נעים נ' משטרת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 53192-02-25 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותר: עינאד נעים נגד המשיבות: 1. משטרת ישראל 2. עיריית מעלות תרשיחא עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אביב מזרחי בשם משיבה 1: עו"ד יונתן סיטון בשם משיבה 2: עו"ד ענבר בן-סימון פסק-דין השופט חאלד כבוב: עניינה של העתירה בהחלטת משיבה 1 מיום 11.08.2024, שלפיה קיימת מניעה להעסקת העותר כ'פקח מסייע' במשיבה 2 (להלן: ההחלטה). זאת, מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו, ובהתאם להוראת סעיף 10(א)(4) לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011. לאחר שנודע לעותר על ההחלטה, פנה הלה אל משיבה 1 וביקש לדעת מה זה ועל מה זה. ברם, לאחר שעניינו נבחן פעם אחר פעם, ובכלל זאת גם על-ידי ראש היחידה לביטחון מידע במשיבה 1, נמסר לעותר כי לא ניתן לפרוש בפניו את התשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה בעניינו, וזאת "מטעמים של שמירה על צנעת הפרט ולשם שמירה על פעילות תקינה של משטרת ישראל" (מש/3). לצד זאת, נמסרה לעותר פרפרזה שהתייחסה לממצאים חסויים הנוגעים למעורבות העותר ובני משפחתו בפלילים באופן שמעלה חשש לשלום הציבור וביטחונו (להלן: הפרפרזה). על כך נסובה העתירה דנן, במסגרתה ביקש העותר לבטל את ההחלטה שהתקבלה מבלי שיש ביכולתו להעלות טענות נגדה. לאחר שהוגשה תגובתה המקדמית של משיבה 1 לעתירה, ביקשתי את הסכמת העותר לעיין, במעמד צד אחד, בחומר החסוי שניצב ביסוד ההחלטה. ההסכמה – ניתנה. בהתאם, לאחר שהוגש החומר החסוי, הוריתי ביום 14.05.2025, כדלהלן: "לאחר שעיינתי בחומר החסוי, נחה דעתי כי אין עילה להתערבות בהחלטה מושא העתירה; החומר החסוי מבסס את האמור בסעיף 3 למכתב המענה שנשלח לעותר לאחר שעניינו נבחן על-ידי ראש יחב"ם (מש/3). אף בהחלטה שלא להרחיב את הפרפרזה אין עילה להתערבות. בנסיבות אלה, העותר יודיע עד ליום 20.05.2025 אם הוא מסכים למחיקת העתירה, ללא צו להוצאות. אורך ההודעה לא יעלה על עמוד." ביום 18.05.2025 הודיע העותר כי הוא עומד על עתירתו וכי הוא מבקש לטעון את טענותיו בפני הרכב. לטענתו, בתמצית, הוא "לא הסתבך בדבר" שיכול להצדיק את ההחלטה שהתקבלה בעניינו. מכאן הכרעתנו. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, בתגובה המקדמית מטעם משיבה 1, ובחומר החסוי שהוגש לעיוננו – באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות. אכן, החומר החסוי שהוגש לעיוננו מבסס היטב את החשש לשלום הציבור וביטחונו אם העותר יוסיף להיות מועסק כ'פקח מסייע' במשיבה 2. כמו כן, כפי שציינה משיבה 1 בעמדתה מיום 23.04.2025, שהוגשה בהתאם להחלטתי מיום 09.04.2025, האפשרות להרחיב את הפרפרזה נשקלה בכובד ראש, אך נמצא כי לא ניתן לעשות כן "מטעמים של שמירה על צנעת הפרט ושמירה על פעילות תקינה של משטרת ישראל". לאחר עיון בחומר החסוי, וחרף ההבנה לליבו של העותר, הגעתי למסקנה כי לא קיימת עילה מבוררת להתערבות גם בהחלטה זו. העתירה נדחית אפוא בזאת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז אייר תשפ"ה (25 מאי 2025). יוסף אלרון שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט