פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5269/19

עיריית אילת נ. השר להגנת הסביבה

העותרת ביקשה להורות על התקנת תקנות שיאפשרו שימוש בירי להשמדת העורב ההודי באילת.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 24/02/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5269/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הדברת מזיקים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות על התקנת תקנות שיאפשרו שימוש בירי להשמדת העורב ההודי באילת.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5269/19

עיריית אילת נ. השר להגנת הסביבה

העותרת ביקשה להורות על התקנת תקנות שיאפשרו שימוש בירי להשמדת העורב ההודי באילת.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

עיריית אילת עתרה לבג"ץ בדרישה כי המדינה תתקין תקנות שיאפשרו ירי בעורב ההודי, המוגדר כמזיק התוקף תושבים ומבקרים בעיר. במהלך הדיון התברר כי המדינה כבר נקטה בצעדי ביניים באמצעות תקנות הוראת שעה והנפקת היתרים מיוחדים לירי, בכפוף לתיאום עם המשטרה. בית המשפט קבע כי אין עילה להתערבות שיפוטית בשלב זה, שכן פתרון הביניים מאפשר התמודדות מיידית עם הבעיה, והליך החקיקה הקבוע ממילא מתקדם בהתאם לאילוצי תקופת הממשלה המכהנת. לפיכך, העתירה נמחקה תוך ציפייה שהצדדים ימשיכו בתיאום מול המשטרה ושהליך החקיקה יקודם במהירות הראויה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, י' אלרון, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עיריית אילת

נתבעים

  • השר להגנת הסביבה
  • המשרד להגנת הסביבה
  • שר החקלאות
  • רשות הטבע והגנים
  • היועץ המשפטי לממשלה
  • המשרד לביטחון פנים
  • משטרת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העורב ההודי מהווה מזיק המסכן את שלום הציבור ותוקף בני אדם.
  • יש צורך בהתקנת תקנות שיאפשרו שימוש בירי כפתרון לבעיה.
  • פתרון הביניים שהוצע אינו אפקטיבי מספיק.
טיעוני ההגנה
  • המשיבים פועלים לגיבוש טיוטת תקנות קבועות.
  • הליך החקיקה מתעכב בשל היות הממשלה ממשלת מעבר.
  • פורסמו תקנות הוראת שעה המאפשרות היתר מיוחד לירי בתיאום עם המשטרה.
מחלוקות עובדתיות
  • אפקטיביות פתרון הביניים אל מול הצורך בפתרון קבע.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), התש"ף-2020
  • היתר מיוחד לפגיעה בעורב ההודי שניתן על ידי רשות הטבע והגנים

תגיות נושא

  • עורב הודי
  • הגנת חיית הבר
  • ממשלת מעבר
  • אילת

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5269/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית אילת נ ג ד המשיבים: 1. השר להגנת הסביבה 2. המשרד להגנת הסביבה 3. שר החקלאות 4. רשות הטבע והגנים 5. היועץ המשפטי לממשלה 6. המשרד לביטחון פנים 7. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בשבט התש"ף (24.2.2020) בשם העותרת: עו"ד עפר בר-און; עו"ד יובל שרמן בשם המשיבים 3-1 ו-7-5: עו"ד הדס ערן בשם המשיבה 4: עו"ד אופיר בר טל; עו"ד שי פרץ פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עתירה זו נסובה על סוגיית הטיפול ב"עורב ההודי" שהוגדר בשעתו כ"מזיק" ומסכן את שלומם של תושבי העיר והמבקרים בה, שכן הוא תוקף –בין היתר – בני אדם וגורם לפציעתם. העותרת מבקשת כי יופעלו הסמכויות לפי חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955, ויותקנו תקנות אשר יאפשרו שימוש בירי להשמדת מזיק זה. בעניין זה אין מחלוקת עקרונית בין הצדדים. המשיבים מצויים בשלב גיבוש טיוטה לתקנות. דא עקא, שהתהליך מתארך בהינתן העובדה כי הממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר, כאשר נדרש תיאום בין משרדי, ונדרשת הנחה לפני ועדה של הכנסת. לפיכך, ננקט – בצד המהלך הכולל (שבגדרו נבחן גם תיקון חקיקה ראשית), מהלך ביניים בגדרו פורסמו תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), התש"ף-2020, שאינן דורשות אישור ועדה של הכנסת. בהמשך לצעדים שננקטו בעקבות תיקון התקנות, הוציאה המשיבה 4 היתר מיוחד לפגיעה ב"עורב ההודי", לרבות באמצעות ירי. בין תנאי ההיתר, נדרש תיאום עם קצין אג"ם של מרחב אילת במשטרת ישראל. העותרים טוענים כנגד האפקטיביות של פתרון הביניים, ומבקשים כי העתירה תישאר תלויה ועומדת עד לתיקון החקיקה הקבוע שיביא לפתרון כולל של הסוגיה. איננו סבורים כי בנקודת הזמן הנוכחית הונחה עילה להתערבותנו, או להשארתה של עתירה זו תלויה ועומדת. בכל האמור בפתרון הביניים, נראה לכאורה כי מדובר במענה שמאפשר התמודדות בטווח המיידי עם הבעיה שהועלתה. העותרת תוכל לבוא בדברים עם קצין האג"ם של מרחב אילת במשטרת ישראל לגיבוש פרוטוקול בנושא הירי והכל בכפוף לדרישות המשטרה. לצורך דיאלוג זה, אין צורך בהתערבות שיפוטית, שכן דלתות המשטרה פתוחות וקיימת נכונות להידבר עם העותרת. בכל שאמור בפתרון הקבע – הליך החקיקה יוכל להימשך והנחתנו היא כי הדבר יעשה במהירות הראויה, והכל בשים לב לאילוצי תקופת המעבר בה אנו נמצאים. בנסיבות אלה, ובהיעדר עילה להתערבותנו בנקודת הזמן הנוכחית, אנו מוחקים את העתירה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בשבט התש"ף (‏24.2.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19052690_M10.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il