אליהו בן משה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5325/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5325/11 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר המערער: אליהו בן משה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 12.6.2011, ב.פ. 31052-10-10, שניתן על ידי השופט יעקב שפסר תאריך הישיבה: ח' באלול התשע"א (07.09.11) בשם המערער: עו"ד בנימין נהרי בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד סיון רוסו גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 3.10.10, בשעת ערב, עבד איתן אמשקשווילי (להלן: איתן) בפיצוציה השייכת לאביו. בשלב כלשהו ניגש איתן להחליף דברים עם שלושה אנשים ששהו במקום, וביניהם המערער וראובן ברביבאי (להלן: ראובן), ונראה כי הרוחות התלהטו. בעקבות כך הזעיק איתן למקום את חבריו אברהם כנפו (להלן: אברהם) ומרדכי פפא (להלן: מרדכי). במקביל נכנס איתן לעסקו, נטל משם סכין והחל רץ לעבר ראובן. בעקבות כך התרחשה קטטה במהלכה גרם המערער חתך במצחו של איתן ודקר אותו מאחור בראשו, ביד ימין ובכתף שמאל. במהלך אירוע זה רץ אברהם לפיצוציה, נטל כסא ותקף את המערער וחבריו. עוד נטען, כי איתן, אברהם ומרדכי שבו ותקפו את המערער, גם כששכב על הקרקע, ואיתן דקר אותו שתי דקירות בחזהו, כתוצאה מאירוע זה הובהלו איתן והמערער לבית חולים לצורך קבלתו של טיפול רפואי. המערער הודה בכל אלה, ובית המשפט המחוזי הרשיעו בעבירת פציעה לפי סעיף 334 בשילוב עם סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין. בהמשך נגזר עונשו של המערער – 12 חודשי מאסר ו-6 חודשים מאסר על-תנאי. להשלמת התמונה נוסיף, כי איתן נדון ל-21 חודשי מאסר, וראובן ל-6 חודשי מאסר על דרך של עבודות שרות. בערעור שבפנינו מלין המערער על חומרת העונש. נטען, כי גזר הדין סוטה מרמת הענישה הנוהגת; תחילתו של האירוע האלים בכך שהמערער וחבריו הותקפו על ידי איתן, והוא נדקר בשני מקומות בחזהו; עברו של המערער נקי מהרשעות קודמות, ומאסרו עלול להיות כרוך בתוצאות קשות. עוד נטען כי לא ניתן משקל להודאת המערער ולחרטתו. לא שוכנענו כי נימוקים אלה מקימים עילה לשנות מגזר-הדין. ראשית, הואיל והם היו גם לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, ושנית נוכח האלימות שלוחת הרסן בה נהגו כל המעורבים בפרשה זו. אותה אלימות הפכה זה מכבר לנגע בחברה הישראלית, ולא אחת היא גבתה את מחירה בחיי אדם. במטרה לצמצם את ממדיה של תופעה זו, הנחתה הפסיקה כי יש להחמיר בדינם של החוטאים בתחום זה, הן כדי להרתיע את היחיד ובעיקר כדי להרתיע את הרבים. באשר לעונשים שהושתו במקרה זה, כל שנוכל לומר הוא שהם מתונים ונוטים לקולא, וממילא לא הוכחה בפנינו עילה לשנות מהם. הערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביום ד' בתשרי תשע"ב (2.10.11), עד לשעה 10:00. ניתן היום, ח' באלול התשע"א (07.09.11). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11053250_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il