גדי ורקשטל נ. שופרסל בע"מ

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 5345/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: גדי ורקשטל נ ג ד המשיבה: שופרסל בע"מ ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"צ 24754-07-20 מיום 31.7.2022 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת ל' ביבי; בקשת רשות מטעם המערער מיום 13.9.2022 להוספת תגובה בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ל' ביבי) מיום 31.7.2022 בת"צ 24754-07-20 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, בטענה כי היא מטעה צרכנים ומתעשרת שלא כדין על חשבונם, בכך שהיא גובה מהם מחיר גבוה מזה המוצג על המוצר עצמו. 2. ביום 25.1.2021 התקיים דיון הוכחות בהליך, והפרוטוקול נערך באמצעות הקלטה ותמלול. בדיון זה נחקר המערער, בין היתר, על שני בקבוקי יין שקנה אצל המשיבה. בהקשר זה שאל המותב מספר שאלות הבהרה בנוגע להבנתו של המערער בזמן אמת את השלטים שנתלו ואת המוצרים שבחר. לאחר שהמערער סיים להעיד, החל להעיד גורם מטעם המשיבה (להלן: עד המשיבה). כעולה מפרוטוקול הדיון, במהלך עדותו של עד המשיבה ציין המותב לפרוטוקול "[המערער] מתפרץ באולם וצועק שקר, שקר. בית המשפט מורה ל[מערער] לצאת מהאולם. האדון ייצא החוצה". לאחר מכן הוחלפו בין המותב ובין המערער הדברים הבאים: המערער: אני אצא מהאולם אבל אני רוצה שאת תצייני שאני אמרתי שקר. המותב: הכל רשום. [...] המערער: עד שזה לא יירשם, גברתי. [...] המותב: אפשר לשלוח לי מאבטח לאולם? לא, המבקש פה צועק. הוא יצא עכשיו, אבל אני מבקשת שיישאר בחוץ [...] רק למען הסדר הטוב בית המשפט מתעד ככל שההקלטה לא קלטה זאת, ש[המערער] עמד וצעק דקות ארוכות על בית המשפט שבית המשפט יתעד לפרוטוקול שמוקלט ממילא שהוא אמר שקר רק אחרי שהעד אמר משהו שנחזה בעיניו או נדמה בעיניו כשקר. המבקש סירב לצאת מהאולם למרות שבית המשפט הנחה אותו שוב ושוב לעשות כן, ועמד וצעק צעקות ארוכות על בית המשפט". 3. ביום 3.2.2022 נתן המותב החלטה בה הסב את תשומת לב הצדדים לכך שפרוטוקול הדיון תומלל והועלה למערכת "נט המשפט", ובהמשך לכך הגיש המערער באמצעות בא-כוחו בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. המשיבה הודיעה על הסכמה לחלק מן התיקונים אך התנגדה לחלק אחר מן התיקונים. בעקבות זאת, ביום 20.3.2022 קיבל המותב את הבקשה ביחס להיבטים המוסכמים, והורה למערער להתייחס לטענות המשיבה בנוגע לתיקונים שבמחלוקת. 4. ביום 28.4.2022 ביקש ב"כ המערער להמתין עם ההכרעה בתיקונים השנויים במחלוקת עד לאחר שהצדדים יקבלו לידיהם את הקלטת הדיון, בטענה כי הדבר עשוי לאפשר הגעה להסכמות בנוגע לנאמר בדיון. בית המשפט קמא נעתר לבקשה זו. בהמשך לכך, ביום 14.7.2022 ניתנה הודעה מטעם מזכירות בית המשפט שלפיה ניתן להעביר את קובץ השמע של הקלטת הדיון לצדדים באמצעות הדוא"ל. 5. ביום 31.7.2022, ובטרם שהוגשה הודעה מטעם באי-כוח הצדדים בדבר הבקשה לתיקון הפרוטוקול, הגיש המערער, שלא באמצעות בא-כוחו, בקשה לפסילת המותב. המערער טען כי התנהלות המותב במהלך דיון ההוכחות גרמה לו לחוש שהמותב הוא "חלק מצוות ההגנה" של המשיבה, ובהקשר זה הפנה לשאלות שונות ששאל אותו המותב וטען כי בחקירתו נשאל 44 שאלות, מחצית מתוכן על-ידי המותב, בעוד שלפי המערער המותב שאל את עד המשיבה רק 11 מתוך 64 שאלות. עוד טען המערער כי המותב "[שיקר] לפרוטוקול ו[שיקר] למאבטח שהגיע לאולם", וזאת, בין היתר, בכך שציין שהמערער מסרב לצאת מן האולם אף שלטענת המערער הוא כלל לא סירב לצאת. כמו כן טען המערער כי לאחר שהוצא מן האולם העיד עד המשיבה כי המערער ביקר אצל המשיבה "150 פעם" וקנה "2,700 פריטים", אך לפי המערער כאשר הוא ביקש להגיש נתונים סותרים – המותב לא התיר לו להגישם. המערער הלין גם על כך שהמותב טרם נתן החלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול. לבסוף השיג המערער על כך שלטענתו המותב התיר לב"כ המשיבה להציג עיקול שהוטל עליו על-ידי בנק, ובעקבות זאת הורה למערער להפקיד ערבון בסך של 10,000 ש"ח. נוכח האמור טען המערער כי קם חשש ממשי למשוא פנים, ולמצער פגיעה במראית פני הצדק. 6. בו ביום דחה המותב את בקשת הפסלות וציין כי חלק מטענות המערער מופנות כלפי החלטות שיפוטיות שנתן – חיובו של המערער בערובה; ההחלטה שלא לאפשר הגשת ראיות נוספות; וכן אי-מתן החלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. המותב קבע כי החלטות אלה ניתנו על בסיס "אדנים עובדתיים ונימוקים משפטיים", והוסיף כי המערער בחר שלא לערער עליהן. באשר לבקשה לתיקון פרוטוקול ציין המותב כי הצדדים ביקשו מפורשות שלא להכריע בבקשה עד לאחר שישמעו את הקלטת הדיון ויוכלו להתייחס לעולה ממנה. באשר לטענות בדבר אופן ניהול הדיון קבע המותב כי עיון בפרוטוקול, שנערך על בסיס הקלטה, מגלה כי אין בהן ממש וכי הדיון נוהל באופן מכבד "ובסבלנות רבה". המותב הוסיף כי הדברים ששיקף לפרוטוקול בנוגע להתנהלות המערער תואמים את שהתרחש בדיון והדברים אף תועדו בהקלטה. המותב הוסיף כי השאלות ששאל את המערער נועדו להבהרת טענותיו, כפי שהפנה שאלות גם לעד המשיבה. למעלה מן הצורך הוסיף המותב כי גם העובדה שהבקשה הועלתה בחלוף זמן רב ממועד הדיון מחזקת את דחייתה. 7. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי קביעת המותב שלפיה בקשת הפסלות הוגשה כשישה חודשים לאחר הדיון היא "הטעיה מכוונת" שכן "לא ניתן פרוטוקול בסוף הדיון אלא כחודשים לאחר הדיון", ולטענתו הוא הגיע למסקנה כי על המותב לפסול את עצמו רק לאחר שהאזין לקבצי השמע. לאחר הגשת הערעור הודיע המערער כי ניתנה החלטה בתלונה שהגיש נגד המותב לנציב תלונות הציבור על השופטים. המערער צירף את ההחלטה להודעתו, טען כי תלונתו "טויחה" והוסיף כי אינו יודע אם ההחלטה צורפה לתיק הערעור אך אם כן ביקש רשות להגיב להחלטה כך שתוצג "כל התמונה האמיתית". 8. דין הערעור להידחות. בצדק קבע המותב כי בקשת הפסלות הועלתה בשיהוי כבד, וזאת מאחר שפרוטוקול הדיון הופץ לצדדים כבר ביום 3.2.2022 – כשבוע לאחר הדיון – וטענות המערער בדבר התנהלות המותב בדיון מבוססות בעיקרן על התרחשויות המתועדות בפרוטוקול, שכלל לא דרשו האזנה לקבצי השמע שהופצו לצדדים רק כעבור מספר חודשים. די בשיהוי זה כדי להצדיק את דחיית הערעור (ראו: ע"א 1840/21 לנג נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (24.3.2021)). אף לגופם של דברים לא מצאתי ממש בטענות המערער, המופנות כלפי התנהלותו הדיונית של המותב וכלפי חלק מן ההחלטות שנתן. לא אחת נפסק כי רק במקרים חריגים וקיצוניים תקום עילת פסלות בשל הפעילות השיפוטית כשלעצמה (ראו: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022)). לא מצאתי כי ענייננו נמנה עם אותם מקרים חריגים אף לא בדוחק, וזאת בפרט בשים לב שכך שהמערער בחר שלא לנקוט בהליך ערעורי מתאים בנוגע להחלטות הדיוניות שעליהן הוא משיג כעת. עוד נפסק כי השופט היושב בדין רשאי להציג לצדדים שאלות, בין היתר לצורך הבהרת הטיעון, וכי הדבר אינו מקים עילת פסלות (ראו: ע"א 468/22 אבו מוך נ' עמותת חסידי אלקאסמי, פסקה 6 (1.3.2022)). לא מצאתי כי השאלות שהציג המותב, או כל היבט אחר באופן ניהול הדיון מטעמו – מקימים עילת פסלות כלשהי, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. 9. באשר לבקשת המערער להגיב להחלטת הנציב – סעיף 24(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, קובע כי "דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי", ומשכך ברי כי ההחלטה לא צורפה לתיק הערעור דנן לפני שהמערער צירף אותה במסגרת הודעתו, אף שלא היה מקום שיעשה כן. 10. מכל הטעמים המפורטים לעיל, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, ולפנים משורת הדין – בשים לב לדברים החמורים שהטיח המערער במותב ללא כל בסיס – לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג בתשרי התשפ"ג (‏18.10.2022). ה נ ש י א ה 22053450_V05.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1