בג"ץ 5377-24
טרם נותח

פלוני נ. פלוני

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5377/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. שר הביטחון 3. ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 4. ראש אגף כוח אדם במטה הכללי עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים בשם העותרים: עו"ד רונן דליהו; עו"ד עמרי דליהו פסק-דין השופט ח' כבוב: מפאת רגישות הסוגיה המונחת לפתחנו, מצאנו להורות על חסיון שמם של כל הנוגעים בדבר. פלוני ז"ל נפל בקרב בדרום רצועת עזה, בעת מילוי תפקידו. אך בן 24 שנים בנפלו; צעיר ברוך כישרונות שהלך לבית עולמו והוא בדמי ימיו. פלוני ז"ל הוא בנם הביולוגי של עותרת 1 ומשיב 1. בעתירה שלפנינו נטען, כי אביו הביולוגי "נטש אותו והתנכר לו, כבר בשנות חייו הראשונות ובמשך כשני עשורים, עד לנפילתו". לביסוס טענה זו צורפו לעתירה נספחים רבים ומגוונים: החל בפסק דין משנת 2005 שניתן בהיעדר הגנה, ולפיו ניתנה לעותרת משמורת מלאה על בנה; וכלה בעבודת שורשים שהגיש, בגדרה עותר 2 הוגדר כ"אבא [פלוני]". בהקשר אחרון זה הוסבר בעתירה, כי "מי שבעצם אימץ את [פלוני] ז"ל לליבו והיה לו כאב וכהורה מגדל, לכל דבר ועניין, הוא בן זוגה ובעלה של אימו, הוא [עותר 2], מי ש[פלוני] ז"ל ראה בו אביו במלוא מובן המילה" (ההדגשות במקור – ח' כ'). במוקד העתירה – רצונם של העותרים כי על כרית מצבתו של פלוני ייכתב אך ורק שמו-שלו; "ובוודאי לא שמו של המשיב 1" כלשון העתירה. בפן המשפטי נטען, בעיקרו של דבר, כי יש ליתן פרשנות תכליתית לתקנה 2 לתקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות), התשנ"ז-1997 (להלן: התקנות), שקובעת כי כיתוב אחיד יופיע על גבי כרית המצבה הצבאית, והוא יכלול פרטים שונים, לרבות: "שמות האם והאב" (תקנת משנה 2(3)). כמו כן ביקשו העותרים ללמד על משמעות המונח 'אב' ממספר רב של מקורות שונים. כעולה מנספחי העתירה ביום 27.06.2024 פנו העותרים בנדון לגורמי משרד הביטחון. ביום 30.06.2024 השיבה העוזרת ליועץ המשפטי למשפחות והנצחה במערכת הביטחון כי "סוגיית הכיתוב על גבי מצבה צבאית היא סוגיה מורכבת ורגישה, ודאי בסיטואציה כפי שתוארה [...]", תוך שהודגש, כי "משרד הביטחון פועל בעניין זה בהתאם לקבוע בחוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950 ובתקנות [...; וכי] נקבע בסעיף 2(3) כי יופיעו 'שמות האם והאב'". בהמשך לכך הובהר, כי "מבלי להביע עמדה בנוגע למחלוקת בין ההורים הביולוגים, במועד גילוי המצבה אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון יכתוב על גבי כרית המצבה בחלק של הכיתוב האחיד את שמות ההורים בהתאם לנתונים שהתקבלו ע"י צה"ל ואושררו בהתאם לרישום במשרד הפנים וזאת למען כבודו וזכרו של [פלוני] ז"ל". מכאן העתירה שלפנינו. לאחר עיון, ועל אף שהלב יוצא להוריו של פלוני – הביולוגים ומי שגידלו כבן; לאחיותיו; ולכל אוהביו – מצאנו כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בנדון. כפי שנקבע בעניין אחר, אך דומה: "נסיבות הגשת העתירה מצערות ביותר, והסוגיה המתעוררת בה בדבר אופן הנצחתו של הבן המנוח קשה וכואבת. ואולם חרף זאת, לא נוכל להושיט לעותר את הסעד המבוקש על ידו" (בג"ץ 1167/24 דדון נ' משרד הביטחון, פסקה 5 (11.02.2024)). דברים אלו יפים גם במקרה שלפנינו. בענייננו לשון התקנה ברורה, ואין מקום לפרשה באופן 'תכליתי' כפי שהתבקש בעתירה. אשר על כן, בדין השיב משרד הביטחון כי בהתאם למצב המשפטי הקיים – שמות ההורים שנרשמים על כרית המצבה הצבאית הם בהתאם לנתונים שמתקבלים מגורמי צבא ההגנה לישראל, לאחר שאלה אושררו למול הרישום במשרד הפנים. מאליו מובן כי ככל שמשיב 2, שתקנות אלו נמצאות בסמכותו, יסבור שעל התקנות לשקף את המורכבויות שמציאות החיים מביאה לפתחנו פעם אחר פעם – בידו, ולא בידינו, הסמכות לעשות כן. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, מכיוון שפרשנות 'תכליתית' כפי שהתבקשה בעתירה תוביל לכך שמשרד הביטחון, ולאחריו בתי המשפט, יידרשו לערוך בירור עובדתי בנקודה רגישה זו – בדיעבד, ובהיעדר כלים מתאימים. במובן רחב עוד יותר, סבורני כי כניסתו של בית המשפט בנעלי מחוקק המשנה בסוגיה רגישה זו, המערבת מחלוקות משפחתיות ואת אופן ההנצחה של חללי כוחות הביטחון – היא בבחינת פתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק ל'תיקון עולם' ששכרו יוצא בהפסדו. העתירה נדחית אפוא, תוך שליחת תנחומינו הכנים למשפחה. ניתן היום, ‏כ"ח בסיון התשפ"ד (‏4.7.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 24053770_C01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1