בג"ץ 5369/24
רישיון כשרות

צהר פיקוח מזון בע"מ נ' הרבנות הראשית לישראל ואח'

העותרת ביקשה לחייב את הרבנות הראשית להחליט בבקשתה לקבלת רישיון כגוף נותן הכשר לפי החוק הקיים, חלף המתנה לשינוי חקיקה עתידי.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

חברת 'צהר פיקוח מזון' עתרה לבג"ץ נגד הרבנות הראשית בדרישה לקבל רישיון כגוף נותן הכשר לפי חוק איסור הונאה בכשרות הקיים. הרבנות טענה בתגובה כי אין מקום להחליט בבקשה כעת, כיוון שהחוק עומד להשתנות בקרוב באופן שיבטל את הצורך בהחלטה. בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי רשות מנהלית מחויבת לפעול לפי החוק התקף במועד קבלת ההחלטה, ואינה רשאית להקפיא את סמכויותיה בהמתנה לחקיקה עתידית שאולי תעבור. לפיכך, ניתן צו מוחלט המורה לרבנות להחליט בבקשת העותרת לפי הקריטריונים הקיימים כיום, ואם היא עומדת בהם - להנפיק לה את הרישיון.

השלכות רוחב

חיזוק העיקרון המנהלי לפיו רשות אינה רשאית להשהות טיפול בבקשות אזרחים בהסתמך על הליכי חקיקה עתידיים שטרם הושלמו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים אלכס שטיין, דוד מינץ, רות רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח/פירוק פסק הדין

-

תובעים

-
  • צהר פיקוח מזון בע"מ

נתבעים

-
  • הרבנות הראשית לישראל
  • מועצת הרבנות הראשית לישראל
  • ועדת היבוא הפועלת מכוח האצלת סמכות מועצת הרבנות הראשית

טענות הצדדים

-
טיעוני התביעה -
  • על המשיבות להעניק לעותרת רישיון כגוף נותן הכשר בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות הקיים.
  • אין לעכב מתן החלטה מנהלית בשל כוונות לשינוי חקיקה עתידי שטרם התממש.
טיעוני ההגנה -
  • חוק הכשרות הקיים עומד להשתנות באופן שישמיט את הבסיס לעתירה.
  • יש להמתין לשינוי החקיקתי בטרם קבלת החלטה.
מחלוקות עובדתיות -
  • האם קיימת הצדקה לעיכוב ההחלטה המנהלית בעניין רישיון העותרת נוכח הליכי חקיקה עתידיים.

ראיות משפטיות

-
ראיות מרכזיות שהתקבלו -
  • קיומו של חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 כחוק תקף ומחייב.
  • העובדה ששינוי החקיקה המדובר טרם הושלם.

הדגשים פרוצדורליים

-
  • ניתן צו על-תנאי קודם למתן פסק הדין.
  • המשיבות ביקשו שורה ארוכה של ארכות ודחיות בטרם השיבו לצו.
  • העתירה השנייה (בג"ץ 5369/24) נמחקה עקב התייתרותה לאור הצו המוחלט בתיק העיקרי.

הפניות לתיקים אחרים

-
תקדימים משפטיים -
  • בג"ץ 3872/93 מיטראל בע"מ נ' ראש הממשלה ושר הדתות
תיקים שאוחדו -
  • בג"ץ 5369/24

תגיות נושא

-
  • כשרות
  • משפט מנהלי
  • חקיקה עתידית
  • הרבנות הראשית
  • רישוי

שלב ההליך

-
עתירה

סכום הוצאות משפט

-
30000

הוראות וסעדים אופרטיביים

-
  • מתן צו מוחלט המורה למשיבות להחליט האם העותרת זכאית לרישיון ולהנפיקו במידה וכן.
  • מחיקת העתירה בבג"ץ 5369/24.

טענות מנהליות

-
פגמים בהליך
הטענה הועלתה והתקבלה

צווים וסעדים

-
צו על תנאי
הטענה הועלתה והתקבלה
סוג הסעד העיקרי שניתן
צו עשה/אל תעשה

פסק הדין המלא

-
3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7059/23 בג"ץ 5369/24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת רות רונן העותרת: צהר פיקוח מזון בע"מ נגד המשיבות 2-1 בבג"ץ 5369/24 ובבג"ץ 7059/23: המשיבה 3 בבג"ץ 5369/24: 1. הרבנות הראשית לישראל 2. מועצת הרבנות הראשית לישראל ועדת היבוא הפועלת מכוח האצלת סמכות מועצת הרבנות הראשית עתירות למתן צו על-תנאי תאריך ישיבה: י"ב בחשוון התשפ"ו (03 בנובמבר 2025) בשם העותרת: עו"ד אסף בנמלך; עו"ד אורית לביא נשיאל בשם המשיבות: עו"ד דניאל מארקס; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט אלכס שטיין: בבג"ץ 7059/23 ניתן צו על-תנאי המורה למשיבות 2-1 ליתן טעם מדוע לא יינתן לעותרת רישיון כגוף נותן הכשר בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 (להלן: חוק הכשרות הקיים). המענה היחיד שניתן לשאלה שהצגנו בצו על-תנאי, אחרי שורה ארוכה של ארכות, דחיות ועדכונים, הוא שחוק הכשרות הקיים עומד להשתנות באופן שישמיט את הבסיס לעתירה. דא עקא, שינוי חקיקה זה טרם נעשה, והיוזמה החקיקתית שתביא (או לא תביא) לשינוי זה לא יכולה לשמש תשובה לצו על-תנאי. הלכה היא עמנו כי – "על כל רשות מינהלית לפעול ולהפעיל סמכותה בהתאם לדין הקיים, ואין היא רשאית שלא לעשות כן בגלל אפשרות שחקיקה עתידית תשנה את התמונה ותפתור בדרך כלשהי את הבעיה המתעוררת עתה בבית המשפט. [...] החלטתה [של הממשלה] שלא להחליט בדבר עד להסדרת הנושא בחוק אינה ממלאת חובה זו." (ראו: בג"ץ 3872/93 מיטראל בע"מ נ' ראש הממשלה ושר הדתות, פ"ד מז(5) 485, 498 (1993)). לא נותר לנו אפוא אלא לקבל את העתירה בבג"ץ 7059/23 ולהוציא מלפנינו צו מוחלט המורה למשיבות 2-1 להחליט האם העותרת זכאית לרישיון כגוף נותן הכשר בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק הכשרות הקיים; ואם כך הוא הדבר – להנפיק לעותרת רישיון כאמור. כפי שהובהר במהלך הדיון שהתקיים ביום 3.11.2025, מתן הצו המוחלט כאמור מייתר את הדיון בעתירה בבג"ץ 5369/24, והעתירה זו נמחקת אפוא. סוף דבר: אנו מקבלים את העתירה בבג"ץ 7059/23 ומורים למשיבות 2-1 לפעול כאמור בפסקה 4 לעיל. המשיבות 2-1 תישאנה בהוצאות העותרת בסך כולל של 30,000 ש"ח. אלכס שטיין שופט השופט דוד מינץ: אני מסכים. דוד מינץ שופט השופטת רות רונן: אני מסכימה. רות רונן שופטת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין. ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ו (13 נובמבר 2025). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט רות רונן שופטת