בג"ץ 52828-06-25
זכות הערר

משה קסטלמן נ. היועץ המשפטי לממשלה

עתירה נגד ההחלטה שלא לדון בערר על סגירת תיק החקירה בעניין מותו של יובל קסטלמן ז"ל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

משפחתו של יובל קסטלמן ז"ל עתרה לבג"ץ נגד החלטת רשויות האכיפה שלא לדון בערר שהגישו על סגירת תיק החקירה בעניין מותו. המדינה טענה בתחילה כי מאחר שהיועצת המשפטית לממשלה הייתה מעורבת בהחלטה המקורית, לא ניתן לדון בערר בפניה. בעקבות העתירה, שינתה המדינה את עמדתה והודיעה כי היועצת תדון בערר תוך שלושה חודשים. בית המשפט מחק את העתירה לאחר שהושגה הסכמה על לוחות הזמנים, אך מתח ביקורת על הניסיון המקורי לשלול את זכות הערר ופסק הוצאות לטובת המשפחה.

השלכות רוחב

קביעה עקרונית כי מניעה אישית או מקצועית של היועץ המשפטי לממשלה אינה יכולה להוביל לביטול זכות הערר של נפגעי עבירה, אלא מחייבת מציאת מנגנון הכרעה חלופי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, רות רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח/פירוק פסק הדין

-

תובעים

-
  • משה קסטלמן
  • תמר קסטלמן
  • רן קסטלמן

נתבעים

-
  • היועצת המשפטית לממשלה
  • פרקליטות המדינה (מחלקת העררים)
  • המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה

טענות הצדדים

-
טיעוני התביעה -
  • לא היה מקום לסגור את תיק הבדיקה בעניין מותו של יובל קסטלמן ז"ל
  • אין לקבל את ההחלטה לגנוז את הערר מבלי לדון בו בשל מעורבות היועצת המשפטית לממשלה
  • יש לדון בערר בלוחות זמנים קצרים בשל הזמן הרב שחלף
טיעוני ההגנה -
  • בתחילה נטען כי הערר ייגנז בשל מעורבות היועצת המשפטית לממשלה בתהליך קבלת ההחלטה
  • לאחר בחינה מחודשת, מעורבות היועצת הייתה נקודתית בלבד (יידוע), ולכן היא יכולה לדון בערר
  • המדינה מסכימה למתן החלטה בערר בתוך שלושה חודשים
מחלוקות עובדתיות -
  • מידת מעורבותה של היועצת המשפטית לממשלה בהחלטה המקורית (האם הייתה מהותית או רק יידוע)

ראיות משפטיות

-
ראיות מרכזיות שהתקבלו -
  • הודעה מעדכנת מטעם המדינה המאשרת כי הערר יידון
  • הסכמת העותרים למתווה המוצע

הדגשים פרוצדורליים

-
  • שינוי עמדת המדינה ערב הדיון בנוגע לעצם הזכות לדיון בערר
  • קביעת מועד קשיח למתן החלטה בערר על ידי בית המשפט
  • הערה עקרונית של בית המשפט לפיה מניעה של היועמ"שית אינה עילה לביטול זכות הערר אלא למציאת הסדר חלופי

תגיות נושא

-
  • יובל קסטלמן
  • זכות הערר
  • היועצת המשפטית לממשלה
  • סגירת תיק חקירה
  • מח"ש

שלב ההליך

-
עתירה

סכום הוצאות משפט

-
15000

הוראות וסעדים אופרטיביים

-
  • החלטה בערר תתקבל לא יאוחר מיום 15.2.2026

סכום הפיצוי

-
0

פסק הדין המלא

-
2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 52828-06-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. משה קסטלמן 2. תמר קסטלמן 3. רן קסטלמן נגד המשיבות: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. פרקליטות המדינה (מחלקת העררים) 3. המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך ישיבה: כ"ד כסלו תשפ"ו (14 דצמבר 2025) בשם העותרים: עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד עמית שלף בשם המשיבות: עו"ד מיכל דניאלי צ'רני, עו"ד עומר רוזנוקס פסק-דין עתירה זו נסבה על ההחלטה לסגור את תיק הבדיקה בעניין חקירת מותו הטרגי של יובל קסטלמן ז"ל. בהתחשב בכך שההחלטה בעניין התקבלה גם על דעת פרקליט המדינה, הערר שהוגש עליה היה אמור להיות נדון על-ידי היועצת המשפטית לממשלה. לאחר הידרשות לדברים נמסר לעותרים כי בשל מעורבות היועצת המשפטית לממשלה בתהליך קבלת ההחלטה הערר ייגנז ולא יידון. נטען בפנינו כי לא היה מקום לסגור את התיק, ובשלב ראשון מיקדו העותרים את טענותיהם בהחלטה שלא לדון בערר שהוגש. ערב הדיון שהתקיים בפנינו הוגשה הודעה מעדכנת מטעם המדינה לפיה התקבלה החלטה עדכנית כי הערר יוכל להיות נדון על-ידי היועצת המשפטית לממשלה. זאת, בשים לב לכך שלאמיתו של דבר מעורבותה בהליך הייתה "נקודתית". בדיון שהתקיים הובהר כי הדברים אמורים ב"יידוע" בלבד. במהלך שמיעת הטענות, באי-כוח העותרים לא התנגדו לכך שהערר יידון כפי שהוצע כעת, ובלבד שהדבר ייעשה בלוחות זמנים קצרים, בשים לב לזמן הרב שחלף. לאחר התייעצות שניטלה לצורך כך מסרה באת-כוח המדינה כי קיימת נכונות להתחייב למתן החלטה בערר בתוך שלושה חודשים, בהתחשב בכך שמספר בעלי תפקידים אמורים להיות מעורבים בתהליך. לאחר שבחנו את הדברים ושמענו טענות בעניין – תוך איזון בין שיקולים שעניינם אילוץ הזמנים לבין שיקולים הנוגעים להגינות ההליך – אנו מורות כי ההחלטה בערר תתקבל לא יאוחר מיום 15.2.2026, יש לעשות כל מאמץ אף להקדים מועד זה. מבלי להידרש לסוגיה בכללותה לא נוכל לסיים מבלי להעיר כי במקרה שבו חלה מניעה על היועצת המשפטית לממשלה לדון בערר, בשונה מכפי שאירע בסופו של דבר במקרה דנן, הפתרון לכך אינו יכול להיות בקיפוח של זכות הערר, אלא בקביעת הסדר מתאים אחר להכרעה בו. בשלב זה ובכפוף לאמור לעיל ניתן אפוא להורות על מחיקת העתירה. נוכח תרומתה של העתירה לשינוי ההחלטה שהתקבלה אנו מורים על פסיקת הוצאות משפט לטובת העותרים בסך של 15,000 שקלים. לא נוכל לסיים את פסק דיננו מבלי לשוב ולהעלות על נס את זכרו של יובל קסטלמן ז"ל אשר באומץ רב השליך נפשו מנגד להצלת הכלל. ניתן היום, כ"ה כסלו תשפ"ו (15 דצמבר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת רות רונן שופטת