פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 5385/00
וערעור שכנגד
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט א' ריבלין
המערערים: 1. עזבון המנוח יצחק נחום ז"ל
2. עזבון המנוחה שני נחום ז"ל
3. אתי נחום
4. ספיר נחום
נגד
המשיבה: ביטוח ישיר - חברה לביטוח בע"מ
ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 1311/97 שניתן ביום 114.6.01 על ידי כבוד השופטת ר' אור
בשם המערערים: עו"ד ש' ז' פונדמינסקי
בשם המשיבה: עו"ד מיכאלה מזרחי
פסק-דין
השופט ת' אור:
1. ביום 26.4.97 ארעה תאונת דרכים, בה קפח את חייו המנוח יצחק נחום ז"ל (להלן: המנוח), בעלה של אתי נחום, המערערת השלישית (להלן: אתי) ואביה של הקטינה ספיר נחום, ילידת 26.1.95 (להלן: ספיר). באותה תאונה מצאה את מותה בת נוספת של המנוח בשם שני, אשר תביעת עזבונה סולקה. כן נפצעו בתאונה אתי וספיר.
בבית המשפט המחוזי ניתן פסק דין בתביעתן של אתי נחום וספיר נחום, הן כתלויות במנוח והן בתביעת כל אחת מהן על נזקיה בתאונה.
בפנינו ערעור וערעור שכנגד על סכום הפיצויים שנפסק לשתיים, הן כתלויות במנוח והן בתביעת כל אחת מהן על נזקיה. נדון תחילה בתביעותיהן בגין הנזקים שנגרמו להן בתאונה.
תביעתה של ספיר נחום
2. ספיר סבלה כתוצאה מהתאונה - בהיותה כבת שנתיים וחצי - משברים בשוקיים, אלה גובסו ובסופו של דבר לא נשארה לספיר כל נכות בגינם. בתחום הפסיכיאטרי נקבעה לה על ידי המומחה הרפואי ד"ר יוסף הטב נכות בשיעור 10%. זאת, בשל החשש שגדילתה ללא אב וללא האחות שנהרגו בתאונה, עלול לתת את ביטויו בעתיד. בגלל האפשרות שכך יקרה, נקבעה לה נכות בשיעור 10%. נכות זו היא בשל מות האב והאחות, וברור מקריאת חוות הדעת של המומחה שהיא לא נקבעה בגין פגיעתה של ספיר בתאונה.
בנסיבות אלה, ומאחר ובית המשפט המחוזי קבע שלא התקיימו בנסיבות המקרה תנאי "הלכת אלסוחה", לא היה מקום להכיר בנכות זו כנכות הנובעת מהתאונה ולא היה מקום לפצות את ספיר בגינה. עם זאת, הואיל והיא נפגעה ברגליה וניתן לפסוק לה פיצוי בגין נזק לא ממוני עד כדי שיעור הפיצוי בגין נכות של 10% - אין מקום להתערב בסכום הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנפסק לה, שחושב על פי נכות בשיעור 10%.
על סמך האמור לעיל, יש גם לדחות את טענת בא כוחה של ספיר שהיה מקום לפסוק לספיר פיצויים בגין הפסד כושר השתכרות, ואף לא הוכחו כל הפסד או הוצאות בגין סיעודה של ספיר. אשר על כן, דין ערעורה של ספיר על גובה הפיצוי שנפסק לה כנפגעת בתאונה להדחות. מאידך גיסא, גם לא נמצאה בכל טענות המשיבה עילה להתערב בפסק הדין.
תביעתה של אתי נחום
3. נכותה של אתי עקב התאונה נקבעה בשיעור 20% בתחום הפסיכיאטרי עקב אבדן הבעל והבת ובשיעור 15% בתחום האורטופדי, כולל צלקות. בית המשפט הבהיר שבפועל לא נגרם לאתי הפסד השתכרות בעבודתה כמנהלת חשבונות. עם זאת, הוא פיצה אותה, בנוסף לנזק הלא ממוני, גם בגין הפסד כושר השתכרות. בהתאם לנסיבות, קבע בית המשפט המחוזי פגיעה בכושר ההשתכרות בשיעור 10%. בנסיבות כפי שהוכחו בפניו, כשהוברר שבפועל אין לאתי כל הפסד השתכרות, יכול היה בית המשפט להגיע למסקנה אליה הגיע ואין עילה שנתערב במסקנתו. גם ביתר טענותיה של אתי, כמו גם בטענות המשיבה, לא מצאנו עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
תביעת התלויות
4. באשר לתביעת אתי וספיר כתלויות במנוח, הסכימו באי כוח בעלי הדין שיש לקבל את הערעור ולהחזירו לדיון בבית המשפט המחוזי. הטעם לכך הוא, שבמועד שלאחר פסק הדין בבית המשפט המחוזי, נשאה אתי לאותו אדם אשר את ילדו ילדה.
עובדה זו יש בה להשפיע הן על סכום נזקי התלויות במנוח, והן על שיעור גימלאות המוסד לביטוח לאומי שתקבל אתי, אשר אותן יש לנכות מהפיצויים. לפיכך, מתקבל הערעור של אתי וספיר כתלויות במנוח, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעתן כתלויות מתבטל, והדיון מוחזר לבית המשפט המחוזי. הצדדים יוכלו להביא ראיות נוספות בנושא תביעת התלויים ולאחר מכן יתן בית המשפט המחוזי את פסק דינו מחדש.
כדי למנוע אי הבנות, הואיל ובערעור ובערעור שכנגד אלה לא נדונה תביעת התלויים, שמורות לבעלי הדין כל זכויותיהם וטענותיהם בנושא תביעת התלויים.
בנסיבות המקרה, ישא כל צד בהוצאותיו.
ש ו פ ט
הנשיא א' ברק:
אני מסכים. ה נ ש י א
השופט א' ריבלין:
אני מסכים. ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.
ניתן היום, ג' בטבת התשס"ב (18.12.2001).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 00053850.E10 /עכב
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444