פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5393/09

ביידר דניס נושא נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר ביקש להתערב בהחלטת מח"ש לסגור את תלונתו נגד שוטרים בטענה לאלימות משטרתית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 31/01/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5393/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סגירת תיק חקירה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להתערב בהחלטת מח"ש לסגור את תלונתו נגד שוטרים בטענה לאלימות משטרתית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5393/09

ביידר דניס נושא נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר ביקש להתערב בהחלטת מח"ש לסגור את תלונתו נגד שוטרים בטענה לאלימות משטרתית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד החלטת מח"ש והפרקליטות לסגור תיק חקירה שנפתח בעקבות תלונה שהגיש על אלימות משטרתית. העותר טען כי הוכה על ידי שוטרים בעת מעצרו ובתחנת המשטרה, וכי נמנעה ממנו גישה לטיפול רפואי. רשויות התביעה סגרו את התיק בנימוק של חוסר ראיות וקושי בזיהוי השוטרים המעורבים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי שיקול הדעת של רשויות החקירה הוא רחב וכי לא נמצאה עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתן, שכן התלונה נבחנה כראוי ולא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין. בנוסף, צוין כי העותר לא צירף את השוטרים המעורבים כמשיבים לעתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ריבלין, א' גרוניס, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ביידר דניס נושא

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • פרקליטות המדינה - המחלקה לחקירת שוטרים
  • משטרת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר לא ידע להצביע על השוטר הספציפי שפגע בו
  • חומר הראיות לא העלה כיצד נגרמה פגיעתו של העותר ומי פגע בו
  • ההחלטה לסגור את התיק התקבלה לאחר בחינה מנומקת של הערר
טיעוני ההגנה
  • העותר טען כי הוכה על ידי שוטרים בעת מעצרו ובתחנת המשטרה
  • העותר טען כי נמנעה ממנו האפשרות לראות רופא
  • העותר טען כי קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום נגד השוטרים
  • העותר הלין על העיכוב במתן תשובה לעררו
מחלוקות עובדתיות
  • האם הופעלה אלימות משטרתית כלפי העותר
  • האם קיימות ראיות מספיקות להעמדה לדין של השוטרים

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר החקירה שנבחן על ידי מח"ש והפרקליטות

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר לא צירף כמשיבים את השוטרים שבעניינם התקיימה החקירה

תגיות נושא

  • מח"ש
  • סגירת תיק
  • אלימות משטרתית
  • שיקול דעת רשויות התביעה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5393/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5393/09 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות העותר: ביידר דניס נושא נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליטות המדינה - המחלקה לחקירת שוטרים 3. משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד רונן לוי בשם המשיבים: עו"ד הילה גורני פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: מן החומר שלפנינו עולה כי העותר נעצר יחד עם אחרים בחשד לתקיפת שוטרים, זאת לאחר שהחבורה נתבקשה להנמיך את המוזיקה שבקעה מהרכב שבו ישבו. בעקבות האירועים הוגש כתב אישום נגד העותר וחבריו. העותר מצדו הגיש תלונה נגד השוטרים בטענה כי בעת המעצר הכה שוטר באשכיו, וכי בתחנת המשטרה הוא הוכה והושפל ונמנעה ממנו האפשרות לראות רופא כבקשתו. תיק החקירה נסגר בנימוק של "עבריין לא נודע", ובאשר לנילונים – בנימוק של "חוסר ראיות". ערר שהגיש העותר נדחה על-ידי המשנה לפרקליט המדינה. הטעם העיקרי לסגירת התיק הוא שהעותר לא ידע להצביע על השוטר שפגע בו, ושחומר הראיות לא העלה כיצד נגרמה פגיעתו של העותר ומי פגע בו. נימוקים אלה ונוספים פורטו במכתב ששוגר לעותר מפרקליטות המדינה, המצורף לעתירה. העותר משיג על ההחלטה לסגור את תיק החקירה ולדחות את עררו בעניין זה. הוא מלין על העיכוב במתן תשובה לעררו, וכן על ההחלטה לגופה. העותר מפרט את הנזק שנגרם לו עקב האלימות שהופנתה כלפיו, לטענתו, וסבור הוא כי יש די ראיות להגשת כתב אישום נגד השוטרים. על אף הצער על הפגיעה המתוארת בעתירה, יש לדחות את העתירה על הסף. מעבר לעובדה שהעותר לא צירף כמשיבים לעתירה את השוטרים שבעניינם התקיימה חקירת מח"ש, העותר לא הצביע על עילה להתערבות בשיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה. כפי שנפסק פעמים רבות, שיקול הדעת המסור לרשויות האמורות בכגון דא הוא רחב ביותר, ואין בית משפט זה שם את עצמו בנעליהן. תלונתו של העותר נחקרה אך לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין, ועררו נדחה באופן מנומק לאחר שנבחנו כל טענותיו. לא מצאנו בהחלטות שנתקבלו בעניינו משום חוסר סבירות קיצוני המצדיק את שינוי ההחלטות שנתקבלו. על כן, אנו מורים על דחיית העתירה. ניתן היום, ט"ז בשבט התש"ע (31.1.2010). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09053930_P04.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il