דוד רויטמן נ. בנק טפחות-מזרחי

פסק-דין בתיק בג"ץ 5364/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5364/11 בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. דוד רויטמן 2. אולגה רויטמן נ ג ד המשיב: בנק טפחות-מזרחי עתירה על קיום החלטה (פסה"ד) של בית המשפט (בהתאם לסעיף 15 ד' ו-ג'(3) לחוק יסוד השפיטה) בשם העותרים: עו"ד דוד רויטמן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: בפנינו עתירה שכותרתה "עתירה על קיום החלטה (פסה"ד) של בית המשפט (בהתאם לסעיף 15 ד' ו-ג'(3) לחוק יסוד השפיטה)". 1. העתירה מנוסחת בלשון בלתי מובנת, וככל שהצלחנו לרדת לסוף דעת העותרים, היא מופנית למעשה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ש' ברלינר י' עמית ו-ר' סוקול) מיום 26.9.06, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ד' פיש) מיום 14.8.05 בת"א 7839/10. 2. עניינו של פסק הדין בתביעה שהגיש בנק מזרחי טפחות לבית משפט השלום נגד העותרים על סך 3,256 ש"ח בגין אי תשלום סכומים שונים הקשורים להחזר משכנתא. העותרים מצידם התגוננו ואף הגישו תביעה שכנגד בטענה של גביית יתר שלא כדין על ידי הבנק. לאחר שעיין בתצהירים ושמע את עדויות הצדדים, קבע בית המשפט כי הבנק עמד בנטל להוכיח את תביעתו, ואילו העותרים לא ביססו את הגנתם והתביעה שכנגד. משכך, חייב בית המשפט את העותרים בתשלום סך התביעה וכן בתשלום שכ"ט והוצאות לטובת הבנק. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה רשאי בית המשפט לדחות ערעור על סמך שמצא שלא נפלה טעות עובדתית ומשפטית בפסק דינה של הערכאה הדיונית. 3. בעתירה נטען, כי פסק דינו של בית משפט השלום סותר את הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין בבית משפט השלום (ת"א 16844/98 שלא צורף לעתירה), שלפיה העותרים פרעו את חובותיהם לבנק ומשכך מחק הבנק את התביעות כנגדם. לטענת העותרים, הסכמת הצדדים מהווה מעשה בית דין ובית משפט השלום לא היה רשאי ליתן פסק דין הסותר את האמור בו. לפיכך מבקשים העותרים בעתירתם לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום, ולצורך כך לדון בסוגיה בהרכב מורחב של לפחות חמישה שופטים. דין העתירה להידחות על הסף. 4. כלל ידוע הוא שאין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי המשפט בעניינים אזרחיים (ראו, לדוגמה, בג"ץ 5090/06 פלונית נ' בית המשפט לענייני משפחה באילת (לא פורסם, 30.7.2006)). ככל שלעותרים טענות ומענות נגד פסק הדין המחוזי שאישר את פסק דינו של בית משפט השלום, היה עליהם לפנות לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והיה עליהם לעשות כן לפני כחמש שנים. העותרים לא עשו כן במועד, ולא ניתן לעקוף את הדרך לערעור ואת מועדי הערעור בדרך של פניה לבג"ץ. אשר על כן דין העתירה להידחות מבלי שנתבקשה תגובה. העותרים ישלמו 1,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, ט"ו בתמוז התשע"א (21.7.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ___________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11053640_H02.docהג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il