אדיב אבו רחמה נ. בית המשפט הצבאי לערעורים

פסק-דין בתיק בג"ץ 5377/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5377/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותר: אדיב אבו רחמה נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט הצבאי לערעורים 2. כב' המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים סא"ל נתנאל בנישו עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד גבי לסקי פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. לפנינו עתירה המופנית נגד החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון, אשר הורה על המשך מעצרו של העותר עד להכרעה בערעור שהגישה התביעה הצבאית על קולת העונש שנגזר עליו. 2. העותר הינו תושב הכפר בילעין. ביום 10.7.2009 נעצר העותר במהלך הפגנה שהתרחשה בכפר נגד בניית גדר ההפרדה. ביום 16.7.2009 הוגש נגד העותר כתב אישום לבית המשפט הצבאי ביהודה. כתב האישום תוקן ביום 10.8.2009 ובו נטען כי העותר ביצע עבירות של הסתה, פעילות נגד הסדר הציבורי והפרת הוראה בדבר סגירת שטח. העותר נעצר עד לתום ההליכים נגדו. ביום 13.6.2010 הורשע העותר על ידי בית המשפט הצבאי ביהודה בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. ביום 7.7.2010 ניתן גזר דינו של העותר. בית המשפט הצבאי גזר על העותר 24 חודשי מאסר, מחציתם לריצוי בפועל מיום מעצרו (10.7.2009) ומחציתם לריצוי על תנאי. כן נגזרו על העותר שישה חודשי מאסר על תנאי נוספים וקנס כספי בסך 6,000 ש"ח או שישה חודשי מאסר תמורתו. בהתאם לעונש שנגזר על העותר, הרי במועד מתן גזר הדין ריצה הוא את מלוא עונש המאסר בפועל שהוטל עליו. על פי המפורט בעתירה, עוד באותו יום הגישה התביעה ערעור על גזר הדין לבית המשפט הצבאי לערעורים וביקשה לעצור את העותר עד להכרעה בערעור. ביום 8.7.2010 נעתר בית המשפט הצבאי לערעורים ביהודה ושומרון לבקשה והורה על מעצרו של העותר עד להכרעה בערעור. העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטה זו, אשר לטענת העותר ניתנה בחוסר סמכות. 3. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט הצבאי לערעורים (ראו למשל, בג"ץ 229/00 פתאח נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (לא פורסם, 14.2.2000); בג"ץ 3575/06 אבו פיאד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון (לא פורסם, 4.5.2006)). העותר אמנם טוען, כי החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים בדבר הארכת המעצר ניתנה בחוסר סמכות. ואולם, עיון בעתירה מלמד, כי אף לשיטתו היה בית המשפט מוסמך להאריך את המעצר וזאת מכוח סעיף 50 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב], התש"ע-2009. טענותיו של העותר מופנות למעשה נגד שיקול הדעת שהפעיל בית המשפט הצבאי בעת קבלת החלטה. אין בטענות אלה כדי להצדיק דיון במסגרת עתירה לבית משפט זה. 4. העתירה נדחית אפוא על הסף בלא שנתבקשה תגובה. ניתן היום, י' באב התש"ע (21.7.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10053770_S01.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il