מיכל הלל נ. המוסד לביטוח לאומי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5268/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרת: מיכל הלל נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי פסק-דין השופט ד' מינץ: עניינה של העתירה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 739-01-19 מיום 2.7.2019, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בב"ל 26727-05-17 מיום 28.11.2018, אשר דחה את תביעת העותרת לתשלום קצבת נכות זמנית בגין פגיעה כתוצאה מתאונת עבודה שעברה בשנת 2003. במוקד העתירה, נכות שנקבעה לעותרת בשל אותה תאונה, כאשר עניינה נידון במספר ערכאות (מבלי שההליכים צורפו לעתירה ונלמד עליהם רק מתוך עיון בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה ובמערכת "נט המשפט"). תחילה על ידי ועדה רפואית אשר לא מצאה לנכון לקבוע לה נכות צמיתה, לאחר מכן על ידי ועדה רפואית לעררים ולבסוף על ידי בית הדין האזורי לעבודה אשר החזיר בהסכמת הצדדים את עניינה של העותרת לדיון לפני הוועדה הרפואית לעררים. הפעם, קבעה הוועדה הרפואית לעותרת ביום 9.6.2010 נכות צמיתה בשיעור של 9.75% (החל מיום 21.8.2003) בגין פגיעתה בברכיים. במסגרת אותה החלטה לא נקבעה לעותרת דרגת נכות זמנית (להלן: החלטת הוועדה המעודכנת). על החלטת הוועדה המעודכנת הגישה העותרת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, בגדרו העלתה, בין היתר, טענות שונות בקשר לקצבת נכות זמנית. בית הדין האזורי לעבודה דחה את הערעור בקבעו כי קביעתה של הוועדה הרפואית לעררים נעשתה כדין. בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת לבית הדין הארצי לעבודה – נדחתה, וכך גם נדחתה על הסף עתירה שהגישה העותרת לבית משפט זה (בג"ץ 5105/12). אחרי כל אלה, הגישה העותרת תביעה חדשה לבית הדין האזורי לעבודה וגם הפעם שטחה טענותיה בקשר לקצבת נכות זמנית המגיעה לה לשיטתה. התביעה נדחתה מחמת מעשה בית דין. ערעור שהוגש על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה – נדחה גם כן. ומכאן לעתירה שלפנינו במסגרתה טוענת העותרת כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה המעודכנת משנת 2010, המצדיקה התערבות בית משפט זה. דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים בהעדר עילה להתערבות בית משפט זה. התערבות בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה תעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר נפלה בפסק דין טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב ובהתקיים נסיבות בהן הצדק מחייב התערבות שיפוטית (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 9215/18 לחמניה טריה – ג'וני בכרם בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 5 (10.1.2019); בג"ץ 8882/17 שמיע נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 8 (25.2.2018)). אין מקרה זה נמנה כלל בגדר מקרים חריגים אלו. עניינה של העותרת אינו מגלה כל סוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, וכל טענותיה נוגעות ליישום הדין בקשר לנסיבותיה הפרטניות. לא זו אף זו, טענותיה – בעלות אופי ערעורי גרידא, בסוגיה המצויה בליבת סמכותם ומומחיותם של בתי הדין לעבודה – נידונו זה מכבר לפני ולפנים על ידי מספר ערכאות, ואף עתירה בעניינה נדחתה על ידי בית משפט זה. חפצה של העותרת להביא לשינוי החלטת הוועדה המעודכנת שניתנה בשנת 2010, אינו יכול לקבל מענה במסגרת עתירה לבית משפט זה. העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ז' באב התשע"ט (‏8.8.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19052680_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il