לביא זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) נ' משטרת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5238/24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופטת רות רונן העותרת: לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נגד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פרקליט המדינה 4. ח"כ גלעד קריב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יצחק בם בשם המשיבים 3-1: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל; עו"ד נעם נורקין פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת להורות למשיבה 1, משטרת ישראל, לחקור את המשיב 4, חבר הכנסת גלעד קריב, או כל חבר כנסת אחר המוזכר בדו"ח בדיקה של קצין הכנסת אשר הועבר ליועצת המשפטית לממשלה על-ידי יושב ראש הכנסת – בחשד לביצוע עבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית, לפי סעיפים 113 ו-113א לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לחלופין, נתבקשנו להורות למשטרת ישראל לקבל החלטה בשאלה האם לפתוח בחקירה, "וזאת תוך פרק זמן (קצר) שבית המשפט יקבע". ביום 15.12.2023 פורסמו באמצעי תקשורת שונים ציטוטים, לכאורה, מתוך פרוטוקול חסוי של ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שהתקיימה ביום 13.6.2023. בעקבות הפרסום, ולבקשת יו"ר הכנסת, מינה קצין הכנסת קצין בודק לבירור מקור הדליפה. בפנייה ששלח יו"ר הכנסת ביום 8.1.2024, ליועצת המשפטית לממשלה, היא המשיבה 2, תואר כי הבדיקה העלתה כי האדם היחיד שעיין בפרוטוקול ממנו דלף המידע הוא חבר כנסת, ששמו לא צוין, אשר עיין בפרוטוקול פעמיים בסמוך לפני פרסום הכתבה; וכי על גבי הפרוטוקול שנמסר לעיונו סומנו קטעים שהם אלה אשר פורסמו בכלי התקשורת. על רקע ממצאים אלה, ביקש יו"ר הכנסת מהיועצת המשפטית לממשלה כי תורה על פתיחה בחקירה. ביום 7.4.2024 פנתה העותרת למשיבים 3-1 (להלן: המשיבים) וביקשה כי יורו על פתיחה בחקירה פלילית נגד המשיב 4 בחשד לעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית, תוך שנטען כי על פי פרסומים בתקשורת, המשיב 4 הוא אשר עיין בפרוטוקול שדלף. משלא נפתחה חקירה, ואף לא התקבל מענה לגוף הפנייה, הוגשה ביום 27.6.2024 העתירה דנן. בעתירתה טוענת העותרת כי יש לראות בהיעדר המענה כדחיית פנייתה ללא נימוקים, בניגוד לחובת המשיבים לפי סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי מנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות); כי לנוכח הראיות שנאספו וטיב העבירות שעל הפרק, מוטל היה על המשיבה 2 להורות על פתיחה בחקירה; וכי הימנעותה מלקבל החלטה פרק זמן כה ממושך, עומדת בניגוד לחובתה לפעול במהירות הראויה, בפרט בהשוואה למקרים אחרים בהם התקבלה החלטה דומה תוך פרק זמן קצר. בתגובתם לעתירה פירטו המשיבים, כי בעקבות פניית יו"ר הכנסת, פתחו הגורמים הרלוונטיים בבדיקה מקדימה, אשר עודנה מתנהלת, במסגרתה בוצעו פעולות שונות ונאספו ראיות והתייחסויות רלוונטיות; כאשר בהמשך לכך, הוחלט להורות על ביצוע פעולות בדיקה נוספות על-ידי משטרת ישראל. צוין כי נכון לעת הזו, טרם הושלם גיבוש התשתית העובדתית הרלוונטית הנדרשת לשם קבלת החלטה סופית בעניין, בהתאם לאמות המידה אשר הותוו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה 4.1114 שעניינה "קווים מנחים למדיניות אכיפה בעבירות הנוגעות למסירת מידע האסור בגילוי" (להלן: הנחיית היועמ"ש) – ובנסיבות אלה, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להידחות על הסף. אשר לסעד החלופי לקציבת מועד לקבלת החלטה, נטען כי במקרה דנן, לנוכח סוג העבירות הנטענות והשדה בו בוצעו, נדרשת "זהירות תהליכית" בקבלת החלטה בעניין ובביצוע פעולות מסוימות; וכי העותרת לא הראתה חריגה ממשך הטיפול הסביר בנסיבות העניין, ודאי לא חריגה קיצונית המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, דין העתירה להימחק תוך שמירת זכויות העותרת. כעולה מתגובת המשיבים, נכון למועד זה טרם התקבלה החלטה אם לפתוח בחקירה בסוגיית ההדלפה שבמוקד העתירה, והנושא מצוי בבדיקה המתנהלת גם בימים אלה על-ידי הגורמים המוסמכים. במצב דברים זה, העתירה במתכונתה הנוכחית היא מוקדמת, ואין להידרש לה (ראו למשל: בג"ץ 3172/24 לביא, זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) נ' משטרת ישראל, פסקה 5 (13.8.2024) (להלן: עניין לביא); בג"ץ 631/23 התנועה לטוהר המידות נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 5 (26.6.2023); בג"ץ 2796/24 התנועה למען איכות השלטון נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 6 (12.8.2024) (להלן: עניין התנועה למען איכות השלטון)). טענת העותרת, המושתתת על הוראת סעיפים 2(א) ו-6 לחוק ההנמקות, שלפיה העדר המענה לפנייתה תוך פרק זמן של 45 יום משמעו דחיית פנייתה ללא נימוקים – דינה להידחות. ראשית, לעותרת נשלח מענה ביום 7.4.2024, בו צוין כי פנייתה הועברה לטיפול המשנה לפרקליט המדינה והיא תיענה בתום הבדיקה. שנית, כבר נפסק כי הוראת סעיף 2(א) לחוק ההנמקות אינה חלה על שימוש בסמכות שעניינה פתיחה בחקירה פלילית, בהיותה עניין ה"טעון חקירה על פי דין" הבא בגדרי החריג לחוק (סעיף 2(ב) לחוק ההנמקות; עניין התנועה למען איכות השלטון, בפסקה 4). אשר לסוגיית חלוף הזמן. אכן, החלטה של רשות מינהלית, ובכלל זה החלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית, צריכה להתקבל תוך פרק זמן סביר. בענייננו, מאז פנייתו של יו"ר הכנסת ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה בנושא, חלפה כשנה. מדובר בפרק זמן שאינו מבוטל. ואולם, בנסיבות העניין, ולנוכח רגישות הסוגיה ומורכבות השיקולים שעל הפרק, כפי שאלה פורטו גם בהנחיית היועמ"ש הרלוונטית – לא מצאנו כי העניין שלפנינו נמנה עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית בקצב ניהולו של תהליך הבדיקה (וראו: עניין לביא, בפסקה 5; עניין התנועה למען איכות השלטון, בפסקה 7; בג"ץ 7323/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (28.8.2008); בג"ץ 10155/09 ליבל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (24.12.2009)). חזקה על הגורמים המוסמכים כי יפעלו למיצוי הבדיקה ולקבלת החלטה בנושא במהירות הראויה. העתירה נמחקת אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ג טבת תשפ"ה (13 ינואר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת רות רונן שופטת