פסק-דין בתיק ע"א 5257/09
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 5257/09
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית
המערערים:
1. דן (דוד) מקוב
2. דפנה (מקוב) פת
3. רועי מקוב
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה ת"א 4
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק עמה 1046/99 שניתן ביום 29.3.2009 על ידי כבוד השופט מ' אלטוביה
תאריך הישיבה:
כ' בסיון התשע"א
(22.06.11)
בשם המערערים:
עו"ד שרון זיו, עו"ד סלומונוביץ
בשם המשיב:
עו"ד עמנואל לינדר
פסק-דין
הערעור שבפנינו נסב למעשה על השאלה כיצד יש לפרש את פסק דינו של בג"ץ מיום 27.7.1998, בו ניתן תוקף להצהרת המשיב כי הוא מסכים להארכת המועד להגשת ההשגה. לטעמנו, המערערים מבקשים לקרוא לתוך פסק הדין את מה שאין בו, כביכול יש להסיק ממנו ויתור של המשיב על טענות אחרות שעמדו לו, לרבות טענת ההתיישנות המהותית שאכן נתקבלה בע"א 3602/97 נציבות מס הכנסה ומס רכוש נ' שחר, פ"ד נו(2) 297 (2001).
אשר על כן, דין הערעור להדחות. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח.
ניתן היום, כ' בסיון התשע"א (22.6.2011).
המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09052570_E06.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il