מוחמד מחאגנה נ. שר המשפטים

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5350/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: מחמוד מחאג'נה נ ג ד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. משרד האוצר – היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה 3. הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד ג'מאל מחאמיד בשם המשיבים: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי מועד הכניסה לתוקף של צו הריסה שהוצא ביחס לבניין שנבנה ללא היתר במקרקעין המצויים בבעלותו של העותר, וזאת על מנת שיוכל להשלים הליכי תכנון שעשויים לאפשר את הכשרת הבניין. עיקרי התשתית העובדתית והליכים קודמים 2. מושא העתירה הוא מבנה בן ארבע קומות הנמצא בשלבי בניה ושטחו עומד על כ-500 מ"ר (להלן: המבנה). המבנה ממוקם במקרקעין בייעוד חקלאי בתחום שיפוטה של עיריית אום אל-פחם (להלן: המקרקעין). 3. הקמתו של המבנה החלה בשנת 2012 או בסמוך לכך, ועד כה היא טרם הושלמה. ביום 6.3.2018 הוצא בעניינו צו הריסה מינהלי בגין עבודה אסורה (להלן: צו הריסה) לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). 4. חשוב להקדים ולהעיר כי לפי סעיפים 254ט(ד)(1) ו-254ט(ה) לחוק התכנון והבניה בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובכפוף להתקיימותם של מספר תנאים, לעכב ביצוע של צו הריסה מינהלי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. בנוסף, סעיף 254ט(ז) מאפשר לבית המשפט, "בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו", לעכב את ביצוע צו ההריסה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים. 5. מאחר שחלק מהטענות המובאות בהמשך נוגעות לסוגיה של אופק תכנוני ביחס למבנה יש להקדים ולהתייחס גם לנתונים תכנוניים נוספים של המקרקעין, כמפורט להלן. 6. ביום 5.6.2017 הכריז קבינט הדיור על המתחם שבו נמצאים המקרקעין כמתחם מועדף לדיור (החלטה מס' דר/142). הדבר נקבע גם בתוכנית תמ"ל/1077 (להלן: התכנית) שבין מטרותיה פיתוח שכונת מגורים חדשה והסדרת השכונות הקיימות עין ג'ראר ואל עראייש בקיבולת של כ-6,000 יחידות דיור. 7. ביום 14.1.2020 קיבלה מליאתה של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן: ותמ"ל) החלטה על הפקדת התכנית בכפוף לביצוע תיקונים שונים. ביום 16.6.2020 פקע תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדים (הוראת שעה), התשע"ד-2014 (להלן: חוק הוותמ"ל). מאחר שהתכנית טרם הופקדה באותה עת, במצב זה לא ניתן היה להמשיך בקידומה. 8. כאמור לעיל, ביום 6.3.2018 הוצא צו הריסה ביחס למבנה. בהמשך לכך, ביום 29.3.2018 הגיש העותר לבית משפט השלום בחיפה בקשה לביטול צו ההריסה וכן בקשה לעיכוב ביצועו (בצה"ם 67780-03-18). בין השאר, העותר העלה טענה בדבר אכיפה בררנית וכן את הטענה כי ניתן יהיה להסדיר את הבניה בעתיד מכוח התכנית ככל שתאושר. 9. ביום 3.8.2020 בית משפט השלום (השופטת מ' פיקוס בוגדאנוב) דחה את הבקשה לביטולו של צו ההריסה. בית משפט השלום קבע כי לא נפל פגם בהוצאת הצו, כי המבנה עדיין נמצא בשלבי בניה ולא אוכלס, וכי טענותיו של העותר בנוגע לאכיפה בררנית לא התבססו על נתונים עובדתיים קונקרטיים. לצד זאת, הורה בית משפט השלום על עיכוב ביצוע של הצו לתקופה של שישה חודשים ממועד מתן ההחלטה, בשים לב לקיומו של אופק תכנוני במרחב שבו מצוי המבנה. בית משפט השלום הבהיר כי נוכח הוראות סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה, לא ניתן להורות על עיכוב ביצוע לפרק זמן ממושך יותר מאשר שישה חודשים. 10. ביום 20.10.2020 העותר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה על החלטתו של בית משפט השלום (עפ"א 38140-10-20). העותר ביקש לבטל את צו ההריסה, ולחלופין, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע ל-24 חודשים. 11. ביום 16.11.2020 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ת' נאות פרי) את הערעור. בית המשפט המחוזי הסתמך על קביעותיו של בית משפט השלום הן בנוגע לסיום עבודות הבניה במבנה והן בנוגע לטענות בדבר אכיפה בררנית. בעניין הבקשה להאריך את עיכוב הביצוע בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום לגבי רכיב זה, וכי ממילא הבקשה של המערער להורות על עיכוב ביצוע למשך 24 חודשים אינה אפשרית, נוכח הוראות סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה. 12. העותר לא הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, ביום 24.1.2021, בסמוך למועד פקיעתו של עיכוב הביצוע, העותר הגיש לבית משפט השלום בחיפה בקשה לדחיית מועד ביצוע ההריסה. העותר ביקש כי המועד לביצוע צו ההריסה יידחה בשישה חודשים נוספים, עד ליום 3.8.2021, וזאת בין השאר נוכח מגפת הקורונה ופיזור הכנסת ה-23. ביום 6.5.2021 בית משפט השלום קיבל את בקשת העותר והורה על עיכוב ביצועו של הצו בשישה חודשים נוספים, עד ליום 3.8.2021. בית משפט השלום הבהיר כי במקרה זה התקיימו נסיבות חריגות ויוצאות דופן אשר מצדיקות מתן עיכוב ביצוע נוסף. 13. בתמצית יצוין כי במקביל להליכים הנוגעים לצו ההריסה, נוהלו הליכים הנוגעים לקנס המנהלי שהוטל על העותר בגין עבירה על סעיף 243(א) לחוק התכנון והבניה. בעקבות הקנס המנהלי שהוטל עליו הגיש העותר בקשה להישפט, ובהתאם הוגש לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד העותר בגין ביצוע עבודה אסורה במקרקעין (ת"פ 64939-09-19). הליך זה עודו מתקיים ונקבעו בו דיוני הוכחות לחודש מרץ 2022. העתירה שבפנינו 14. ביום 2.8.2021, יום אחד בלבד לפני המועד האחרון שנקבע לעיל, הוגשה העתירה שבפנינו, במסגרתה מבקש העותר לעכב פעם נוספת את ביצועו של צו ההריסה, וכן מבוקש צו ביניים המורה למשיבים להימנע ממימוש של צו ההריסה עד לאישור התכנית. באופן יותר ספציפי, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה הוא להורות למשיבים לאפשר לו תקופת התארגנות לשם מיצוי הליכי התכנון והרישוי הנדרשים למבנה, וכן לעכב או להקפיא את צווי ההריסה שניתנו כנגד מבנים הממוקמים בשטח לו מתייחסת התכנית. 15. העותר טוען בין השאר כי מגפת הקורונה ופיזור הכנסת יצרו נסיבות חריגות שלעותר אין שליטה עליהן, והובילו לכך שאישור התוכנית לא התקדם. העותר טוען שבעטיין של נסיבות אלה לא התכנסה הוותמ"ל במשך תקופה ממושכת. בנוסף, העותר חוזר וטוען שההליכים נגדו הם בגדר אכיפה בררנית וכי ההחלטה להוציא צו הריסה למבנה קיים העומד על תילו במשך שנים לא מעטות, חורגת ממתחם הסבירות. העותר אף טוען כי עיכוב צו ההריסה לתקופה של 24 חודשים נוספים לא יגרום נזק למשיבים. 16. ביום בו הוגשה העתירה, ניתנה החלטה שבה הוריתי על מתן צו ארעי לפיו מימוש צו ההריסה יעוכב עד למתן החלטה אחרת, וזאת חרף אי הנחת ממועד הגשת העתירה. כמו כן הוריתי למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים. 17. תגובתם המקדמית של המשיבים הוגשה ביום 8.10.2021, ונטען בה כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. המשיבים טוענים כי העתירה מנסה לתקוף במידה רבה את עצם הוצאתו של צו ההריסה, וחוזרת בכך על טענות שכבר הועלו בפני הערכאות המוסמכות. המשיבים מדגישים, כי אין מקום להעלות טענות ערעוריות על החלטות קודמות במסגרת עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. באשר לטענות המכוונות לעיכוב ביצוע של צו ההריסה לפרק זמן נוסף, טוענים המשיבים כי הוראותיו המפורשות של סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה אינן מאפשרות לעכב ביצוע של צו הריסה מינהלי מעבר לתקופה של 12 חודשים במצטבר, כפי שכבר נעשה במקרה דנן. מעבר לכך, המשיבים מדגישים כי התכנית שמכוחה ניתן יהיה לכאורה להסדיר את הבניה במקרקעין טרם הופקדה, ולפי ההערכות ייקח יותר משנה לאשרה – וגם אז יידרשו הליכים נוספים בטרם ניתן יהיה להוציא היתרי בניה מכוחה. במובן זה, טוענים המשיבים כי האופק התכנוני עודו רחוק. דיון והכרעה 18. לאחר ששקלנו את הדברים אנו סבורים כי דין העתירה להידחות. בעיקרו של דבר, במישור הדיוני, בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות שניתנו ביחס לצווי הריסה (ראו: בג"ץ 6227/18 סייד נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (28.8.2018); בג"ץ 6278/19 בן נוב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א, פסקה 3 (25.9.2019); בג"ץ 4834/21 זיאדה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (12.7.2021)). דרך המלך להשגה על ההחלטה שקיבל בית המשפט המחוזי בהליך המקורי הייתה הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אך העותר לא עשה כן, ואין מקום להעלות את הטענות בעניין כעת במסגרת עתירה לבג"ץ, כמעין דרך עוקפת. 19. אכן, הנסיבות שאליהן הפנה העותר אינן שגרתיות. אולם, המענה לטיפול בהן לא יכול להימצא בעקיפת ההליכים שנקבעו לכך בדין. בשלב זה, לאחר שההליכים הנוגעים להשגה על עצם הוצאתו של הצו הפכו חלוטים, ונוכח העובדה שניתנו הארכות המקסימליות שקובע החוק, לא מצאנו עילה למתן סעד בבית משפט זה. אין צריך לומר כי העותר יכול לחזור ולפנות לרשויות על מנת להפנות תשומת ליבן לנסיבות שתוארו, בבואן לקבוע סדרי עדיפויות לביצועם של צווי הריסה. 20. סוף דבר: העתירה נדחית. במכלול נסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בחשון התשפ"ב (‏18.10.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21053500_A07.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1