הרלבנטיות של בעלי הדירות בפרויקט לחברה אחרת אשר תיכנס לנעליה של טל בר. ביום 6.8.2023 הגישו הנאמנים לבית המשפט בקשה למתן הוראות, במסגרתה הם ביקשו לאשר להם להתקשר בהסכם למכירת מלוא הזכויות וההתחייבויות של חברת טל בר בפרויקט לנחום; המערערים התנגדו לבקשה זו בהתבסס על שורה של טענות, שאין סיבה לפרטן כאן. בית המשפט קיים מספר דיונים, במסגרתם הוסכם תחילה כי הצדדים ונחום יבחנו את האפשרות לבצע פרויקט לפי תמ"א 38/2 חלף תמ"א 38/1; ואחרי שהדבר לא צלח, ניתנה למערערים הזדמנות לאתר חברה קבלנית אחרת, אך הם לא הציגו חברה חלופית. ביום 6.5.2023 נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו מושא הערעור דנן, בה ציין כי הנושא העיקרי שהובא בפניו נוגע לזהות החברה שתיכנס בנעלי טל בר, כאשר חלק מבעלי הדירות – המערערים בענייננו – הביעו הסתייגות ביחס לנחום. בית המשפט הזכיר כי נקודת המוצא לדיון היא החלטתו מיום 17.4.2023, בה נקבע שחברה אחרת תיכנס בנעלי חברת טל בר – החלטה שעליה לא הוגש ערעור. עוד הודגש כי נעשה על-ידי בית המשפט מאמץ משמעותי לגלות קשב לרצון המערערים, ובתוך כך אף הועלתה האפשרות שחברה אחרת שזוכה להערכת המערערים – חברת רוטשטיין – תשתף פעולה עם נחום על-מנת לשפר את תמונת המצב ולרצות את כל הצדדים. בית המשפט קיבל את עמדת הנאמנים לפיה "נכון להתכנס להחלטה שתאשר עתה את ההסכם, אך זאת במתכונת שתאפשר את מיצוי הפוטנציאל הקשור ברוטשטיין". על כן, אישר בית המשפט לנאמנים להתקשר בהסכם עם נחום, שייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר מתן ההחלטה; וככל שבפרק זמן זה המהלך הנוגע לחברת רוטשטיין יבשיל ויהיה צורך בהחלטות נוספות – תוגשנה בקשות מתאימות ובית המשפט יבחנן. מכאן הערעור שלפנינו, במסגרתו העלו המערערים, בין היתר, טענות ביחס לתוקפו של ההסכם לביצוע הפרויקט וכן ביחס לתוקפו של היתר הבנייה. המערערים טענו, בנוסף, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר אישר את ההסכם עם נחום חרף נורות האזהרה שנדלקו בעניינה, שכן – לטענתם – מדובר בחברה שאינה חברת קבלנית בעלת סיווג כלשהו, אינה חברה יזמית מוכרת, ואינה בעלת איתנות כלכלית. ביום 24.3.2025 הגישו הנאמנים הודעה לפיה "בשים לב לנסיבות ועובדות חדשות לאחר החלטתו של בית המשפט קמא, הוסכם בין הנאמנים לבין נחום 13, על ביטול ההסכם אשר אושר על ידי בית המשפט קמא ביום 6.5.24 לפיו רכשה נחום 13 את זכויות והתחייבויות טלבר בקשר לפרויקט ברח' המגדל 3 בגבעתיים". הנאמנים טענו כי בנסיבות אלו הערעור מתייתר, אם כי הבהירו שלשיטתם אין בהסכמה על ביטול ההסכם משום הסכמה לטענות המערערים במסגרת התיק, וכי הביטול נבע כאמור מעובדות ונסיבות חדשות. לאור הודעת הנאמנים, הודיעו המערערים כי בנסיבות העניין גם לעמדתם הערעור הפך לתיאורטי ויש להורות על מחיקתו. יחד עם זאת, המערערים טוענים כי העובדה שההסכם בוטל בשל נסיבות חדשות – שאודותיהן הנאמנים לא פירטו – מחייבת את המסקנה כי הערעור בדין יסודו, וכי עמדת המערערים לאורך כל הדרך הייתה מוצדקת ולא היה מקום לכפות עליהם התקשרות עם נחום, מהטעמים עליהם עמדו בערעור. לפיכך, המערערים מבקשים מאתנו לחייב את הנאמנים ואת נחום בהוצאותיהם, הן בהליך בפני בית המשפט המחוזי והן בערכאתנו. הנאמנים מתנגדים לבקשה לפסיקת הוצאות וטוענים שבקשה זו היא חסרת בסיס, משעה שטענות המערערים נדחו בבית המשפט המחוזי, שקביעותיו עומדות בעינן ולא בוטלו. הנאמנים מדגישים כי בהסכמה שהוצגה לבית המשפט המחוזי לביטול ההסכם, לה ניתן תוקף של החלטה ביום 27.2.2025, הובהר במפורש כי אין לפרש את ביטול ההתקשרות כשולל את מסקנותיו של בית המשפט המחוזי, כפי שהובאו בהחלטות קודמות. לטענת הנאמנים, ביטול ההתקשרות נעשה זמן רב אחרי ההחלטה בדבר מכירת הפרויקט לנחום, ולא בשל נימוקי המערערים כי אם בשל נסיבות חדשות ובהסכמה בין נחום לבין הנאמנים. הנאמנים מלינים עוד על התנהלותם של המערערים אשר לטענתם ניסו בכל דרך לסכל את העברת הפרויקט ליזם חלופי, והפרו בכך את התחייבויותיהם לפי ההסכם המשולש. הנאמנים טוענים שבהתנגדותם למכירת הפרויקט ובעצם הגשת הערעור, גרמו המערערים נזק גדול, לא אפשרו קבלת מימון על-ידי נחום, עיכבו את תחילת ביצוע הפרויקט, ועל ידי כך תרמו תרומה משמעותית להחלטת הנאמנים ונחום לבטל את ההתקשרות. כפי שצוין על-ידי בעלי הדין, משבוטל ההסכם אשר נחתם בין הנאמנים לנחום, הערעור דנן מתייתר, ולכן אנו מורים על מחיקתו ועל ביטול הדיון הקבוע בעניינו לפני בית משפט זה. אחרי בחינת הדברים וקריאת טיעוני הצדדים שהונחו בפניי, סבורני כי דין בקשת המערערים לפסיקת הוצאות להידחות. כאמור, המערערים ביקשו מאתנו במסגרת הערעור להורות על ביטול ההסכם בין הנאמנים לנחום, בין היתר, בשל כך שבית המשפט המחוזי התעלם מהסתייגויותיהם באשר לניסיונה של נחום, לאיתנותה הכלכלית ולמסוגלותה לבצע את הפרויקט מושא הערעור. אחרי שביטול ההסכם הביא את המערערים על מבוקשם, ומאחר שהנאמנים לא פירטו – לא בהודעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי ולא כאן – מה הן אותן עובדות ונסיבות חדשות אשר הובילו להחלטה לבטל את ההסכם עם נחום, שקלנו בכובד ראש את בקשת המערערים לפסוק לזכותם הוצאות. אחרי שקילת הדברים, ולאור ההלכה לפיה חיוב הנאמנים בהוצאות שמור רק למקרים חריגים ולנסיבות חריגות (ראו: ע"א 1102/23 עו"ד מיכה צמיר מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ' אופיר, פסקה 13 (28.8.2023)), לא מצאנו לנכון, בסופו של יום, להיענות לבקשת המערערים. לאור האמור, הערעור נמחק בזאת ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג אייר תשפ"ה (21 מאי 2025). דוד מינץ שופט יוסף אלרון שופט אלכס שטיין שופט