פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5375/22
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
כבוד השופט א' שטיין
כבוד השופט י' כשר
העותרים:
1. אוריה עטיה
2. נעמה עטיה
3. שרה תמה פוקס
4. אשר פוקס
5. בועז סמואל
6. ליאור דורות
7. מיכאל ציון
8. טוביה גרוסברג
9. גמליאל הארי
10. מיכאל בן סימון
11. אמתי סוסנוביץ'
12. אניה אנטופולסקי
13. יהודה אנטופולסקי
14. בתיה זמשטיין
15. שבתאי הירשברג
16. שבתאי פרומן
17. אביאל רדי
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - המנהל האזרחי
2. שר הביטחון
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד נעמה עטייה
פסק-דין
השופט י' אלרון:
העתירה שלפנינו הוגשה על ידי תושבי היישוב נוקדים (להלן: היישוב). כמפורט בה, מבוקש כי יינתן צו המונע עקירת עצים בשטח הנמצא במזרח היישוב, בסמוך לבתי התושבים.
בעתירה נטען, כי "לאחרונה הודיע המשיב בתגובה לעתירה שמספרה: בג"ץ מ6853/21 שהגישו כמה פלסטינים בעידוד ותמיכה של ארגון שמאל קיצוני, שבכוונתו לעקור את החורשה המלבלבת" וכי "וועד היישוב נוקדים הגיב לעתירת ארגוני השמאל וטען שאין להם זכות עמידה שכן לא הוכחה בעלות בקרקע של העותרים שם, אך עמדת המשיב נותרה על כנה...". עוד נטען, כי היום נודע לתושבי היישוב כי החורשה נמצאת בסכנה של ממש, משעקירת העצים מתוכננת לשעות הקרובות. לשיטת העותרים "כל תכליתה של עמדת המשיב ושל כוונתו לעקור את החורשה המלבלבת היא לרצות את ארגוני השמאל שעינם צרה בחיים הפורחים ומשגשגים בנוקדים וביהודה ושומרון בכלל."
העותרים מוסיפים וטוענים, כי היה מקום לדחות את העתירה בבג"ץ 6853/21 (להלן: העתירה הראשונה) ולקבל את עמדתם במסגרתה; וכן כי "לא ברור מהו החיקוק את תכליתו מבקשים המשיבים לקדם בהפעלת הסמכות המנהלית שבידיהם ובהחרבת החורשה"; כי הפעלת שיקול הדעת המנהלי אינה מבוססת על תשתית ראייתית כלשהי; וכי ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני.
דין העתירה להידחות על הסף, ללא צורך בתגובה. זאת, בין היתר, ממספר טעמים:
ראשית, העתירה נעדרת מסד עובדתי של ממש, והטענות העובדתיות המעטות בגדרה, נטולות כל אסמכתא (בג"ץ 5300/22 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה, פסקה 2 (7.8.2022); בג"ץ 2307/19 אילייב נ' משטרת ישראל - אגף חקירות (31.3.2019); בג"ץ 3915/20 חייא נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 2 (12.7.2020)). טענה כי "המשיב", פועל לשם האינטרס של "קניית שקט וריצוי של ארגוני השמאל", כלשון העותרים, אין בה כדי להקנות סעד משפטי כפי שהתבקש. לא כל שכן, כאשר היא מועלית בעלמא.
שנית, העתירה נטולת מסד משפטי של ממש – הטענות המשפטיות במסגרתה כוללניות ועמומות, ואינן מאפשרות בירור ענייני (בג"ץ 6441/21 ארגון חברתי "אזרחים למען הצדק" נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (3.10.2021)).
שלישית, במישור העובדתי, העתירה אינה מפרטת כיצד פעלו העותרים לאחר שנודע להם, לדבריהם מהתגובה שהוגשה בעתירה הראשונה, על הכוונה לעקור את החורשה, עד אשר גילו היום כי העקירה מתוכננת להתבצע בשעות הקרובות. מכאן, שגם מכשול משמעותי של שיהוי ניצב בפניהם (בג"ץ 3296/22 הפורום החברתי לתקינות המינהל הציבורי נ' הממונה על אירוע הילולת הרשב"י במירון, פסקה 3 (17.5.2022)).
רביעית, דומה שמדובר בניסיון לא ראוי מצד העותרים לקיים בו זמנית שני הליכים משפטיים באותה הסוגיה. אין לאפשר זאת. את ההליך המתנהל בעתירה הראשונה, לא ניתן לעקוף באמצעות הגשת עתירה חדשה אשר הצדדים לעתירה הראשונה כלל אינם צד לה.
העתירה נדחית אפוא על הסף. לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ג באב התשפ"ב (10.8.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
22053750_J01.docx עע
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il