פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5278/06

עומר רשואן נ. משרד הפנים

העותר ביקש להשתחרר ממעצר משמורת לאחר שבית המשפט הורה על שחרורו בחלופת מעצר בהליך פלילי בגין אותה עבירה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 16/07/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5278/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הביאס קורפוס / מעצר מינהלי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להשתחרר ממעצר משמורת לאחר שבית המשפט הורה על שחרורו בחלופת מעצר בהליך פלילי בגין אותה עבירה.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5278/06

עומר רשואן נ. משרד הפנים

העותר ביקש להשתחרר ממעצר משמורת לאחר שבית המשפט הורה על שחרורו בחלופת מעצר בהליך פלילי בגין אותה עבירה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר, שוהה בלתי חוקי, נעצר על ידי משרד הפנים למרות שבית המשפט הורה קודם לכן על שחרורו לחלופת מעצר בהליך פלילי. העותר טען כי החלטת בית המשפט גוברת על החלטת משרד הפנים. המדינה טענה כי מדובר בשני מסלולים נפרדים (פלילי ומינהלי) וכי קיימים שיקולים בטחוניים המצדיקים את המעצר. במהלך הדיון, הסתיים ההליך הפלילי בעניינו של העותר ונגזר עליו עונש מאסר. בית המשפט קבע כי סיום ההליך הפלילי מייתר את הדיון בשאלת ההתנגשות בין ההליכים, ולכן הורה על מחיקת העתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' א' לוי, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עומר רשואן

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההליך הפלילי וההליך המינהלי לפי חוק הכניסה לישראל הם מסלולים נפרדים שאינם סותרים זה את זה.
  • לממונה על הגבולות סמכות לעצור שוהה בלתי חוקי גם אם שוחרר בחלופת מעצר בהליך פלילי.
  • קיימים שיקולים בטחוניים המצדיקים את מעצרו של העותר.
טיעוני ההגנה
  • החלטת בית המשפט העליון לשחרר את העותר בחלופת מעצר גוברת על החלטת הרשות המינהלית.
  • יש לשחרר את העותר ממשמורת לאלתר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סמכות לממונה על הגבולות לעצור אדם ששוחרר בחלופת מעצר על ידי בית משפט בהליך פלילי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר חסוי בעל אופי בטחוני המצדיק את גירוש העותר

הדגשים פרוצדורליים

  • התליית ההכרעה בעתירה למשך שבוע כדי להמתין לסיום ההליך הפלילי
  • העתירה נמחקה לאחר שההליך הפלילי הסתיים וניתן גזר דין

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בש"פ 3794/06

תגיות נושא

  • הביאס קורפוס
  • חוק הכניסה לישראל
  • מעצר מינהלי
  • שיקולים בטחוניים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5278/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5278/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין העותר: עומר רשואן נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו הביאס קורפוס תאריך הישיבה: ז' בתמוז תשס"ו (3.7.06) בשם העותר: עו"ד יפית ויסבוך ועו"ד סמדר בן נתן בשם המשיב: עו"ד יוכי גנסין וע"ד איתי רביד פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עיקרה של העתירה בבקשה לצו הביאס קורפוס לשחרר לאלתר את העותר ממעצרו, עליו הורה ביום 21.6.06 הממונה על משמורת הגבולות בעילה של שהייה שלא כדין בישראל. בקשת הסעד בבית משפט זה הוגשה, בין היתר, על רקע העובדה כי ביום 17.5.06 הורה בית משפט זה בבש"פ 3794/06 (מפי כב' השופט ג'ובראן) לשחרר את העותר למעצר בית עד תום ההליכים הפליליים התלויים ועומדים נגדו בגין אותה עבירה. 2. עיקרה של העתירה, שנתקיים בה דיון ונשמעו בה טיעוני הצדדים, הינו כדלקמן: העותר נישא לאזרחית ישראלית לפני כחמש שנים וקיבל מעמד של תושב ארעי בישראל בשנת 2001 מכח איחוד משפחות. בחודש אוגוסט 2005 גורש לעזה לאחר שמעמדו בישראל לא הוארך בשל התנגדות גורמי הבטחון. ביום 24.2.06 נתפס העותר שוהה שלא כדין בישראל, נעצר והועמד לדין. ביום 17.5.06 החליט בית משפט זה לשחרר את העותר למעצר בית בבית אשתו בתל-אביב. הוא שוחרר ביום 26.5.06. ביום 21.6.06 נעצר העותר בגין שהייה בלתי חוקית. זמן קצר לאחר מכן, התקיים שימוע בפני הממונה על ביקורת הגבולות מטעם המשיב, אשר החליט לעצור את העותר בגין שהייה בלתי חוקית. 3. העתירה בפני בית משפט זה העלתה את השאלה האם קנויה לבית הדין למשמורת סמכות לעצור אדם בגין שהייה שלא כחוק במדינה על פי חוק הכניסה לישראל מקום שבית המשפט העליון שחרר אותו בחלופת מעצר בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית המהווה נשוא משפטו. על פי עמדת העותר, החלטת בית המשפט העליון גוברת על החלטת הרשות המוסמכת על פי חוק הכניסה לישראל, ולכן יש לשחררו ממשמורת לאלתר. 4. עמדת המדינה היתה כי דין העתירה להידחות הן מן הטעם הדיוני והן מטעם מהותי. הטעם הדיוני עניינו בכך שטיעוניו של העותר כנגד המשמורת דינן להיטען ולהישמע בהליך המוסדר בחוק הכניסה לישראל בפני הגורם המוסמך במשמורת הגבולות ובית המשפט לעניינים מינהליים. ברובד המהותי נטען כי שחרורו של העותר בהליך הפלילי ומעצרו בהליך על פי חוק הכניסה לישראל אינם סותרים זה את זה שכן מדובר בשני מסלולים משפטיים נפרדים – המסלול הפלילי והמסלול המינהלי על פי חוק הכניסה לישראל שאין חפיפה ביניהם, ואין האחד מוציא את רעהו. החלטת בית המשפט בהליך הפלילי לענין שחרור בחלופה, המתבססת על נתונים רלבנטיים לאותו ענין, אינה בהכרח דומה ואינה חופפת בשיקוליה להחלטה הניתנת במסגרת חוק הכניסה לישראל, העשויה להתבסס על נתונים שונים ונוספים, ואין הליך אחד גובר או כפוף למישנהו. לממונה על הגבולות נתונה, איפוא, סמכות להורות על מעצרו של שוהה בלתי חוקי בניגוד לחוק הכניסה לישראל גם מקום שבית משפט בהליך פלילי הנסב על עבירה של שהייה בלתי חוקית, הורה על שחרורו בחלופת מעצר. נותרת לעמדת המדינה שאלת סבירות החלטתה של הרשות המוסמכת לפעול כפי שפעלה במקרה זה, ולענין זה נטען כי היה בידי הרשות חומר בעל אופי בטחוני חמור אשר הצדיק לגופו את גירוש העותר מן הארץ. בהקשר זה יצויין עוד כי ביום 2.7.06 נתן בית משפט זה (מפי כב' השופט גרוניס) פסק דין בערעור שהגיש העותר, שנסב על סירוב משרד הפנים להאריך את רשיון הישיבה שלו ולהתיר את כניסתו לישראל. באותו פסק דין התייחס בית המשפט לחומר החסוי הקיים כנגד העותר, וקבע כי קיים סיכון בטחוני ממשי בהמשך שהותו בישראל (פסקה 6). 5. במהלך הדיון בפנינו הוברר כי, בין לבין, התקיים משפטו הפלילי של העותר והוא הודה בחלק מסעיפי האישום נגדו, וכי בתוך 3 ימים מאותו מועד צפויה להינתן הכרעת דין בעניינו. לאור זאת החלטנו להתלות את ההכרעה בעתירה למשך שבוע ימים כדי לבחון את התקדמות ההליך הפלילי או תוצאותיו מתוך הנחה כי עשויה להיות לכך השלכה על נושא העתירה. 6. ביום, 13.7.06 הודיעה המדינה לבית המשפט כי דינו של העותר נגזר לעונש מאסר של שלושה חודשים בפועל, בניכוי ימי מעצרו החל מיום 24.2.06 וכן לעונש מאסר על תנאי. סיומו של ההליך הפלילי כמתואר מייתר, אפוא, את המשך הדיון בעתירה, שכן בכך נתמצה ההליך הפלילי, ושוב לא נדרשת הכרעה בטענות בעלי הדין בדבר התנגשות אפשרית בין הליכים על פי חוק הכניסה לישראל, להליכים פליליים הנסבים על עבירת שהייה שלא כדין, המופעלים כלפי אותו אדם. בנסיבות אלה, מצאנו כי העתירה נתייתרה ודינה להימחק. נעיר מעבר לענין גופו, כי לא מצאנו יסוד לטענות הביקורת שנשמעו מפי באות כח העותר באשר לדרך התנהלותה של הפרקליטות בענין הנדון, אשר הונחתה בדרכה משיקולים מקצועיים ענייניים. העתירה נמחקת, איפוא. ניתן היום, כ' בתמוז תשס"ו (16.7.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06052780_R06.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il