שלמה קלבו נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5364/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי המערער: שלמה קלבו נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 15.6.2000 בת.פ. 8031/00 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' יפה-כץ. תאריך הישיבה: י' באדר תשס"א (5.3.01) בשם המערער: עו"ד אורי בן-נתן בשם המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן פסק-דין השופט א' א' לוי: בחודש מרץ 2000, הגיע המערער עם אחר לסניף בנק באשדוד, ובאיומים באקדח צעצוע שהחזיק שותפו של המערער, הם נטלו מהבנק סכום של כ30,000- ש"ח. אך מזימתם של השניים השתבשה, כאשר המערער נעצר על ידי לקוח של הבנק בעת שעמד להימלט מהמקום, ועמו נתפס גם הכסף. שותפו של המערער למעשה השוד הצליח להימלט, והמערער נמנע מלחשוף את זהותו עד היום. המערער הודה בעובדות אשר יוחסו לו, והורשע בעבירה של שוד בחבורה לפי סעיף 402(ב) של חוק העונשין. בעקבות כך, גזר לו בית המשפט המחוזי שלוש וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל, וכן 12 חודשי מאסר על תנאי, ובכך עוסק הערעור שבפנינו. בא-כוח המערער טען שהעונש מחמיר עם שולחו, מחמת גילו הצעיר, נסיבותיו האישיות הקשות, ועברו שעד כה היה נקי מהרשעות בפלילים. כמו כן הדגיש בא-כוח המערער את העובדה שהמערער ושותפו לא נקטו באלימות פיסית, והכסף שנגנב הוחזר לבעליו. אך כל אלה היו לנגד עיניה של הערכאה הראשונה, ולכולם ניתן משקל בגזר הדין, שהרי לו המצב היה שונה, ראוי היה המערער לעונש חמור פי כמה. המדובר במעשה שוד של בנק, שמבחינת הקורבנות הינו טראומטי, ועל מנת לבער את הנגע הזה, ראוי להחמיר עם המבצעים. העולה מנקודת השקפה זו הוא, שבית המשפט המחוזי הלך לקראת המערער דרך ארוכה, ועל כן אין מקום להקלה נוספת בערכאתנו. הערעור נדחה. ניתן היום, י' באדר תשס"א (5.3.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00053640.O01/אז