פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 5290/18
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5290/18
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט ע' גרוסקופף
העותרים:
1. רשימת "שוויו" בוועד מקומי "ריחאניה
2. רשימת "אבזאח" בוועד מקומי "ריחאניה" ע"י
מר אבזאח
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הבטחון - מר אביגדור ליברנמן
2. הוועד המקומי "ריחאניה"
עתירה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
בעצמם
פסק-דין
השופט ע' גרוסקופף:
1. העותרים, שאינם מיוצגים, מציגים עצמם כ"שתי רשימות שנבחרו וחבריהן מכהנים בוועד המקומי ריחאניה". ריחאניה הינו יישוב בצפון הארץ השוכן על הגבול עם לבנון.
2. ככל שניתן לחלץ מן העתירה, עניינה במינויו של סגן רכז הביטחון לרכז הביטחון ביישוב לאחר שרכז הביטחון המכהן הודח מתפקידו. כן כוללת העתירה סעדים לפיהם על שר הביטחון "לקחת את ביטחון היישוב "ריחאניה" לידיו לאלתר ולהתחייב שלא יקרה בעתיד מקרה דומה ביישוב...". עוד התבקש בית משפט זה "...להמליץ לקיים ועדת חקירה על הפקרת היישוב בכדי להפיק לקחים שלא יקרו מקרים דומים בעתיד בכל הישובים".
3. דינה של העתירה להידחות על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים.
4. כידוע, גורם המעוניין להביא לשינוי של החלטת רשות מנהלית צריך להקדים פנייה אליה בטרם ינקוט בהליך משפטי (בג"ץ 600/75 קורן נ' שר הבטחון, פ"ד ל(1) 514 (1975)). בענייננו ציינו העותרים כי במהלך ישיבת ועד היישוב שנערכה ביום 6.7.2018 נודע להם כי ועד היישוב עתיד לפעול מול גורמי הביטחון על מנת למנות רכז ביטחון חדש ליישוב, אולם מדובר לשיטתם ב"תהליך שעלול לקחת זמן תוך הפקרת בטחון היישוב". במצב דברים זה ברי כי העותרים לא מיצו את ההליכים מול הרשות המוסמכת לטפל בפנייתם, וממילא אין בפנינו כל החלטה אותה ניתן להעביר תחת שבט ביקורתו של בית משפט זה.
5. אכן, ייתכנו מקרים חריגים ודחופים בהם ניתן יהיה להצדיק פנייה במישרין לבית המשפט טרם פנייה לרשות המנהלית. מקרים חריגים אלו מאופיינים בכך שפנייה קודמת עשויה להכשיל את כל ההליך (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 352-347 (2017) ; בג"ץ 2285/95 מנוף – המרכז למידע יהודה ולהסברה נ' הועדה מקומית לתכנון ובנייה, תל אביב (12.4.1995)). אולם לא השתכנתי כי מינוי רכז ביטחון ככלל, ובפרט בנסיבות המקרה דנן, מהווה אחד מאותם מקרים חריגים.
6. יתרה מכך, דינה של העתירה מחיקה על סף גם מחמת ניסוחה הכוללני והסתום באופן שאינו מאפשר כלל את הדיון בה (ראו: בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4) 403 (1994)). העותרים ביקשו כי בית משפט זה יורה לשר הביטחון "לקחת את ביטחון היישוב לידיו לאלתר ולהתחייב שלא יקרה בעתיד מקרה דומה ביישוב". ברי, כי אין כל תועלת ממשית במתן תרופה שכזאת.
העתירה נדחית איפוא על הסף. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ג' באב התשע"ח (15.7.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
18052900_Y01.doc חכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il