עיריית חיפה נ. מדינת ישראל משרד הבטחון

פסק-דין בתיק בג"ץ 5352/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5352/15 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון העותרת: עיריית חיפה נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד הבטחון 2. פרקליט מחוז חיפה (אזרחי) עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד גדי רוקח; עו"ד שמואל לנקרי פסק-דין השופטת א' חיות: עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ישלם המשיב 1 (להלן: משרד הביטחון) לעותרת (להלן: העירייה) היטלי סלילה שבהם חייבה אותו ולחלופין יגיש עתירה מנהלית נגד חיובו בהיטלים אלו. 1. ביום 23.2.2014 שלחה העירייה למשרד הביטחון ארבע הודעות חיוב בהיטל סלילה בסך כולל של 139,183,876 ש"ח בגין סלילת כבישים הגובלים בבסיסי צה"ל בעיר חיפה. משרד הביטחון לא שילם לעירייה את הסכום האמור ואף לא נקט בהליך משפטי כלשהו נגד חיובו בתשלום היטלי הסלילה, ולפיכך פנתה העירייה למשיב 2 בדרישה כי משרד הביטחון ישלם לה את היטלי הסלילה בהם חויב ולחלופין יתקוף את חיובו בהיטלים אלו באמצעות הגשת עתירה מנהלית נגדה. בתשובתו לפניית העירייה ציין המשיב 2 כי לאחרונה הוגשה על ידי העירייה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה כספית נגד משרד הביטחון בה עתרה להורות לו לשלם לה היטלי סלילה ופיתוח נוספים בהם חויב (תא"ק 59095-07-14). בנסיבות אלו, טען המשיב 2 כי מן הראוי שגם המחלוקת בנוגע לחיובו של משרד הביטחון בהיטלי הסלילה נושא העתירה דנן תידון במסגרת הליך זה. המשיב 2 הוסיף וציין כי ככל שיידרש תיקון של כתב התביעה שהגישה העירייה בהליך האמור יהיה נכון להגיע עמה להסדר דיוני בעניין. 2. בעקבות תשובתו של המשיב 2 הגישה העירייה את העתירה דנן בה היא טוענת כי הימנעותו של משרד הביטחון מלשלם לה את היטלי הסלילה בעודו נמנע מלתקוף את חיובו בהם באמצעות הגשת עתירה מנהלית נגדה היא בלתי סבירה בעליל. לטענת העירייה, משרד הביטחון מנצל לרעה את העובדה שלא ניתן לנקוט נגדו בהליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גביה) על מנת להתחמק מתשלום חובותיו. בד בבד, כך נטען, מסרב משרד הביטחון לתקוף את חיובו בהיטלי סלילה באמצעות הגשת עתירה מנהלית וזאת במטרה לאלץ את העירייה להגיש נגדו תביעה כספית. הטעם לכך לטענת העירייה הוא שמשרד הביטחון מעדיף להתדיין עמה בנוגע לחובותיו הכספיים במסגרת תביעה כספית שתוגש על ידה נגדו מאשר במסגרת עתירה מנהלית שתוגש על ידו נגדה. ואולם, כך נטען, סעיף 5(1) בצירוף פריט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 מורים באופן מפורש כי הדרך לתקוף החלטות של רשות מקומית, לרבות החלטות בעניין היטלי סלילה, היא הגשת עתירה מנהלית. לפיכך, טוענת העירייה כי משרד הביטחון מנצל את חסינותו מפני הליכי גבייה על מנת לקנות לעצמו יתרון דיוני בלתי הוגן ולשים עצמו מעל סדרי הדין. לטענת העירייה, המדינה היא ככל בעל דין אחר ואין ליתן יד להתנהלות בלתי ראויה זו, בפרט נוכח העובדה שמשרדי ממשלה אחרים שחויבו בהיטלי סלילה הגישו עתירות מנהליות נגד החלטה זו. העירייה מדגישה כי מאחר שהסעד העיקרי המבוקש על ידה בעתירה הוא צו המורה למשרד הביטחון לתקוף את חיוביו בהיטלי סלילה באמצעות הגשת עתירה מנהלית לא עומד לה סעד חלופי בדמות נקיטת הליכים נגד משרד הביטחון בבית משפט אחר, והיא מבהירה כי ככל שתוגש עתירה מנהלית על ידי משרד הביטחון היא לא תעתור לדחייתה על הסף. 3. דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק לא ידרש לעתירה מקום שבו עומד לעותר סעד חלופי בדמות הגשת תביעה לבית משפט מוסמך (ראו: בג"ץ 5571/11 מועצת הכפר קבאלן נ' מדינת ישראל, בפסקה 3 (26.10.2011)). במקרה דנן יש באפשרותה של העירייה לפעול לגביית חובותיו הנטענים של משרד הביטחון באמצעות הגשת תביעה כספית לבית המשפט המחוזי. בנסיבות אלו, ובניגוד לעמדת העירייה, יש לה סעד חלופי בבית משפט אזרחי, גם אם היא מעדיפה מטעמיה כי הסכסוך הכספי בינה לבין משרד הביטחון ידון במסגרת עתירה מנהלית שיגיש משרד הביטחון נגדה. זאת ועוד – העירייה כבר נקטה בהליך אזרחי לשם גביית היטלי סלילה ופיתוח אחרים בהם חייבה את משרד הביטחון ועובדה זו מחזקת אף היא את המסקנה כי במקרה דנן אין הצדקה להידרש לעתירה בשל קיומו של סעד חלופי. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באלול התשע"ה (‏10.9.2015). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15053520_V02.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il