בג"ץ 52707-10-25
זכויות במקרקעין

מעוז נ' מדינת ישראל ואח'

עתירה למתן צו על תנאי בנוגע לזכויות במקרקעין בהרצליה, בקשה לצו הטרדה מאיימת, וסחר בתמונות שצילם העותר ללא תמורה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

בית המשפט העליון (בג"ץ) דחה על הסף עתירה שהגיש אדם פרטי, מר עודד מעוז, בעצמו ללא ייצוג. העתירה עסקה בזכויותיו של העותר במקרקעין בהרצליה, בבקשה לצו הטרדה מאיימת, ובסחר בתמונות שצילם ללא קבלת תמורה. בית המשפט קבע כי העתירה מנוסחת באופן שאינו מאפשר להבין את פשרה, נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית, ואינה מבהירה מהו הסעד המבוקש ומהי סמכות בית המשפט לדון בה. לאור זאת, העתירה נדחתה על הסף, וללא צו להוצאות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין, רות רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח/פירוק פסק הדין

-

תובעים

-
  • עודד מעוז

נתבעים

-
  • מדינת ישראל
  • מדינת גרמניה

הדגשים פרוצדורליים

-
  • העתירה הוגשה על ידי העותר בעצמו, ללא ייצוג.
  • העתירה נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית.
  • לא ניתן היה להבין את הסעד המבוקש או את מקור סמכות בית המשפט.

הפניות לתיקים אחרים

-
תקדימים משפטיים -
  • בג"ץ 4908/23 שטרנליכט נ' משטרת ישראל (9.7.2023)
  • בג"ץ 65036-12-24 יליזרוב נ' ממשלת ישראל (4.1.2025)
  • בג"ץ 5100/22 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2022)
  • בג"ץ 7446/19 אלדן נ' משרד המשפטים של ממשלת ארצות הברית (10.11.2019)
  • בג"ץ 74314 סטופין נ' מדינת ישראל (30.9.2024)
  • בג"ץ 3568/23 פלוני נ' מדינת ישראל (7.6.2023)

תגיות נושא

-
  • זכויות במקרקעין
  • צו הטרדה מאיימת
  • קניין רוחני
  • סדר דין

שלב ההליך

-
עתירה

סכום הוצאות משפט

-
0

טענות מנהליות

-
פגמים בהליך
הטענה הועלתה והתקבלה

צווים וסעדים

-
צו על תנאי
הטענה הועלתה והתקבלה

פסק הדין המלא

-
2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 52707-10-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת רות רונן העותר: עודד מעוז נגד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. מדינת גרמניה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת רות רונן: העתירה שלפנינו הוגשה על-ידי העותר, שאינו מיוצג. ככל שניתן להבין ממנה, היא עוסקת בזכויותיו של העותר במקרקעין בהרצליה ובבקשה למתן צו הטרדה מאיימת שהוגשה בעניינו. כן נסבה העתירה על סחר בתמונות שצילם העותר, וזאת, על פי הנטען בעתירה, מבלי שניתנה לו תמורה בגין הרווחים שנתקבלו ממכירתם. חרף ניסיונות לרדת לסוף דעתו של העותר – אופן ניסוחה של העתירה אינו מאפשר להבין את פשרה, ולו באופן מינימלי. העתירה אף נעדרת תשתית עובדתית, או משפטית, כלשהי המאפשרת את בירורה; וכך גם לא ניתן להבין ממנה מהו הסעד אשר מבוקש במסגרתה ומה מקור סמכותו של בית משפט זה לתתו. בנסיבות אלה, לא נותר אלא לדחות את העתירה על הסף (ראו והשוו: בג"ץ 4908/23 שטרנליכט נ' משטרת ישראל (9.7.2023); בג"ץ 65036-12-24 יליזרוב נ' ממשלת ישראל (4.1.2025); בג"ץ 5100/22 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2022); בג"ץ 7446/19 אלדן נ' משרד המשפטים של ממשלת ארצות הברית (10.11.2019); בג"ץ 74314 סטופין נ' מדינת ישראל (30.9.2024); בג"ץ 3568/23 פלוני נ' מדינת ישראל (7.6.2023)). העתירה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז חשוון תשפ"ו (18 נובמבר 2025). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט רות רונן שופטת