אלי אקסלרוד נ. ממשלת ישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 536/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ש' שוחט העותר: אלי אקסלרוד נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. הכנסת עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה 1: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מתן שטיינבוך בשם המשיבה 2: עו"ד שירה גרטנברג פסק-דין השופט ש' שוחט: בעתירה שלפנינו קובל העותר, בן לאב יהודי ולאם שאינה יהודייה, על המניעות החוקית שקיימת בפניו ובפני בני זוג "שאחד מהם הינו חסר סיווג דתי או אינו מוכר כיהודי על ידי הרבנות הראשית או שבני-זוג הינם בני דתות שונות או שבני הזוג הינם בני אותה דת, אך מתנגדים לקיום הטקס ע"י מוסד דתי כלשהו מבין המורשים לכך בארץ ו/או בני זוג בני אותו מין" להינשא בארץ. העותר מבקש לשנות את המצב הקיים ועותר למתן צווים על תנאי ובכללם מתן הוראה למשיבות, כנסת ישראל וממשלת ישראל, להסדיר "בין אם באמצעות חקיקה ובין אם בכל דרך אחרת" עריכתם של נישואים אזרחיים עבור בני הזוג הנ"ל ולחלופין, כי בית משפט זה יחייב את ממשלת ישראל להקים מערך לרישום נישואין אזרחיים מכוח פרשנותה של פקודת הנישואין והגירושין (רישום) - 1919 (להלן: פקודת הרישום). בשנת 2013 הגיש העותר, במסגרת בג"ץ 129/13 אקסלרוד נ' ממשלת ישראל עתירה זהה, ושבה התבקשו, אף לדבריו כאן, "סעדים זהים ו/או דומים לסעדים המבוקשים בעתירה זו" (להלן: העתירה הקודמת). העתירה הקודמת נדחתה, על ידי בית משפט זה, לאחר דיון, בפסק-דין מיום 26.1.2014. בפסק הדין עמד בית המשפט על כך שהוא נדרש, בשנים האחרונות, למספר עתירות שהוגשו בעניין נישואין אזרחיים (ראו: בג"ץ 7127/11 המרכז לפלורליזם יהודי נ' ממשלת ישראל (5.12.2011) ובג"ץ 1143/11 מכון ירושלים לצדק נ' הכנסת (18.10.2012)), שנמחקו או נדחו, לאחר שהמותבים השונים שדנו בהן המליצו לעותרים שלא לעמוד על מתן הכרעה בהן. בפסק-הדין גם נקבע, כי בעתירת העותר אין כל חדש ביחס לאותן עתירות; כי טענות העותר, בין היתר לגבי פרשנות פקודת הרישום אינן מגלות עילה; וכי הפתרון לבעיה של היעדר אפשרות לנישואין אזרחיים בישראל צריך לבוא על דרך חקיקה של הכנסת. בעתירה הנוכחית חוזר העותר על טענותיו בעתירה הקודמת וטוען כי חל שינוי "מהיר וקיצוני" בהיקף הציבור הנפגע מהדין הקיים. בתוך כך נטען בעתירה כי מספרם של האזרחים שמנועים מלהינשא בישראל עומד כיום על כ-400,000 איש (בעוד שבעתירה הקודמת נטען כי ההיקף האמור עומד על כ-320,000 איש). העותר טוען, כי טענותיו בעתירה הקודמת זכו "למענה דל" בפסק-הדין שניתן בה, כשבית משפט זה הסתפק אז ב"אמירה סתומה" לפיה הטענות שהעלה אינן מגלות עילה וכי לאור אותה "פסיקה" (המירכאות במקור ש'ש') על בית משפט זה להתערב במקרה דנן (כך בפסקאות 2.2,2.4 ו-3 לעתירה).     בתגובה שהוגשה מטעם ממשלת ישראל נתבקשה דחיית העתירה על הסף מחמת מעשה בית-דין. נטען, כי פסק-הדין שניתן בעתירה הקודמת מציב בפני העותר מחסום דיוני מלהמשיך וליזום התדיינות נוספת באותן טענות ממש, בפרט כאשר לא הוצגו טעמים אשר עשויים להצדיק לשוב ולדון בעניין שכבר נידון והוכרע בבית משפט זה. בנוסף, נטען כי דין העתירה להידחות אף לגופה משהסוגיה שעומדת במוקד העתירה, הסדרת נישואין אזרחיים בישראל, הובאה לפתחו של בית משפט זה במספר עתירות שונות, לרבות העתירה הקודמת של העותר, והובהר כי סוגיה זו מסורה להכרעתה של הרשות המחוקקת ולא להכרעתה של הרשות השופטת. העותר לא הניח כל תשתית משפטית שהיא לתמיכה בסעד העיקרי שמבוקש בעתירה – חיוב הכנסת והממשלה ביזום חקיקה ואישורה. עוד נטען כי טענות העותר ביחס לפירושה של פקודת הרישום נדחו מפורשות בפסיקה קודמת של בית משפט זה, כמו גם בפסק-הדין שניתן בעתירה הקודמת. המשיבה 2, כנסת ישראל, חזרה בתגובתה המקדמית על עיקרי הטענות שבתגובת ממשלת ישראל.   לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, הגענו למסקנה כי דינה להידחות על הסף.   כעולה מהסקירה התמציתית של הדברים, הנימוקים העובדתיים והמשפטיים שביסוד פסק הדין שדחה את העתירה הקודמת עומדים בעינם גם כיום. העותר אינו שבע רצון עם תוצאת פסק-הדין שניתן בעתירה הקודמת, או עם ההנמקה שהובאה בגדרו. אין בכך כדי להקנות לו זכות להשיג על אותו פסק-דין לפני בית משפט זה במותב אחר. פסק-הדין שניתן בעתירה הקודמת מקים בפני העותר מחסום דיוני מלהמשיך וליזום התדיינות נוספת, באותן טענות ממש. לא מצאתי, כי עלה בידיו להצביע על שינוי מהותי בנסיבות או על חשיפת עובדות חדשות שלא היו ידועות ולא ניתן היה לדעת עליהן במסגרת העתירה הקודמת – טעמים שעשויים להצדיק, דיון מחדש בעניין שכבר נדון והוכרע בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (ראו: בג"ץ 4842/06‏ ‏ פלוני נ' שר הפנים,  פסקה 9 (11.4.2007) והאסמכתאות שם; בג"ץ 5584/16 קמל נ' ממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש באזור יהודה ושומרון, פסקה 5 (15.11.2016)). במצב דברים זה, דין העתירה להדחות ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באייר התשפ"ב (‏24.5.2022).     ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ 22005360_W07.docx חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1