דן לאופר נ. עו"ד אלי וילצי'ק

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 5264/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: דן לאופר נ ג ד המשיב: עו"ד אלי וילצי'ק ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 19.7.2020 בת.א 36593-02-19 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט א' ויצנבליט בשם המערער: עו"ד אמיר פבה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (השופט א' ויצנבליט) מיום 19.7.2020 בת"א 36593-02-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער, שמאי מקרקעין, הגיש תביעה נגד המשיבים, עורך דין ומשרדו (להלן: המשרד), בטענה כי הוא זכאי לחלק משכר טרחתם במספר הליכים בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים (להלן: ההסכם). לפי הנטען בכתב התביעה, המשיב 1 הודיע למערער כי הואיל וקיים איסור על עורך דין לשתף את מי שאינו עורך דין בשכר הטרחה "תנוסח הסכמה כללית יותר ושונה מעט, לפחות סמנטית", אך המשיבים עשו שימוש בניסוח "אמורפי" זה על מנת לשלול מהמערער את חלקו בשכר הטרחה. לאחר שהוגשו כתב הגנה וכתב תשובה, נקבע קדם משפט ליום 25.9.2019 (להלן: מועד קדם המשפט המקורי), אך ביום הדיון הורה המותב על דחייתו "מסיבות אישיות". ביום 20.2.2020 הורה בית המשפט לבעלי הדין להיות ערוכים – לקראת קדם המשפט שנקבע ליום 23.6.2020 – לדיון בשאלה אם ההסכם "הוא חוקי או פסול מטעם אחר, ומדוע התביעה לא תסולק בשל כך על הסף [...]. מובהר שבשלב זה אינני מביע עמדה בשאלה האמורה". בתגובה, הגיש המערער ביום 4.6.2020 הודעה בה הודגש כי המשיבים לא טענו בכתב ההגנה מטעמם שיש לסלק את התביעה על הסף או שקיימת מניעה לאכוף את ההסכם. בתוך כך, הגישו המשיבים בקשה לדחיית מועד המענה על בקשות המערער לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון, וזאת נוכח "האפשרות הריאלית שהתביעה תסולק על הסף", אך בית המשפט דחה את הבקשה ביום 9.6.2020 בציינו כי נושא פסלות ההסכם "הועלה מבלי להביע בו כל עמדה שהיא". ביום 23.6.2020 התקיים קדם משפט, ובמהלכו נדונה סוגיית חוקיות ההסכם. לקראת סוף הדיון נכתב בפרוטוקול כדלקמן: "[בית המשפט מסביר לצדדים על סיכויים וסיכונים בתביעה ובהגנה, ועל רקע זה ממליץ לחדש את הליכי הגישור. בית המשפט מדגיש שכל הערותיו הן לכאוריות בלבד, מבלי להביע עמדה מקובעת כלשהי. [...]] [[...] יצוין שתוך כדי הערות בית המשפט, בא-כוח התובע ממשיך להתפרץ לדברי בית המשפט. בנוסף, לאחר מכן שני הצדדים מתפרצים אחד על השני, צועקים זה על זה, ולא שומעים להערות בית המשפט לחדול מכך.]" זמן קצר לאחר מכן הורה בית המשפט על הפסקת הדיון "לאור החריגה הבוטה מתרבות הדיון". למחרת, ביום 24.6.2020, הורה בית המשפט לצדדים להגיש טיעון בכתב בשאלת פסלות ההסכם ובשאלה מדוע התביעה לא תסולק בשל כך על הסף, תוך שמובהר כי בשלב זה בית המשפט "איננ[ו] מביע בנושא כל עמדה". ביום 29.6.2020 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, בה נטען כי המותב מנהל "'סנגוריה' מובהקת" לטובת הנתבעים. עוד צוין בבקשה כי אחד מראשי המשרד (להלן: עו"ד כהן), אשר נכח בקדם המשפט, הוא בנה של שופטת בית המשפט העליון (בדימ') ט' שטרסברג-כהן – וכי המותב עבד במשך שנים בבית המשפט העליון כמתמחה וכעוזר משפטי. המערער העלה השגות בנוגע להחלטות שניתנו במסגרת ההליכים המקדמיים, וכן בנוגע לקטיעת הדיון בקדם המשפט מבלי שנדונו סוגיות אחרות מלבד שאלת סילוק התביעה על הסף. לאור כל זאת נטען כי המותב מקדם "אג'נדה של סילוק התביעה על הסף ומניעת מבוכה מבנה של שופטת בבית משפט עליון בדימוס". המערער הוסיף כי נדמה לכאורה ש"משהו קרה" בין מועד קדם המשפט המקורי לבין המועד שבו העלה בית המשפט לראשונה את שאלת חוקיות ההסכם, אשר הביא את בית המשפט לתובנה בדבר האפשרות לסילוק התביעה. המערער הדגיש כי "אינו יכול להעיד מידיעה אישית על קשר אישי כלשהוא" בין המותב ובין גורם אחר שהיה בו כדי להשפיע על ניהול ההליך, אך "לכאורה עולה" כי המותב מודע לקשר בינו ובין עו"ד כהן. עוד השיג המערער על כך שהמותב נמנע מליידע את לשכת עורכי הדין על ההסכם הפסול לכאורה. המשיבים טענו בתגובה כי לא מתקיימת בענייננו עילת פסלות, וכן כי המערער לא הגיש את בקשת הפסילה בהזדמנות הראשונה. עוד הובהר כי השופטת (בדימ') שטרסברג-כהן פרשה מכס השיפוט לפני שהמותב החל את התמחותו בבית המשפט העליון. בתשובת המערער לתגובת המשיבים, נטען כי הפרת ההסכם על ידי המשרד "מקור[ה] בראש ובראשונה במוחו של עו"ד כהן" וכי מעורבותו בהליך "לא היתה מקרית". המערער הוסיף כי במהלך קדם המשפט הקשה המותב על המערער יותר משהקשה על המשיבים, וכי פרוטוקול הדיון מהווה "גרסה מרוככת של הדברים שהתרחשו בפועל". עוד פירט המערער נסיבות נוספות שיש בהן, לשיטתו, כדי להעיד על קשר בין עו"ד כהן ובין המותב לאור עבודתו של המותב בבית המשפט העליון. ביום 19.7.2020 דחה בית המשפט את בקשת הפסילה, בקבעו כי הקשר הנטען בין המותב ובין עו"ד כהן אינו מבסס חשש ממשי למשוא פנים או "קרבה ממשית" כמובנה בסעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק). בית המשפט הוסיף כי הנסיבות שבבסיס הקשר הנטען לא היו ידועות לו עד שהמערער העלה את הנושא בקדם המשפט; וכי אין למותב כל היכרות עם השופטת (בדימ') שטרסברג-כהן. בית המשפט הדגיש כי התייחסויותיו לסוגיית פסלות ההסכם נאמרו מבלי להביע עמדה בנושא, וכי עמדה כזו אכן לא גובשה. הוסבר כי המותב נמנע מליידע את לשכת עורכי הדין על ההסכם מסיבה זו, וכן מכיוון שהצדדים טרם סיימו להגיש את טענותיהם בנושא. עוד נקבע כי השגותיו של המערער על ההחלטות שניתנו ועל התנהלות המותב בקדם המשפט אף הן אינן מקימות עילת פסלות, וכי אין ממש בטענת המערער לקיפוח. בית המשפט הוסיף ופירט את הנסיבות האישיות המצערות שהובילו לדחיית מועד קדם המשפט המקורי (אביו נפטר בערב שלפני מועד הדיון), וקבע כי טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא העובדה שלא הוגשה בהזדמנות הראשונה, וזאת בשים לב לעובדה שסוגיית סילוק התביעה על הסף הועלתה עוד ביום 20.2.2020. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא. המערער סבור כי אין הצדקה לסלק את התביעה על הסף גם אם ישנו פגם בהסכם נושא התביעה, ומוסיף כי הוא "מפקפק מאוד" באמירת המותב לפיה לא היה מודע לקשר בין עו"ד כהן והשופטת (בדימ') שטרסברג-כהן. המערער מבהיר כי קשר זה אמנם אינו מצדיק כשלעצמו את פסילת המותב, אך ההחלטות שניתנו בהליך הובילו את המערער למסקנה בדבר קיומו של משוא פנים. המערער סבור אפוא כי דעתו של המותב "ננעלה" בסוגיית סילוק התביעה על הסף, וכי יש להורות על פסילתו ולו מטעמים של מראית פני הצדק. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מעוגן בסעיף 77א לחוק, ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שמקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. טענות המערער בפני בית המשפט קמא ובערעור דנן אינן מעידות על קיומן של נסיבות כאלה. המערער עצמו מבהיר בערעורו כי אלמלא התנהלותו של בית המשפט "גם קשר משפחתי מדרגה ראשונה בין נתבע בתיק לשופטת עליון בדימוס ונציבה שנים רבות, לא היה מהווה לשיטתו של המערער עילה לפסלות כשלעצמו". אלא שהתנהלותו של בית המשפט ביחס למערער אינה מעידה באופן כלשהו על חשש ממשי למשוא פנים שמצדיק את פסילת המותב. טענות המערער באשר להחלטות שניתנו בהליכים המקדמיים הן "ערעוריות" באופיין, ומשכך אין מקומן בבקשת פסלות כי אם בהליכי ערעור (ע"א 3434/20 בן הרוש נ' שאקי, פסקה 6 (‏25.6.2020)). אף לא מצאתי ממש בטענת המערער כי דעתו של המותב "ננעלה" בסוגיית סילוק התביעה על הסף, וזאת בהינתן ההבהרות החוזרות ונשנות של המותב כי טרם גיבש עמדה בנושא. גם עיון בפרוטוקול קדם המשפט אינו מעלה חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, וככל שהמערער סבור כי הפרוטוקול אינו משקף את ההתרחשויות לאשורן היה עליו להגיש בקשה לתיקונו (ע"א 454/20 חליאלה נ' המועצה המקומית כפר משהד, פסקה 8 (‏1.3.2020)). אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באלול התש"ף (‏3.9.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20052640_V02.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1