ד"ר טבעוני אדריכלים בע"מ נ. מועצה מקומית כפר מנדא

5 1 בבית המשפט העליון ער"מ 5279/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערת: ד"ר טבעוני אדריכלים בע"מ נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית כפר מנדא ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בעע"מ 4581/21 מיום 27.7.2021 בשם המערערת: עו"ד יובל אדלר; עו"ד אפרת שגיא בשם המשיבה: עו"ד תמים עבד אלחלים פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בעע"מ 4581/21 מיום 27.7.2021, במסגרתה נדחתה עמדת המערערת לפיה הערעור שהגישה המשיבה הוגש באיחור. הרקע לערעור וטענות הצדדים בין הצדדים מתנהלת תובענה מינהלית בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (ת"מ 39602-03-21; השופט מ' רניאל), במסגרתה תובעת המערערת פיצויים מהמשיבה בעקבות ביטול מכרז שניהלה. ביום 30.5.2021 הגישה המשיבה בקשה לפסילת המותב הדן בתובענה לנוכח החלטות שניתנו על ידו בהליכים משפטיים קודמים שהתקיימו בין הצדדים. בהחלטה מיום 15.6.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הפסלות בקבעו כי היא הוגשה באיחור וכי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים (להלן: ההחלטה). ביום 30.6.2021 הגישה המשיבה לבית משפט זה ערעור על ההחלטה (להלן: ערעור הפסלות). בהתאם להחלטת הנשיאה א' חיות מיום 5.7.2021, הועבר התיק לרשם לבדיקה האם ערעור הפסלות הוגש במועד. לאחר שהגישו הצדדים טענותיהם בעניין, ביום 27.7.2021 ניתנה החלטת הרשם. בהחלטתו ציין הרשם כי תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים או התקנות) אינן מפנות לתקנות 173 ו-174 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) הדנות בבקשה לפסלות שופט ובמסגרת הזמנים להגשת ערעור על החלטה בבקשה מסוג זה; וזאת בניגוד לתקנות אחרות בתקנות סדר הדין האזרחי אליהן יש הפניה מפורשת בתקנות. משכך, קבע הרשם כי אין בידו לקבוע שהמועד להגשת ערעור הפסלות הוא המועד הקבוע בתקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי – 14 ימים ממועד המצאת ההחלטה – וממילא אין בידו לקבוע כי הערעור הוגש באיחור. לאור האמור הורה הרשם כי הטיפול בערעור הפסלות יימשך כסדרו. מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו טוענת המערערת כי שגה הרשם בקבעו שתקנות 173 ו-174 לתקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות בנסיבות העניין. לטענתה, בהתאם לתקנה 29 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים, דיון בתובענה מינהלית יתקיים ככלל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. משכך, הואיל וההליך אשר התנהל בין הצדדים בבית המשפט המחוזי הוא הליך של תובענה מינהלית, אזי המועד להגשת ערעור הפסלות הוא המועד הקבוע בתקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד מוסיפה המערערת וטוענת כי תקנות סדר הדין האזרחי היו חלות בענייננו אף אם היה מדובר בעתירה מינהלית ולא בתובענה מינהלית, וזאת בהתאם להוראת תקנה 20 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים המורה כי בעניין שלא הוסדר בתקנות, רשאי בית המשפט לנהוג בעתירה לפי תקנות סדר הדין האזרחי. לבסוף טוענת המערערת כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים בדבר תחולתן של תקנות 173 ו-174 לתקנות סדר הדין האזרחי על ערעור הפסלות ולכן לא היה מקום להידרש לתקנות אלו בשלב הדיוני הנוכחי. בתשובתה טוענת המשיבה כי דין הערעור להידחות. המשיבה סומכת את ידיה על החלטת הרשם ועל נימוקיו. לחלופין נטען כי אף אם ייקבע שתקנות 173 ו-174 לתקנות סדר הדין האזרחי אכן חלות במקרה דנן, ערעור הפסלות לא הוגש באיחור בשים לב למועד בו הובאה ההחלטה לידיעת בא-כוח המשיבה; ואף אם ייקבע שערעור הפסלות לא הוגש במועד, יש להורות על הארכת המועד להגשתו. בתוך כך מציינת המשיבה כי סיכוייו של ערעור הפסלות גבוהים וכי הוא מעלה סוגיה עקרונית בנוגע לבקשות לפסלות שופט. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. כאמור, ההליך המתנהל לפני בית המשפט המחוזי הוא הליך של תובענה מינהלית. על הליכים מעין אלו חלות הוראות פרק ד' לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים, ובכלל זה תקנה 29 לתקנות (להלן: תקנה 29) המורה כדלקמן: "29. תובענה מינהלית תוגש על דרך הגשת כתב תביעה והדיון בה יתקיים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, פרט להוראות בדבר מגבלות העמודים ובדבר חלוקת כתבי הטענות, אם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה." (ההדגשה הוספה – ד.מ.). היינו, ככלל הדיון בתובענה מינהלית יתקיים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, אלא אם הוראותיהן אינן מתיישבות עם הוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) או עם התקנות. בענייננו, ההוראות הנוגעות לפסלות שופט מוסדרות בסימן ב' לפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה כך: "173. (א) בקשה לפסלות שופט לפי סעיף 77א לחוק תוגש בכתב או אם הועלתה במהלך הדיון תישמע בעל פה, מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת. (ב) ... 174. (א) ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט יוגש בכתב לבית המשפט העליון בתוך ארבעה עשר ימים ממועד המצאת ההחלטה; הערעור יפרט את עיקרי נימוקי התנגדותו של בעל הדין להחלטה, ויצורפו לו תצהיר המאמת את העובדות שביסוד הבקשה, עותק מבקשת הפסלות, פרוטוקול הדיון בבקשה, וההחלטה נושא הערעור." (ההדגשה הוספה – ד.מ.). דהיינו, טענה לפסלות שופט בהליך אזרחי תיטען מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת, וערעור על החלטה בבקשה לפסלות שופט כאמור יוגש לבית משפט זה בתוך 14 ימים. עיון בחוק ובתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים מעלה כי אין בהם התייחסות מיוחדת לסדרי דין בכל הנוגע לטענות פסלות. משכך, ובהתאם להוראות תקנה 29, על טענות פסלות המועלות במסגרת תובענות מינהליות יחולו תקנות 174-173 לתקנות סדר הדין האזרחי. בהתאם לכך, על בעל דין המבקש לערער על החלטת שופט בבקשת פסלות מותב הדן בתובענה מינהלית, להגיש את ערעורו בתוך 14 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידיו. בכך הלכה למעשה תם העניין. אלא שיכול ויטען הטוען, כי פרק ו' לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים שעניינו 'ערעור לבית המשפט העליון' קובע הוראות בנוגע למועדים להגשת ערעורים לבית משפט זה, ומשעה שבהתאם לסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) ערעורי פסלות יוגשו לבית משפט זה, אין תחולה בהליכים מנהליים להוראות תקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: תקנה 174) כי אם להוראות פרק ו' לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים. אין לקבל טענה זו. פרק ו' לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים קובע כדלקמן: "33. (א) המועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט הוא ארבעים וחמישה ימים. (ב) המועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק דין ועל החלטה אחרת של בית המשפט הוא שלושים ימים. (ג) ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור בתוך שלושים ימים. 34. הוראות פרק י"ז לחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, למעט תקנות 134(א)(3) ו-140(א)(1), יחולו על ערעור לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לענין הנדון, ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה." תקנה 33 לתקנות מקבילה לתקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת הוראות לעניין מניין הימים להגשת ערעורים בהליכים אזרחיים – הן בזכות והן ברשות, לרבות ערעורים לבית משפט זה. אלא שבהליכים אזרחיים, תקנה 137(א) האמורה אינה חלה על ערעורי פסלות, וערעורים אלה מתבררים לפי ההוראות הייחודיות הקבועות בתקנה 174. לפיכך, משעה שבהתאם לתקנה 29 תובענות מינהליות יתבררו ככלל לפי תקנות סדר הדין האזרחי, ברי כי גם בערעורי פסלות בתובענות מינהליות יש להחיל את ההוראות הייחודיות החלות על ערעורי פסלות בהליכים אזרחיים, והן אלה הקבועות בתקנה 174. מסקנה זו מתבהרת על רקע התכליות העומדות ביסוד ההוראות הייחודיות לערעורי פסלות ובכלל זה בעניין המועדים הייחודיים שנקבעו לערעורים מסוג זה. כאמור, תקנה 174 קובעת סד זמנים קצר במיוחד להגשת ערעור פסלות – 14 ימים בלבד. מדובר במסגרת זמנים קצרה משמעותית מזו הניתנת להגשת ערעור על פסק דין או החלטה אחרת בהליך אזרחי, העומדת על 60 ימים (תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). מסגרת הזמנים הקצרה להגשת ערעורי פסלות אינה ייחודית להליכים אזרחיים, והיא קיימת למשל גם בהליכים פליליים. כך, בעוד שערעור על פסק דין או החלטה אחרת בהליך פלילי יוגש בתוך 45 ימים (סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), ערעור על החלטה בבקשת פסלות בהליכים פליליים יוגש בתוך 5 ימים בלבד (סעיף 147(ב) לחוק האמור) (להרחבה על מאפייניו הייחודיים של ערעור הפסלות ראו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 334-329 (2006) (להלן: מרזל, דיני פסלות שופט)). סד הזמנים הקצר שנקבע להגשת ערעורי פסלות נועד להגשים מספר תכליות, ובעיקר להסרה מהירה של כל צל ועננה באשר לאובייקטיביות השיפוטית, ולמניעת שיבוש אפשרי של ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית (וראו: מרזל, דיני פסלות שופט, בעמ' 333-332, 338). על יסוד תכליות אלה, אף נוקטת הפסיקה במשנה זהירות ובצמצום במתן הארכות מועד להגשת ערעורים על החלטות בבקשות פסלות (וראו למשל: בש"א 5184/19 סימון נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ סניף אשדוד, פסקה 4 (9.8.2019)). החלת מסגרת הזמנים הכללית להגשת ערעורים על החלטות בבקשות פסלות בתובענות מינהליות חלף מסגרת הזמנים הקצרה הקבועה בתקנה 174, תחתור תחת התכליות העומדות ביסוד הצורך בבירור מהיר של ערעורי פסלות. הנה כי כן, על רקע החלת הוראות תקנות סדר הדין האזרחי על תובענות מינהליות, על רקע ההסדר הייחודי המוקדש לערעורי פסלות בהליכים אזרחיים (ופליליים) ועל רקע התכליות העומדות ביסוד הסדרים אלה, יש להחיל את מסגרת הזמנים הקבועה בתקנה 174 גם על ערעורי פסלות המוגשים במסגרת תובענה מינהלית. משכך, על בעל דין המבקש לערער על החלטה בבקשה לפסלות שופט שהוגשה במסגרת תובענה מינהלית, לעשות כן בתוך 14 ימים. בשולי הדברים, ולנוכח טענות המערערת, אתייחס בקצרה גם לעתירות מינהליות. לתקנה 29 אין תחולה על עתירות מינהליות, ותחתיה באה תקנה 20 לתקנות המורה כדלקמן: "20. (א) תקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו על הליכי הדיון בעתירה; ואולם בענין שלא הוסדר בתקנות אלה, רשאי בית המשפט לנהוג בעתירה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, אם ראה כי התקיימו כל אלה: (1) הדבר דרוש לצורך הכרעה בעתירה; (2) אין בכך דבר שאינו מתיישב עם החוק, עם תקנות אלה או עם מהות ההליך המינהלי; (3) אין בכך כדי לפגוע בקיום ההליך באופן הוגן ויעיל. (ב) לא ינהג בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ומטעמים שיירשמו." (ההדגשה הוספה – ד.מ.). כעולה מלשון התקנה, בשונה מתובענות מינהליות, החלת תקנות סדר הדין האזרחי על עתירות מינהליות היא החריג ולא הכלל. יחד עם זאת, בשים לב לתכליות שביסוד ייחודיותם של ערעורי הפסלות, במקרים המתאימים ובהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 20 האמורה, יש להחיל את מסגרת הזמנים הייחודית להגשת ערעור פסלות בהליכים אזרחיים גם על עתירות מינהליות (כפי שנעשה למשל בעע"מ 142/04 פרידמן נ' הוועדה המחוזי לתכנון ובניה – מחוז מרכז, פסקה 4 (13.4.2004); ובפסיקת רשמי בית משפט זה: בש"מ 4881/16 אוחיון נ' וועדת ערר המחוזית לתכנון ובנייה (20.6.2016)). אמנם, באותם הליכים חלשו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אולם אין בשינוי התקנות כדי לשנות מן המסקנה האמורה). הערעור מתקבל אפוא. נוכח התוצאה לפיה מניין הימים להגשת ערעור הפסלות הינו 14 יום כקבוע בתקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי, התיק יוחזר לרשם על מנת ליתן החלטה לגופו של עניין, בין היתר בשים לב לטענות המשיבה כמפורט בפסקה 4 דלעיל. המשיבה תישא בהוצאות המערערת בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ח באלול התשפ"א (‏26.8.2021). ש ו פ ט _________________________ 21052790_N03.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1