פלוני נ. ד"ר אייל צוקרמן

2 בבית המשפט העליון ע"א 5244/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן המערערת: פלונית נגד המשיבים: 1. ד"ר אייל צוקרמן 2. הראל חברה לביטוח בע"מ ערעור על החלטת בית משפט השלום בת-ים (כב' הנשיאה א' אור-אליאס) בת"א 54093-11-20 מיום 16.6.2024 בשם המערערת: עו"ד יאנה רוזנטולר קרן ירון פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת-ים (כב' הנשיאה א' אור-אליאס) בת"א 54093-11-20, מיום 16.6.2024, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. עניינו של ההליך נושא הערעור שלפניי הוא בתביעת רשלנות רפואית שהגישה המערערת בחודש נובמבר 2020 נגד המשיבים. ביום 3.7.2023 התקיים בהליך דיון הוכחות במעמד הצדדים, שבסופו הורה בית המשפט על הגשת סיכומים. ביום 25.2.2024, לאחר שהוגשו סיכומים מטעם המערערת ומטעם המשיבים, ביקשה הראשונה להגיש סיכומי תשובה, וביום 3.3.2024 דחה בית המשפט את הבקשה. ביום 13.3.2024 הגישה המערערת בקשה נוספת להגשת סיכומי תשובה, שבמסגרתה פירטה את טענותיה בנוגע, בין היתר, להרחבת החזית מטעם המשיבים שלשיטתה מצדיקה את הגשת סיכומי התשובה; וביום 26.3.2024 נעתר בית המשפט לבקשה באופן חלקי, והורה על הגשת סיכומי תשובה בהיקף של עד 2 עמודים. ביום 2.4.2024 ביקשה המערערת להגדיל את היקף סיכומי התשובה מטעמה ל-4 עמודים, וביום 3.4.2024 דחה בית המשפט את הבקשה בציינו כי "הגיעה העת לסיים את ההליך ולצמצם את בקשות הביניים המתייחסות לסיכומים" (ההחלטה מיום 26.3.2024 וההחלטה מיום 3.4.2024 יכונו להלן: ההחלטות בעניין סיכומי התשובה). ביום 9.4.2024 הגישה המערערת את סיכומי התשובה, וביום 17.4.2024 הגישה בקשה לפסילת המותב. כנטען בבקשה, בעיקרם של דברים, החלטות בית המשפט בעניין סיכומי התשובה, ובפרט החלטתו כי היקף סיכומי התשובה לא יעלו על 2 עמודים, הן החלטות שיש בהן כדי להטות את ניהול ההליך לטובת המשיבים ומלמדות כי "ההתנהלות בתיק לקויה ואינה תקינה" (שם, סעיף 4). בנוסף, נטען כי בסמוך לפני הגשת הבקשה נושא הערעור נודע למערערת כי ברשימת המניעויות של המותב – אשר מפורסמת באתר "נט המשפט" – מופיע שמם של שותף בכיר במשרד עורכי דין ושל בת זוגו (להלן: השותף ו-המשרד בהתאמה), וכי בא כוחם של המשיבים אף הוא שותף בכיר במשרד זה. בהקשר זה אף נטען, כי השותף הוא מנהל מחלקת "נזיקין וביטוח" במשרד, ומשכך יש להניח כי הוא מעורב בקבלת ההחלטות בהליך נושא הערעור. לבסוף, נטען כי בשים לב לקשר בין המותב לבין השותף ובת זוגו, ומשמדובר "בקשרים קרובים בין חברים ובעניין ממשי שיש למותב בתיק זה עם ב"כ [המשיבים – ע' פ']" (שם, סעיף 8), יש לפסול את המותב; זאת, גם מטעמים של מראית פני הצדק. ביום 16.6.2024 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות תוך חיוב המערערת בהוצאות בסך 2,000 ש"ח. בעיקרם של דברים, בית המשפט קבע כי טענות המערערת שמכוונות כלפי החלטות דיוניות שניתנו על ידו במהלך ניהול ההליך אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, וממילא טענות אלו אינן מפורטות ובית המשפט נעתר למספר בקשות שהגישה המערערת באופן שמלמד הקפדה על זכויותיה הדיוניות בהליך. בנוסף, נקבע כי טענות המערערת לגבי היקף סיכומי התשובה הועלו בשיהוי, וממילא אינן מקימות עילת פסלות. עוד הבהיר בית המשפט כי בינו לבין בא כוחם של המשיבים אין "קשרים נטענים [...] ומעולם לא היו" (סעיף 61 להחלטת הפסלות); כי התצהיר שהגיש בא כוח המשיבים שלפיו האחרון עובד בסניף חיפה של המשרד ואילו השותף עובד בסניף תל אביב, תומך בדחיית בקשת הפסלות; וכי הגם שברשימת המניעויות מצוין שמו של השותף ושל בת זוגו, אין בכך כדי למנוע ממנו לדון בכל תיק שבו מיוצג מי מהצדדים על ידי המשרד וכי "קבלת טיעון זה תביא, בהכרח, לפסילת מותב זה מלדון בכל תיק ותיק בו מייצג עו"ד ממשרד ב"כ המשיבים, הגם שההכרות האישית של מותב זה היא עם עו"ד אחד בלבד" (שם, סעיף 63). מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזרת המערערת, בעיקרם של דברים, על טענותיה בבקשת הפסלות. לטענתה של המערערת, לאורך ניהול ההליך בית המשפט התנהל בעוינות ובחוסר אובייקטיביות כלפיה, ובהקשר זה צוין כי הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, שבמסגרתה הלינה האחרונה על התנהלות בית המשפט בהליך נושא הערעור שלפניי. עוד נטען, כי חרף תחושותיה בנוגע לאופן התנהלות בית המשפט כאמור, המערערת לא ידעה על "ההיכרות האישית ויחסי החברות" בין בית המשפט לבין השותף עובר להגשת בקשת הפסלות (שם, סעיף 5); וכי בעקבות בירור שערכה, הגיעה לידיעתה רשימת המניעויות של המותב שבה מופיע שמו של השותף – אשר שמו מופיע על גבי כתב ההגנה שהגישו המשיבים בהליך. לשיטתה, בנסיבות אלו, משבית המשפט לא פרסם "גילוי נאות" בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה, ובשים לב לכך שלשותף "אינטרס אישי וכלכלי מובהק ביחס לתוצאותיו של התיק" (שם, סעיף 45), קמה עילה לפסילת המותב לפי סעיפים 77א(א1)(1) ו-77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). לבסוף, נטען כי הן מקיומו של חשש ממשי למשוא פנים, הן מטעמים של מראית פני הצדק, יש להורות על פסילת המותב. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. תחילה, יצוין כי משהובהר כי השותף אינו מייצג את המשיבים בהליך נושא הערעור שלפניי, אלא עורך דין אחר ממשרדו, וכן בשים לב להבהרת בית המשפט כי הקשר בינו לבין השותף הוא קשר של "הכרות אישית" ולא, לדוגמה, קשר עסקי-כלכלי (סעיף 63 להחלטת הפסלות), לא שוכנעתי כי נסיבות העניין שפורטו בערעור מבססות "קרבה ממשית" או "עניין אישי" של המותב במי מהצדדים, ומשכך נסיבות המקרה דנן אינן באות בגדרי סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט (ראו: ע"א 4061/22 ברקן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, פסקה 8 (10.8.2022) (להלן: עניין ברקן); ע"א 2352/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (3.5.2022)). עיקר טענות המערערת מכוונות כלפי העובדה שבא כוח המשיבים עובד באותו משרד שבו עובד השותף אשר מופיע ברשימת המניעויות של המותב. כפי שנפסק לא אחת בעבר, אין ברשימת המניעויות כדי להקים עילת פסלות אוטומטית, ויש לבחון כל מקרה לגופו "בין אם הגורם שבגינו קמה עילת הפסילה הנטענת נכלל ברשימת המניעויות ובין אם לאו" (ע"א 8675/20 שגיא נ' אחוזות החוף בע"מ, פסקה 6 (10.2.2021) (להלן: עניין אחוזות החוף); וכן ראו: ע"א 139/23 נאור נ' ריל אסטייס בוטיק אינווסטמנטס בע"מ, פסקה 10 (21.2.2023)). בנסיבות העניין, בשים לב להבהרת בית המשפט שלפיה בינו לבין בא כוח המשיבים אין קשרים כלשהם "ומעולם לא היו" (סעיף 61 להחלטת הפסלות), העובדה כי בא כוח המשיבים עובד באותו משרד שבו עובד השותף ששמו מופיע ברשימת המניעויות אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות (השוו: עניין אחוזות החוף, פסקה 7). מה גם שבענייננו, כפי שצוין בהחלטת הפסלות נושא הערעור – אשר נתמכת בתגובת המשיבים לבקשת הפסלות שהוגשה בצירוף תצהיר חתום של בא כוח המשיבים – האחרון והשותף עובדים בסניפים שונים של המשרד, וכעולה מתגובתם האמורה אף אין ביניהם זיקה מקצועית. על כן, לא שוכנעתי כי טענות המערערת בהקשר זה מקימות חשש ממשי למשוא פנים (עניין ברקן, פסקה 12; ע"א 1901/22 יהונתן נ' הרוש, פסקה 8 (1.5.2022)). יתר טענות המערערת, ובהן הטענה בנוגע להחלטות בעניין סיכומי התשובה, אינן מקימות עילה לפסילת המותב, שכן כידוע, טענות אשר מכוונות כלפי הפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות רק במקרים חריגים (ע"א 4784/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (24.7.2024); ע"א 4606/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (24.7.2024)). בתוך כך, החלטות שיפוטיות שניתנות במסגרת ניהול ההליך לא יקימו כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים, גם כשמדובר ברצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין (ע"א 3636/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (30.6.2024); ע"א 7085/23 אוריון נ' גולדפינגר, פסקה 6 (31.12.2023)). כאמור, המערערת טוענת כי לאורך ההליך בית המשפט הכריע במספר רב של בקשות באופן שהטה את ההליך לרעתה. ואולם, הדרך להשיג על החלטות מסוג זה היא במסגרת הליכי ההשגה שקבועים בחוק, ולא באמצעות הגשת בקשה לפסילת המותב (ע"א 3877/24 פנץ נ' חרבאוי, פסקה 5 (10.7.2024); ע"א 182/24 פלונית נ' פלונית, פסקה 9 (24.1.2024)); וממילא, איני סבור כי ההחלטות שבבסיס טענותיה של המערערת, ובפרט אלו שעניינן בסיכומי התשובה, באות בגדרי אותם מקרים חריגים שיקימו עילה להעברת הדיון לפני מותב אחר. לכך יש להוסיף, כפי שגם ציין בית המשפט בהחלטת הפסלות, כי הגם שחלק ניכר מטענות המערערת נוגעות להחלטות שניתנו לאורך ההליך, ובהן הטענות שמכוונות להחלטות בעניין סיכומי התשובה, בקשת הפסלות הוגשה רק לאחר שהאחרונה הגישה את סיכומי התשובה מטעמה. זאת, שלא בהתאם לכלל שלפיו על בעל דין להגיש בקשה לפסילת המותב מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), ובאופן שיש בו – בצירוף השלב הדיוני המתקדם שבו מצוי ההליך – כדי להטות את הכף לדחיית הערעור (ע"א 3016/24 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עיריית אשדוד, פסקה 6 (28.5.2024); ע"א 1811/24 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים אריאל, פסקה 9 (6.3.2024)). לבסוף, יוער כי העובדה שהמערערת הגישה תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים – אינה מבססת עילת פסלות (ראו: ע"א 8799/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (26.1.2022)). משאלה הם פני הדברים, איני סבור כי בנסיבות המקרה קמה עילה לפסילתו של המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. פסק דין זה ניתן ביום 29.7.2024, בתקופת השבתת מערכת המחשוב, ונחתם כעת לצורך פרסומו באתר בית המשפט העליון. ניתן היום, כ"א אב תשפ"ד (25 אוגוסט 2024). עוזי פוגלמן ממלא מקום הנשיא