פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 5330/08

אורי זכריה נ. דרור קוואז

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לדון בערעור על החלטת ביניים של בית משפט השלום, בטענה שהמבקש ויתר על זכותו בכך שלא הגיש בקשת רשות ערעור במועד.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 30/08/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 5330/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדר דין אזרחי - ערעור על החלטת ביניים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לדון בערעור על החלטת ביניים של בית משפט השלום, בטענה שהמבקש ויתר על זכותו בכך שלא הגיש בקשת רשות ערעור במועד.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 5330/08

אורי זכריה נ. דרור קוואז

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לדון בערעור על החלטת ביניים של בית משפט השלום, בטענה שהמבקש ויתר על זכותו בכך שלא הגיש בקשת רשות ערעור במועד.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שסירב לדון בטענותיו נגד החלטת ביניים של בית משפט השלום. בית משפט השלום ביטל בעבר החלטה שדחתה את תביעת המשיב, והמבקש ביקש לערער על החלטת ביטול זו במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש ויתר על זכותו לערער כיוון שלא הגיש בקשת רשות ערעור מיד לאחר החלטת הביניים. בית המשפט העליון הפך החלטה זו וקבע כי לבעל דין עומדת הזכות לבחור בין הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים לבין המתנה לערעור על פסק הדין הסופי, וכי בחירה זו אינה מהווה חוסר תום לב. התיק הוחזר למחוזי לבחינת ההשלכות.

השלכות רוחב

הבהרת זכותם של בעלי דין להשיג על החלטות ביניים במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, גם אם לא הוגשה בקשת רשות ערעור במועד.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים א' ריבלין, א' גרוניס, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אורי זכריה

נתבעים

  • דרור קוואז

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית משפט השלום לא היה רשאי לבטל החלטה קודמת לדחיית תביעה שניתנה לבקשת המשיב.
  • זכותו של בעל דין להשיג על החלטת ביניים במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, ואין לראות בכך ויתור או חוסר תום לב.
טיעוני ההגנה
  • המבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור בסמוך למתן החלטת הביניים, ולכן יש לראות בו כמי שוויתר על זכותו להשיג עליה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ניתן להשיג על החלטת ביניים במסגרת ערעור על פסק דין סופי לאחר שלא הוגשה בקשת רשות ערעור במועד.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"א 1164/07 ו-ע"א 1159/07
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בנצרת

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

10000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק רע"א 5330/08 בבית המשפט העליון רע"א 5330/08 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט י' דנציגר המבקש: אורי זכריה נ ג ד המשיב: דרור קוואז בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.5.08 בע"א 1164/07 ובע"א 1159/07 שניתנה על-ידי כבוד הנשיא מ' בן דוד והשופטים נ' מוניץ וא' אברהם בשם המבקש: לעצמו בשם המשיב: עו"ד נתן פנץ פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: שתי סוגיות מרכזיות עולות בבקשת רשות ערעור זו, שהיא בבחינת "גלגול שלישי" לאחר ששתי ערכאות קודמות נדרשו לסכסוך בין הצדדים-הניצים. סוגיה אחת עניינה הכרעת בית המשפט המחוזי בטענות ההדדיות שהפנו זה-כנגד-זה המבקש והמשיב בגין התבטאויות דיבתיות שהשמיעו האחד כלפי השני. מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי בסופו של יום התביעות מקזזות זו את זו סבירה בהחלט בנסיבות המקרה. לאור זאת, לא הייתי רואה בעניין זה משום עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", וזאת מבלי צורך להידרש לכל קביעותיו של בית המשפט קמא בדרכו למסקנה זו. לא כך לגבי הסוגיה השנייה שהועלתה בבקשה – זכות הערעור של המבקש לפני בית המשפט המחוזי על החלטת ביניים שנתן בית משפט השלום. לגבי סוגיה זו מצאתי לנכון, לאחר שבחנתי את התייחסות הצדדים לעניין זה, ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. וזו הסוגיה: באחת הישיבות שהתקיימו בבית משפט השלום החליט השופט לדחות את תביעתו של המשיב, זאת לאחר שזה האחרון לא התייצב ובא-כוחו-שלו ביקש למחוק את התביעה. כעבור חמישה חודשים ביטל בית משפט השלום החלטה זו לבקשתו של המשיב. המשפט נמשך בהתאם ובית המשפט הכריע לגוף העניין בשתי התביעות שעמדו לפניו (זו של המבקש וזו של המשיב). במסגרת הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על פסק-הדין הסופי השיג המבקש גם על החלטת הביניים שבה ביטל בית משפט השלום את החלטתו לדחות את תביעתו של המשיב. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתו של המבקש כי בית משפט השלום לא היה רשאי ליתן את החלטת הביניים האמורה, כיוון שההחלטה הקודמת, לדחות את התביעה, ניתנה לפי בקשת בא-כוחו של המשיב. כלומר, נמצא כי לא מדובר בסיטואציה שבה מוגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה על-פי צד אחד – שאז נתונה הסמכות לבית המשפט שנתן את ההחלטה (סעיף 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) – אלא בסיטואציה שבה הדרך לביטול ההחלטה הייתה הגשת ערעור. עם זאת, בית המשפט המחוזי מיאן לקבל את ערעורו של המבקש על החלטת הביניים של בית משפט השלום, וזאת כיוון שהמבקש לא הגיש, בסמוך לאחר שניתנה החלטה זו, בקשת רשות ערעור. בית המשפט ציין כי אמנם לכאורה הייתה נתונה למבקש האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור או להמתין ולהשיג על ההחלטה במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי; אולם משלא הגיש המבקש בקשת רשות ערעור יש לראות בו כמי שויתר על הזכות להשיג על ההחלטה או כמי שנוהג בחוסר תום-לב בהעלותו את הטענה במסגרת הערעור על פסק-הדין. אינני סבור שהנמקה זו של בית המשפט המחוזי יכולה לעמוד. כפי שציין בית המשפט המחוזי, כאשר ניתנת החלטת ביניים (שהיא בגדר "החלטה אחרת") יכול בעל-הדין הרואה את עצמו נפגע ממנה להשיג עליה בשתי דרכים: להגיש בתוך 30 ימים בקשת רשות ערעור או להמתין לפסק-הדין הסופי שאז ניתן, במסגרת הערעור אם יוגש, לערער בזכות גם על החלטת הביניים. מבנה משפטי זה אינו אידיאלי ובעת האחרונה נקבעו הוראות-דין המגבילות את הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת". אולם לענייננו אין ספק שכאשר ניתנה החלטת הביניים של בית משפט השלום, בדבר ביטול ההחלטה הקודמת לדחות את תביעתו של המשיב, רשאי היה המבקש לנקוט באחת מבין שתי הדרכים: להגיש בקשת רשות ערעור או להמתין לערעור על פסק-הדין הסופי (אם יוגש) (ראו: תק' 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבחירה בכל אחת מן הדרכים הללו כרוכה ביתרונות וחסרונות, הן מבחינתו של בעל-הדין עצמו הן מבחינות נוספות ומערכתיות (ראו רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (לא פורסם, 25.6.2007)). המבקש בחר בדרך השנייה, כלומר החליט שלא להגיש בקשת רשות ערעור ולפצל את ההליך בערכאה הדיונית, אלא לערער בזכות, אם יראה צורך בכך, במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי לכשיינתן. בחירה זו כשלעצמה אין בה חוסר תום-לב, וכך גם העובדה שבחירה זו לעיתים מצריכה "חזרה לאחור" במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי. בנסיבות העניין ולאור האמור גם אין מקום לראות במבקש כמי שויתר על זכותו להשיג על ההחלטה במסגרת הערעור על פסק-הדין. יצוין בהקשר זה כי באת-כוח המבקש הודיעה בבית משפט השלום שבכוונתה לערער על החלטת הביניים וכך עשתה – במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי. לפיכך, דין הערעור בנקודה זו להתקבל. לאחר ששקלתי בדבר החלטתי להחזיר את התיק לבית משפט המחוזי על-מנת שיבחן את הנפקויות של מסקנתי-זו במקרה הספציפי. המשיב יישא בהוצאות הבקשה וכן בשכר טרחת עורך הדין של המבקש בסכום של 10,000 ש"ח. ניתן היום, י' באלול התשס"ט (30.8.2009). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08053300_P14.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il