ע"א 5301-15
טרם נותח

פלוני נ. פלוני

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"א 5301/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5301/15 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה בתל אביב-יפו מיום 21.7.2015 בתיק תמ"ש 7556-06-15 שניתנה על ידי כבוד השופטת ס' אופק בשם המערערת: עו"ד א' סוכובולסקי פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ס' אופק), מיום 21.7.2015 בתמ"ש 7556-06-15, לפיה נדחתה בקשת המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינו. 1. המערערת והמשיב, בני זוג לשעבר, הורים לשני ילדים קטינים, מנהלים הליכים משפטיים ביניהם מאז שנת 2008 (27 תיקים). זאת, חרף שני פסקי דין חלוטים המעגנים את הסכמותיהם. עיקר המחלוקת בין בעלי הדין נוגעת לקיום הסדרי הראייה בין המשיב, אזרח ותושב ארה"ב, לקטינים. במסגרת תביעה שהגישה המערערת נגד המשיב לביטול החלטה הנוגעת לשינוי הסדרי ראייה לבת הקטינה וביטול הנסיעות לחו"ל, הגישה המערערת בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינה. המערערת טענה בבקשת הפסלות כי מתקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט לאור הערות בית המשפט בדיון מיום 14.6.2015. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט הביע את מורת רוחו מתוכן הבקשה ומאופן ניסוחה, תוך השתלחות בו והטחת האשמות קשות וחסרות שחר נגדו. בית המשפט קבע כי גם בבקשת פסלות מצופה כי תהיה הקפדה על אופן ניסוחה בצורה עניינית ומכבדת. צוין כי לבקשה לא צורף תצהיר כדין. בית המשפט קבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר – 23 ימים לאחר שסיים לשמוע את הראיות בתביעה שנדונה בין הצדדים ואף הוגשו סיכומיהם. לדברי בית המשפט, הבקשה אינה אלא ניסיון לפתוח פתח להגשת ערעור פסלות נוסף לבית המשפט העליון, לאחר שבקשת המערערת להארכת מועד להגיש ערעור, נדחתה (בש"א 4685/15). חרף האמור החליט בית המשפט לדון בבקשת הפסלות לגופה. 3. בית המשפט קבע כי דברים שהמערערת ייחסה לו בדיון מיום 14.6.2015 אינם מופיעים בפרוטוקול, לא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול ואף לא נטענה טענת פסלות בגינם בזמן אמת. לדברי בית המשפט, העלאת הטענות זמן קצר בטרם מתן פסק הדין בתביעה מעוררת, כשלעצמה, אי נוחות. יש בכך כדי ללמד, כך נקבע, כי הבקשה הוגשה ממניעים זרים. בית המשפט הוסיף כי טענות בעלות אופי ערעורי יש להעלות בהליך מתאים ולא בבקשת פסלות. בית המשפט חזר על החלטה קודמת שנתן בעניין, וקבע כי לא נחשף לכתבות באינטרנט שנטען שראה ושבעקבותיהן הוא מתנכל, לפי הטענה, למערערת. לגבי תלונה שהגישה המערערת נגדו, נקבע שאין בה כדי להוות עילת פסילה, ומכל מקום, בית המשפט לא היה מודע לה בעת הדיון מיום 14.6.2015. 4. בית המשפט הבהיר כי איפשר למערערת לפרוס את היריעה כנדרש ואף להביא ראיות שלא הוגשו כדין. בית המשפט הוסיף כי בדיון מיום 14.6.2015 שמע באריכות, בפתיחות ובאורך רוח את עדות המערערת והראיות המוקלטות שביקשה להביא ואף לא הגביל את זמן החקירה של המשיב והעד מטעמו. לפיכך קבע בית המשפט כי לא קמה עילת פסלות, וכי אין מקום לפינוי מקומו למותב אחר רק כדי להפיס את תחושותיה הסובייקטיביות של המערערת. על יסוד האמור החליט בית המשפט לדחות את הבקשה. לאור ניסוח הבקשה וההשתלחות המיותרת בו, החליט בית המשפט כי המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,500 ש"ח. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 5. לטענת המערערת, מעולם לא השתמשה בלשון מעליבה או פוגעת בבית המשפט, אלא בית המשפט הוא שנקט לשון קשה כלפיה וכלפי בא-כוחה. לטענת המערערת, הלך הרוח של בית המשפט והאישומים כלפיה מעידים על הגישה החד- צדדית לטובת המשיב בה נוקט בית המשפט. המערערת מפנה להחלטות ולפסקי דין שנתן בית המשפט בעניינה, וטוענת כי אין הם מאוזנים. כן משיגה היא על פסיקת הוצאות גבוהות נגדה. לדברי המערערת, עמדתו החד צדדית והעוינת של בית המשפט כלפיה, מנוגד להתנהלותה בפועל ולמאמציה הכבירים לקיים את הסדרי הראייה, חרף הקשיים והאלימות מצד המשיב. המערערת טוענת לגרירת הליכים על ידי בית המשפט. לדבריה, בטעות, נשמט התצהיר מבקשת הפסלות בטעות. 6. המערערת סבורה כי בית המשפט היה ער לכתבות באינטרנט בהן תוארו התעלמותו מהגנה עליה ועל ילדיה, ולדעתה, האמור בהן השפיע על שיקול דעתו. המערערת טוענת כי בית המשפט אמר את האמירות המיוחסות לו לפני תחילת הדיון ו"מחוץ לפרוטוקול", כך שלא ניתן היה לבקש את תיקון הפרוטוקול. לדברי המערערת, היא הגישה את בקשת הפסלות רק כשכלו כל הקיצין, והיא הרגישה שהביטחון שלה ושל ילדיה ושלוות חייהם נתונים בסכנה לאור החלטות בית המשפט. לדברי המערערת, היחסים בינה לבין בית המשפט מתוחים בכל דיון, ובית המשפט מעיר הערות המגלות כי דעתו אינה נוחה מבקשותיה. 7. דין הערעור להידחות. תחילה אעיר לגבי תוכנה של בקשת הפסלות – השימוש בלשון בוטה ועולבת אינה מקדמת את המערערת. בקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה כולה (השוו: ע"א 6104/14 פלוני נ' פלוני (16.11.2014)). לפיכך, מן הראוי הוא כי השמעת דברי ביקורת על שופט תעשה בשפה הולמת. 8. מכל מקום, לגופו של עניין: מקריאת הערעור ונספחיו עולה תמונה עגומה של סכסוך עז בין בעלי הדין בנוגע להסדרי הראיה של המשיב, כשבתווך נמצאים שני ילדיהם הקטינים. טענות המערערת אין בהן כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך לדון בעניינה. אכן, המערערת אינה שבעת רצון, לשון המעטה, מהתנהלות בית המשפט ומהחלטותיו. ואולם, כידוע, הלכה פסוקה היא כי אין די בכך כדי להקים עילת פסלות, שכן אין ללמוד מתוכן ההחלטות שאינן לרוחה של המערערת, על כך שהן נובעות, בהכרח, ממשוא פנים כלפיה, ובדרך זו להעמיד את תוכן ההחלטות לערעור עקיף (השוו: ע"א 4555/15 פלוני נ' פלוני (3.8.2015)). יתכן שהרגישות והמתח המלווים את הדיונים, בייחוד לאור אופי ההליכים המנהלים בין בעלי הדין, יוצרים אצל המערערת תחושה כי בית המשפט אינו מבין אותה, אינו אוהד אותה או אף מתנכל לה, ומכל מקום אינו צודק (השוו: ע"א 1614/15 פלוני נ' פלוני (16.3.2015)). ואולם, אין מדובר אלא בתחושתה הסובייקטיבית של המערערת, אשר אינה מקימה עילת פסלות על יסוד מבחן אובייקטיבי (השוו: ע"א 2990/15 פלונית נ' פלונית (4.6.2015)). יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט, ובפרט, בית המשפט לענייני משפחה הדן בדיני נפשות. חזקה על בית המשפט כי ניהל וינהל את המשפט באופן תקין ויעיל כדי להגיע לתוצאה צודקת וראויה. כאמור, משלא התקיימה כל עילת פסלות, דין הערעור להידחות. 9. אוסיף, כי על פי דין, החלטה של נציב תלונות הציבור על שופטים אינה יכולה לשמש ראיה בהליך משפטי (סעיף 24(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002). לא היה מקום לצרף החלטה כאמור לערעור הפסלות. מאחר שעל המערערת הוטלו הוצאות לטובת אוצר המדינה על ידי בית המשפט קמא, ומשלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באלול התשע"ה (‏17.8.2015). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15053010_C02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il