פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5313/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5313/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בנצרת מיום 30.4.08 בת"פ 208/07 שניתן על ידי כבוד הנשיא מנחם בן-דוד תאריך הישיבה: ל' בתשרי התשס"ט (29.10.2008) בשם המערער: עו"ד טל ענר בשם המשיבה: עו"ד אביה גליקסברג בשם שירות המבחן לנוער: גב' דרורה טל פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בנצרת (פ' 208/07) מיום 30.4.2008. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש בלבד. התשתית העובדתית 2. בכתב האישום שהוגש נגד המערער הואשם הוא בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של הפרעה לשוטרים בשעת מילוי תפקידם, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; עבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, לפי סעיפים 10(א) ו-62(1) לפקודת התעבורה; עבירה של נהיגה ללא רשיון רכב, לפי סעיפים 2 ו-62(1) לפקודת התעבורה; ועבירה של נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) ו-(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. 3. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 17.12.2007 בסמוך לשעה 02:30 בלילה נהג המערער ברכב פרטי ביישוב חצור הגלילית. המערער נהג ברכב ללא רשיון נהיגה ובעת שהיה שיכור. נוסף לכך, הרכב בו נהג המערער נאסר לשימוש ולנהיגה בגין ליקויים בטיחותיים והוא נהג בו אף שלא היה לרכב רשיון רכב ולמרות שלא היה מבוטח בביטוח חובה. לאחר שהמערער עצר את רכבו בשולי הכביש הגיעה למקום ניידת משטרה בה ישבו שלושה שוטרים. שוטרת פנתה אל המערער ואל חברו שישב עימו ברכב וביקשה אותם להזדהות ולהציג רשיונות ומסמכים. המערער סרב להזדהות או להציג מסמכים, נכנס לרכב והחל להימלט מהמקום תוך נהיגה פרועה ובמהירות גבוהה. ביציאה מחצור הגלילית פנה המערער לכיוון דרום ובמסגרת מאמציו להימלט חצה בנסיעה פרועה הן את צומת כפר הנשיא והן את צומת עמיעד כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור אדום. המערער עצר את רכבו לבסוף לרוחב הכביש בסמוך לצומת הכניסה לורד הגליל והשוטרים אשר הגיעו למקום ניגשו לכיוון הרכב והודיעו לו כי הוא עצור. המערער ירד מהרכב והחל לבצע מעשים ותנועות בכוונה להפריע לשוטרים, תוך שהוא מסרב להיכנס לניידת ולנסוע עמם וממשיך להתנגד למעצרו עד שהשוטרים השתלטו עליו. ההליכים בפני הערכאה הדיונית 4. המערער הודה בעובדות כתב האישום ועקב גילו הצעיר והיותו קטין במועד ביצוע העבירות, הפנה אותו בית המשפט המחוזי לשירות המבחן לקבלת תסקיר בטרם הרשעה. ביום 26.2.2008 הוגש תסקיר המבחן בעניינו של המערער. התסקיר התבסס על שיחות עם המערער ועם אביו, על המידע שמצוי היה בתיקו, על דו"ח תפקודי מבית הספר בו למד ועל כתב האישום שהוגש נגדו. בתסקיר מתואר הרקע המשפחתי של המערער המגיע ממשפחה בה שבעה ילדים שמצבה הכלכלי קשה. לפי הכתוב, המערער למד במסגרות הרגילות עד כיתה י' בה נשר מלימודיו עקב המצב הכלכלי בביתו ורצונו לסייע בפרנסת משפחתו. כתלמיד היה שקט ומנומס וביחס טוב עם מחנכיו ושותפיו לספסל הלימודים. טרם הרשעתו עמד המערער בפני גיוסו לשירות הביטחון והוא הביע את רצונו להתגייס ולשרת. בעניין העבירות נשוא האישום כלפיו הביע המערער צער וחרטה והסביר כי הייתה לו זו הפעם הראשונה בה הוא שותה אלכוהול ומשתכר. כן נאמר כי הבין שטעה, לקח אחריות מלאה על מעשיו והבטיח לא לחזור עליהם בעתיד. המערער שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. לפיכך, ולאור הרקע הנורמטיבי של המערער והפנמתו את חומרת מעשיו והחשש מהנזק העלול להיגרם לו בשליחתו למאסר בבית הכלא שם עלול הוא להיחשף לנורמות שליליות, המליץ שירות המבחן להטיל על המערער צו מבחן לתקופה של שישה חודשים, להחתימו על ערבות עצמית גבוהה, לקבוע שלילת רשיון נהיגה בפועל ועל תנאי ולחייבו בביצוע עבודות למען הציבור. כמו כן הומלץ כי במידה ויוחלט להרשיעו, יוטל עליו עונש של מאסר על תנאי. 5. ביום 5.3.2008, לאחר שנתקבל תסקיר שירות המבחן, נתקיים דיון בעניינו של המערער בבית המשפט המחוזי. לפרטיו של דיון זה אדרש בהמשך היות ועיקר טענותיו של בא כוח המערער נוגעות לדיון זה. מכל מקום, המערער הסכים בדיון להרשעתו בדין ובית המשפט (כבוד הנשיא מ' בן-דוד) הרשיע אותו בעבירות אשר יוחסו לו. לבקשת בא כוח המערער וחרף התנגדות המשיבה החליט בית המשפט להפנות את המערער לקבלת חוות דעת אודותיו מאת הממונה על עבודות השירות טרם מתן גזר הדין. יצוין כי בהחלטה נכתב כי ההפניה היא "מבלי לקבוע עמדה". 6. ביום 30.4.2008, לאחר שנתקבלה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות אשר קבע כי המערער מתאים לביצוע עבודות שירות, ניתן גזר דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט סקר בגזר הדין בהרחבה את השיקולים שהנחו אותו בעת קביעת העונש. בצד החיוב שקל בית המשפט את גילו הצעיר של המערער אשר היה קטין על סף בגרות בעת ביצוע העבירות, את היותו חסר עבר פלילי אשר זו לו ההסתבכות הראשונה עם החוק ואת התסקיר החיובי שהוגש בעניינו ממנו עלתה התרשמות קצין המבחן כי המערער הביע חרטה כנה ואף הומלץ להסתפק בעונש של מאסר על תנאי. מנגד, שקל בית המשפט את חומרתן היתרה של העבירות שביצע המערער כאשר נוסף לעבירה הראשונית של נהיגה ללא רשיון ובהיותו שיכור, הוסיף המערער וניסה להימלט מהשוטרים תוך נהיגה פרועה אשר סיכנה עוברי דרך אחרים ואשר אך במזל נסתיימה ללא נפגעים בנפש וללא נזקי רכוש. נקבע, כי אף אם ניתן לומר כי המערער למד את לקחו ולא ישוב על מעשיו, מחייבת התכלית של הרתעת הרבים ועבריינים בכוח, במיוחד לאור התופעה המתגברת של צעירים הנוהגים באופן פרוע ותחת השפעה של אלכוהול באופן המסתיים לא פעם בתוצאות טרגיות, להשית עונש מרתיע על המערער. בנסיבות העניין ולאור מדיניות הענישה בעבירות מעין אלו, קבע בית המשפט כי אין מנוס מקביעה של עונש מאסר בפועל ממשי. משכך, ולמרות המלצות שירות המבחן כפי שפורטו לעיל, השית בית המשפט על המערער את העונשים הבאים – 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ו-24 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה ממועד סיום ריצוי עונש המאסר. טענות הצדדים 7. מכאן הערעור שלפנינו. עיקר טענותיו של בא כוח המערער מופנות כלפי מה שארע לטענתו בדיון שנערך ביום 5.3.2008 בסיומו כאמור הורשע המערער בדין בהסכמתו והופנה לקבלת חוות דעת מהממונה על עבודות השירות. נטען, כי אף שפרוטוקול הדיון אינו משקף זאת, הוחלפו דברים במהלך הדיון בין בית המשפט ובין בא כוח המערער בהם הציע לו בית המשפט להסכים להרשעת המערער ולהפנות אותו לחוות דעת מהממונה על עבודות השירות מאחר ובית המשפט סבור כי עונש שירוצה בעבודות שירות הוא המתאים בנסיבות העניין. לטענתו בית המשפט אף התנה את שליחת המערער לקבלת חוות דעת הממונה בהסכמתו להרשעה ומכאן נבעה הסכמתו כאמור. משכך, נגרם לשיטתו עוול למערער עת בית המשפט, על אף דבריו הנטענים הללו, החליט להשית עליו עונש של מאסר בפועל, וזאת מבלי שטען הוא בכלל נגד הרשעתו בהסתמך על הדברים שהוחלפו. לחילופין, טוען בא כוח המערער כי גם בהתעלם מעניין זה, העונש שהוטל על המערער נוטה לחומרה ואינו משקף כראוי את גילו הצעיר של המערער, עברו הנקי, תסקיר שירות המבחן החיובי שהוגש בעניינו וסיכויי השיקום הטובים, ומכאן שחורג הוא מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים בנסיבות העניין. לאור כל אלו מבקש בא כוח המערער, כי נקבל את הערעור ונעמיד את עונשו של המערער על שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. 8. מנגד, טענה בפנינו באת כוח המשיבה, כי המשיבה התנגדה בדיון בפני הערכאה הדיונית לכך שלא תהא הרשעה בתיק או כי המערער ישלח לממונה על עבודות השירות עוד טרם מתן גזר הדין. זאת, מאחר וסברה כי ראוי בנסיבות העניין להשית על המערער עונש של מאסר בפועל. לשיטתה, החלטת בית המשפט מיום 5.3.2008 בה מבהיר בית המשפט כי אינו קובע עמדה בעניין העונש הראוי בשלב זה משקפת את התחשבותו בבקשת בא כוח המערער מחד והתנגדות המשיבה לבקשה מאידך. לגופו של עניין טוענת היא, כי העונש שהוטל על המערער נוטה לקולא ומשקף את העובדה כי המערער היה קטין בעת ביצוע העבירות ואת רקעו הנורמטיבי אך גם את הצורך במתן מסר מרתיע. 9. להשלמת התמונה יצוין, כי בתסקיר המשלים של שירות המבחן לנוער שהוגש לפנינו וכן בדיון שנערך בפנינו חזר שירות המבחן על הבחנותיו החיוביות באשר למערער והמליץ להקל בעונשו. דיון 10. דעתי היא כי יש לדחות את הערעור. ראשית אדרש לטענת בא כוח המערער, כי הסכמת המערער להרשעתו נבעה מהסתמכות לכאורה על דברי בית המשפט המחוזי כי יגזור עליו עונש לריצוי בעבודות שירות. לא ניתן לטעמי לקבל טענה זו בנסיבות העניין. חילופי הדברים הנטענים על ידי בא כוח המערער לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי. נהפוך הוא, כל שמשקף הפרוטוקול הוא כי בא כוח המערער דאז ביקש, כי טרם ייטענו הטיעונים לעונש תוזמן חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות ואף לבקשה זו התנגדה המשיבה. החלטתו של בית המשפט המחוזי עקב דברים אלו הבהירה, כי בהתחשב בנסיבות העניין מפנה הוא אומנם את המערער לקבלת חוות דעת מהממונה אך אינו קובע עמדה בעניין. ויובהר, כי הפניית המערער לממונה על עבודות השירות על פי סעיף 51ב' לחוק העונשין, מיקומה כרונולוגית, מטבע הדברים, רק לאחר שנקבעה הרשעת המערער בדין. הוסבר כבר פעמים רבות בבית משפט זה כי ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות מהווה צורה של נשיאת עונש מאסר (ראו למשל רע"פ 42/89 מדינת ישראל נ' ועקנין, פ"ד מג(1) 511 (1989)) וודאי שאינה באה במקום הרשעתו של הנאשם בדין או כשיקול להרשעתו. מכאן, שטענות בא כוח המערער כי לולא הוטעה לחשוב שיושת על מרשו עונש לריצוי בעבודות שירות היה טוען נגד עצם הרשעתו, אין היא מניחה את הדעת אף מבחינת הגיונו של מבנה ההליך הפלילי וסידרו. בנסיבות אלו, אף אם סבר בא כוח המערער לראשונה, בטעות, כי כוונתו של בית המשפט להשית על מרשו עונש לריצוי בעבודות שירות "בתמורה" להסכמתו להרשעה, ברי כי לא יכול הוא לטעון כי "הובטח" לו הדבר או כי נוצרה אצלו הסתמכות בעניין לאור התנגדות המשיבה ולאור אמירתו הברורה של בית המשפט בהחלטתו. על אף זאת, לא פנה בא כוח המערער לבית המשפט וביקש לשנות מנוסח ההחלטה או לחזור בו מהסכמתו להרשעה לאור הטעות. יתרה מכך, בא כוח המערער לא פנה אף בבקשה לתיקון הפרוטוקול על מנת שישקף את שלטענתו התרחש בפועל בדיון. היינו, אף אם שגה בא כוח המערער לחשוב כי נטיית ליבו של בית המשפט הינה לקובע עונש לריצוי בעבודות שירות, ברור הוא מהתנהלות הדברים כי לא עלה הדבר כדי הבטחה או אף כדי הפעלת לחץ פסול על המערער. בנסיבות אלו, כאשר בא כוח המערער לא השיג על החלטת בית המשפט על אף שהובהר בה כי אינו קובע עמדה בעניין ואף לא ביקש את תיקון הפרוטוקול, אין מקום לקבל את טענתו זו. 11. אין אני סבור גם כי יש בשאר טענותיו של בא כוח המערער כדי להובילנו לקבלת הערעור. בית משפט זה שב והדגיש את החומרה היתרה שבעבירות ממין אלו בהן הורשע המבקש, במיוחד כאשר מדובר בנהגים צעירים הפורקים עול ומתירים לעצמם לנהוג בפראות תוך יצירת סיכון ממשי ליתר המשתמשים בדרך (ראו למשל, ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם, 11.11.2004)). אומנם המערער היה צעיר יחסית בשנים בעת שביצע את העבירות בהן הורשע, אך אי אפשר להתעלם מחומרתן של עבירות אלו. המערער נהג ברכב כשהוא שיכור וללא שהיה בידו רשיון נהיגה. בנוסף, הרכב בו נהג המערער היה אסור לנהיגה בגין ליקויי בטיחות ומטבע הדברים לא היה רשיון לרכב והמערער עצמו לא היה מבוטח בביטוח חובה. לא זו אף זו, כאשר הגיעה למקום ניידת משטרה והשוטרים ביקשו מהמערער ומחברו להזדהות, החל המערער בנסיעה פרועה בנסיון לברוח מהמקום, תוך שהוא חוצה בפרעות רמזורים אדומים בדרכו. אך נס הוא שמנע מאירוע זה מלהסתיים בצורה חמורה בהרבה עם נפגעים בנפש. 12. בנסיבות אלו, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת חשיבות יתרה בהרתעת צעירים אחרים מהתנהגות זו. אין באותן נסיבות מקלות עליהן מצביע בא כוח המערער בכדי לשנות ממסקנה זו. גילו של המערער, אף שהיה קטין בעת מעשיו היה קרוב יחסית לגיל הבגרות. אין אף ברקע הנורמטיבי ממנו בא ובהיעדר עבירות קודמות בכדי להפחית מחומרת מעשיו. נכון הוא כי שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת מאסר בפועל על המערער, הן בתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי והן בתסקיר שהוגש לנו. אך עם זאת, עלינו לזכור, כי תסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד, ואילו תפקידו של השופט הוא האיזון בין המלצתו לבין שיקולים אחרים, העומדים בבסיסו של רציונל הענישה הפלילית (ראו ע"פ 344/81 מדינת ישראל נ' סגל, פ"ד לה(4) 313, 318 (1981)). בית המשפט המחוזי בחן שיקולים אלו העומדים לטובת המערער והעונש שהטיל עליו אינו חורג מהמקובל בהתחשב במכלול הנסיבות (ראו למשל, ע"פ 5570/07 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.9.2007). 13. לפיכך במידה ותתקבל דעתי, יידחה הערעור. ש ו פ ט הנשיאה ד' ביניש: אני מסכימה. ה נ ש י א ה השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן. ניתן היום, ח' בחשון התשס"ט (6.11.2008). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08053130_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il