אירנה שוורצמן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון ע"פ 5342/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: אירנה שוורצמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 21.7.2021 בעפ"ת 54981-06-21 שניתנה על ידי כבוד השופט העמית י' צלקובניק בשם המערערת: עו"ד עלא קישאוי פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית י' צלקובניק) מיום 21.7.2021 בעפ"ת 54981-06-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. ביום 4.5.2021 הגישה המערערת בקשה למתן ארכה להישפט ביחס לעשר הודעות קנס שייחסו לה נהיגה במהירות מופרזת. ביום 10.6.2021 דחה בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופט א' בועז) את בקשת המערערת אך הורה, לפנים משורת הדין, על ביטול ריבית הפיגורים (המ"ש (תעבורה פ"ת) 1039-05-21). בהחלטה נוספת מיום 16.6.2021 קבע בית המשפט לתעבורה כי אין מקום לסטות מההחלטה שניתנה ביום 10.6.2021. ביום 24.6.2021 הגישה המערערת ערעור על ההחלטה מיום 16.6.2021, וזהו ההליך נושא הערעור דנן. דיון בהליך התקיים ביום 21.7.2021, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים הודיע בא-כוח המערערת כי היא עומדת על ערעורה. בהמשך מופיעות בפרוטוקול הדיון השורות הבאות: "ביהמ"ש מורה ל[בא-כוח המערערת] להפסיק לצעוק פעם אחר פעם. ב"כ המערערת: אבקש שביהמ"ש לא יצעק על הסנגור. ביהמ"ש מודיע ל[בא-כוח המערערת] שיש מקום להטלת הוצאות אישיות נוכח התנהגותו באולם ביהמ"ש." בתגובה לכך עמד בא-כוח המערערת על טענתו כי "ביהמ"ש צעק עלי[ו] במספר הזדמנויות", והוסיף וביקש כי בית המשפט קמא יפסול עצמו מלדון "בכל התיקים של[ו]". בא-כוח המשיבה התנגד לבקשה וציין, בין היתר, "ב"כ המערערת צועק מהרגע הראשון שנכנס לאולם ביהמ"ש, קוטע הן את דברי ביהמ"ש והן את דברי ב"כ המדינה וכל שנאמר לו זה שצריך להתנהל בצורה ראוי[ה] לביהמ"ש". בית המשפט קמא נתן, על אתר, החלטה בה הדגיש כי בא-כוח המערערת "מתנהג בצורה לא ראויה; לא מפסיק לצעוק ולשסע את דברי ביהמ"ש ודברי ב"כ המשיבה; בקשות כי יחדל מצעקותיו אינן מועילות" – וחייב אותו בהוצאות אישיות בסך 2,000 ש"ח. עוד דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות, בציינו כי הבקשה "אינה מבוססת על מאום" ואינה מנומקת, וכי "כל ההערות שהושמעו על ידי ביהמ"ש נגעו רק לגופו של ערעור ולא מעבר לכך". להשלמת התמונה יצוין כי ביום 28.7.2021 ניתן בהליך נושא הערעור דנן פסק דין הדוחה את ערעורה של המערערת על החלטת בית משפט השלום לתעבורה. הערעור שלפניי הוגש ביום 2.8.2021, ובו טוענת המערערת כי בית המשפט קמא "נקט כלפי הסנגור גישה נוקשה במיוחד, עד כי קיים חשש ממשי שהמשפט לא ינוהל באופן אובייקטיבי". בתוך כך משיגה המערערת על ההחלטה לחייב את בא-כוחה בהוצאות אישיות, וטוענת כי נוכח ה"אווירה העכורה" שנוצרה קיימת הסתברות קרובה לוודאי שבית המשפט קמא גיבש עמדה סופית ביחס לערעורה. דין הערעור להידחות. כפי שנפסק בעבר, הליכי פסלות צופים פני עתיד ומטרתם היא לבחון אם השופט יכול להוסיף ולשבת בדין או שמא יש להעביר את ההליך שבפניו למותב אחר (ע"פ 5772/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (19.8.2020); ע"א 8104/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (21.2.2021)). כאמור לעיל, בהליך נושא הערעור דנן ניתן פסק דין מספר ימים טרם הגשת הערעור. בנסיבות אלו אין עוד מקום להידרש לסוגיית הפסלות במסגרת הערעור דנן ומבלי להביע עמדה לגופם של דברים, האכסניה הראויה לטענותיה של המערערת – ובהן טענת הפסלות – היא בערעור על פסק הדין. הערעור נדחה, אפוא. ניתן היום, ‏א' באלול התשפ"א (‏9.8.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21053420_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il