פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5391/09

שלו דוד ו -16 אחרים נ. משטרת ישראל אגף משאבי אנוש

העותרים ביקשו לבטל את החלטת המשטרה להפסיק תשלום הטבות שכר בגין השכלה תורנית שניתנו להם שלא כדין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/10/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5391/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שכר והטבות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל את החלטת המשטרה להפסיק תשלום הטבות שכר בגין השכלה תורנית שניתנו להם שלא כדין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5391/09

שלו דוד ו -16 אחרים נ. משטרת ישראל אגף משאבי אנוש

העותרים ביקשו לבטל את החלטת המשטרה להפסיק תשלום הטבות שכר בגין השכלה תורנית שניתנו להם שלא כדין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, שוטרים שקיבלו הטבות שכר בגין השכלה תורנית, עתרו נגד החלטת המשטרה להפסיק את התשלומים לאחר שהתברר כי הלימודים לא עמדו בנוהל המחייב. העותרים טענו כי מדובר בהבטחה מנהלית וכי לא ידעו על הדרישות. בית המשפט דחה את העתירה בהסתמך על פסק דין קודם (בג"ץ אלחננוב) שקבע כי על העותרים היה לברר את דרישות הנוהל וכי אין זכות מוקנית לקבלת כספי ציבור בניגוד לנהלים. בית המשפט קבע כי לא הוצגה תשתית עובדתית חדשה המצדיקה סטייה מההלכה שנקבעה בעניין אלחננוב.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' ארבל, ס' ג'ובראן, ח' מלצר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שלו דוד ו-16 אח'

נתבעים

  • משטרת ישראל אגף משאבי אנוש
  • מדינת ישראל המשרד לביטחון פנים
  • מדינת ישראל משרד האוצר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההכרה במדרשה ללימודי הסמכה לרבנות מהווה הבטחה מנהלית מחייבת.
  • השוטרים לא היו מודעים לנוהל המחייב ארבע שנות לימוד.
  • קיימות עדויות של הרב הראשי דאז המאשרות את תוכנית הלימודים המקוצרת.
  • קיימת הפליה ביחס למשרתי קבע בצה"ל.
  • יש להחיל את ההטבה של 30% גם על מי שאין נגדו ראיות לעבירה.
טיעוני ההגנה
  • העותרים לא עמדו בהוראות הנוהל והיה עליהם לבררן.
  • אין שוני עובדתי בין עניינם של העותרים לבין פסק הדין בעניין אלחננוב.
  • הפחתת ההטבות נעשתה גם בצה"ל באופן שוויוני.
  • אין זכות מוקנית לקבלת הטבות שמקורן בפגם בשימוש בכספי ציבור.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרים ידעו או היו אמורים לדעת על דרישות הנוהל.
  • האם קיימת הבטחה מנהלית מחייבת.
  • האם יש שוני עובדתי בין עניינם של העותרים לבין פסק הדין המנחה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק הדין בבג"ץ 8634/08 ובג"ץ 10616/08 (אלחננוב)
ראיות מרכזיות שנדחו
  • עדויות הרב הראשי דאז בנוגע לתוכנית הלימודים

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • שכר
  • משטרת ישראל
  • הטבות שכר
  • הבטחה מנהלית
  • השכלה תורנית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
הבטחה מנהלית
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5391/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5391/09 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר העותרים: שלו דוד ו-16 אח' נ ג ד המשיבות: 1. משטרת ישראל אגף משאבי אנוש 2. מדינת ישראל המשרד לביטחון פנים 3. מדינת ישראל משרד האוצר עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב בתשרי תשע"ב (10.10.11) בשם העותרים: עו"ד מ' דנוך בשם המשיבות: עו"ד א' דפנה פסק-דין עיקרה של העתירה בבקשת סעד של העותרים כנגד החלטת המשיבים לשלול המשך מתן הטבות שכר בעבור תעודות השכלה תורנית גבוהה, ששולמו בטעות ומתוך הטעית המשטרה, ולהפסיק תשלומם לאלתר. ההחלטות המנהליות נשוא העתירה עמדו גם במוקד שתי עתירות קודמות שהדיון בהן אוחד, בג"ץ 8634/08 ובג"ץ 10616/08, אלחננוב נ' משטרת ישראל ומשרד האוצר (לא פורסם, 16.11.10), (להלן: בג"ץ אלחננוב). עתירות אלה נדחו בפסק דינו של בית משפט זה ביום 16.11.10. בהחלטה מיום 15.9.10, קבע בית משפט זה כי הסוגיה העומדת לדיון כאן "זהה" לסוגיה שהמתינה להכרעה בבג"ץ אלחננוב ואשר בינתיים נדונה והוכרעה כאמור. לפיכך הורה בית המשפט כי המדינה תגיש הודעה מעדכנת לאחר מתן פסק הדין בעניין אלחננוב ולאחר מכן יוחלט באשר להמשך הטיפול בעתירה דכאן. למרות קביעותיו הנחרצות של בית המשפט בפסק דינו בעניין בג"ץ אלחננוב כאמור, הודיעו העותרים ביום 17.2.11 כי הם עומדים על עתירתם, והגישו כתבי טענות בהם הגיבו לפסק דין אלחננוב וכן לשינויים שאירעו לטעמם מאז פסק הדין. העותרים בתגובתם לבג"ץ אלחננוב מפרטים מספר נקודות שמטרתן לחזק את טענתם כי ההכרה שניתנה במדרשה ללמודי הסמכה לרבנות הינה בגדר הבטחה מינהלית מחייבת. לטענתם, השוטרים לא ידעו על הנוהל המחייב ארבע שנות לימודים על תיכוניים, ואף לא ידעו כי התעודות שניתנו להם ציינו חמש שנות לימוד. עוד הם טוענים כי כיום אף קיימות שתי עדויות של הרב הראשי דאז, אשר אישר למעשה את תוכנית הלימודים המקוצרת. העותרים אף מפנים לסגירת ההליכים המשמעתיים כנגדם ומעלים טענות לעניין יישומה של ההחלטה בדבר מתן הטבה של 30% לשוטרים שאין כנגדם ראיות על כך שפעלו לקבלת ההטבות בעבירה או בדרך בלתי כשרה. לעומת זאת, מעדכנים הם כי ההליכים הפליליים עדיין מתנהלים. המשיבים מצידם טוענים כי הטיעון מטעם העותרים אינו מניח ולו צל של תשתית לסטייה מקביעות פסק דין אלחננוב, ומכיוון שאין בידי העותרים להראות כי עניינם שונה מזה שנדון בפסק הדין, דין העתירה להידחות. לטענתם, פסק דין אלחננוב מבוסס על כך שהעותרים לא עמדו בהוראות הנוהל, ושהיה עליהם לברר הוראות אלו. צוין כי התיקים המשמעתיים נסגרו לאור אופי העבירות ובשל חלוף הזמן מאז ביצוען. בהתייחס לטענות העותרים על הפליה בין משרתי הקבע בצה"ל לעניינם, משיבה המדינה כי הפחתת ההטבות בגין לימודי ההסמכה לרבנות נעשתה גם בעניינם של משרתי הקבע בצה"ל, כמו גם ההחלטה בדבר מתן תוספת של 30% במקרים המתאימים על פי החלטת הממונה על השכר יושמה הן במשטרה והן בצבא. לאחר עיון בכל החומר שהובא בפנינו, מששבנו ושמענו את טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי הפרשה כולה זכתה להתייחסות בית משפט זה בעניין אלחננוב, ואין בעתירה כדי לחדש דבר שלא נידון בפסק הדין. טענות העותרים בדבר פגיעה באינטרס ההסתמכות, קיומה של הבטחה מנהלית והעדר סבירות נדחו אחת לאחת על ידי בית המשפט בפסק הדין אלחננוב. כפי שצוין שם- "משהתברר שהמשטרה שילמה מכספי ציבור הטבות שכר אשר ניתנו בניגוד לתנאים המוקדמים שנקבעו לצורך הזכאות בתשלום, היה מקום להורות על הפסקת התשלומים באופן מידי, ולשים קץ לסטייה מהכללים והנוהלים המחייבים...משכך העותרים אינם יכולים להישמע בטענה כי הפסקת תשלום ההטבות, בחריגה מהדין והנוהל, תפגע בהם. שכן, בנסיבות שנוצרו, אין בידם זכות מוקנית לקבלת ההטבות שמקורן בפגם בשימוש שנעשה בכספי המדינה". עוד נקבע על ידי השופטת פרוקצ'יה כי- "העותרים מוחזקים כמי שידעו בפועל, ואף היו אמורים לדעת את דרישות הנוהל והנחיות המשטרה, שהיוו תנאי להכרה בזכאותם להטבות השכר. בטרם נכנס אדם לתהליך ארוך ומתמשך של לימודים - במיוחד תוך כדי נשיאה בתפקיד משטרתי, ועל פי רוב כבעל משפחה שעול פרנסתה עליו - חזקה עליו כי יברר היטב מהן דרישות הרשות הציבורית לצורך עמידה בתנאי הזכאות להטבות השכר" (פסקה 38). והדברים חלים גם על העניין שבפנינו. כפי שהטעימו המשיבים, העותרים לא הצביעו על פער עובדתי כלשהו בין מסכת העובדות כפי שהייתה בפני בית המשפט בעניין אלחננוב לבין זו הנטענת בעתירות שבפנינו. בהודעותיו של הרב הראשי דאז אין לשנות דבר, ואף הן תומכות בהעלמת העין מהנהלים המחייבים. משכך איננו רואים מנוס מלדחות העתירות ללא צו להוצאות. ניתן היום, י"ג בתשרי תשע"ב (11.10.11). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09053910_B18.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il