סלאח אבו זאלם נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5237/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5237/08 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות המערער: סלאח אבו זאלם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 6085/07 מיום 27.4.2008 שניתן על ידי כבוד השופט י' אלרון תאריך הישיבה: ל' בתשרי התשס"ט (29.10.08) בשם המערער: עו"ד מיכאל כרמל בשם המשיבה: עו"ד מיכל רוזן עוזר פסק-דין השופטת מ' נאור: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 6085/07) מיום 27.4.2008. בית המשפט (כב' השופט י' אלרון) גזר על המערער 32 חודשי מאסר מתוכם 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. 1. כתב האישום אשר תוקן לאור הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, ייחס למערער עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. 2. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, מוחמד כיאל (להלן: מתלונן 1), חמדה כיאל (להלן: חמדה) ואחמד כיאל (להלן: המתלונן 2) הינם אחים. ביום 7.6.2007 בשעות הערב, הגיעו המתלונן 1 וחמדה בסמוך למסעדה בכפר ג'דידה-מכר, אשר בה נכח באותה העת המערער. לאחר דין ודברים בין השלושה, הוציא המערער סכין ממכנסיו ודקר את המתלונן 1 בריאותיו והמתלונן 1 נזקק לאשפוז בבית החולים. בהמשך לאירועים אלה, הגיע המתלונן 2 למקום האירוע. מתלונן 2 פנה לחמדה ושאלו לפשר האירוע וכאשר חמדה סיפר לו על שאירע, דקר המערער את המתלונן 2 בגבו. 3. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 24.2.2008 הגישה המשיבה לבית המשפט הסדר טיעון אשר על פי ניסוחו יבקש המערער לחזור בו מכפירתו, יוגש כתב אישום מתוקן, המערער יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע בעבירות המיוחסות לו. בא כוח המשיבה ציין כי אין הסדר לגבי העונש. בא כוח המערער אישר את הדבר, והמערער ביקש לחזור בו מכפירתו. לפיכך, במהלך אותו דיון, לאחר שהוגש הסדר הטיעון וכתב האישום המתוקן, הודה המערער במיוחס לו בכתב האישום ובית המשפט הרשיע אותו על פי הודאתו. נוכח גילו של המערער, ביקשו הצדדים להפנותו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר. בית המשפט נעתר לבקשה והורה על הכנת תסקיר בעניינו. 4. לאחר קבלת התסקיר בעניינו של המערער, ניתן גזר הדין ביום 27.4.2008. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי על פי הסדר הטיעון בין הצדדים סוכם כי "כל צד רשאי לטעון באופן חופשי לאחר קבלת התסקיר", וכמו כן הוסכם כי "ההגנה תוכל לטעון כי לנאשם נגרמה חבלה כלשהי אם כי התביעה תציין כי לא ברור באילו נסיבות ומי גרם לו לחבלה זו". בטיעוניה לעונש ציינה באת כוח המדינה בפתח דבריה את חומרת העבירות המיוחסות למערער ואת חומרת הפגיעות מהן סבלו המתלוננים, ונטען כי יש להתייחס לכך כי קיים הפרש זמנים בין אירוע הדקירה הראשון לאירוע הדקירה השני. ביחס לתסקיר המבחן טענה באת כוח המשיבה כי אינו בא בהמלצה טיפולית בעניינו של המערער למעט המלצה כי אם יוטל עונש מאסר העונש ירוצה במסגרת עבודות שירות. עוד נטען כי הסכם "הסולחה" שנחתם בין הצדדים אינו יכול להוות שיקול להקלה בעונשו של המערער. לפיכך ביקשה באת כוח המשיבה לגזור על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, מאסר על תנאי וכן פיצוי למתלוננים. בא כוח המערער טען כי הוא אינו חולק על חומרת העבירות אולם טען כי יש לתת משקל לעובדה שכתב האישום המקורי ייחס למערער עבירות חמורות אף יותר. נטען כי בין השיקולים לקולא יש להביא בחשבון: את העובדה כי המערער נעדר רישום פלילי, את לקיחת האחריות והחרטה מצד המערער, את החיסכון בזמן השיפוטי נוכח הודאת המערער, ואת קיומם של שני הסכמי "סולחה" בין הצדדים. בנוסף ציין בא כוח המערער כי המערער עצמו נדקר במהלך האירוע והציג תעודה רפואית. אשר על כן, ביקש בא כוח המערער להסתפק בעונש מאסר בפועל אשר ירוצה במסגרת עבודות שירות וכן בתשלום פיצוי למתלוננים. בית המשפט המחוזי בהתייחסותו לתסקיר המבחן ציין כי מהתסקיר עולה כי המערער הינו בחור צעיר בן 19, בוגר 12 שנות לימוד, בן למשפחה המנהלת אורח חיים נורמטיבי, וכי אין לחובתו הרשעות קודמות. עוד ציין בית המשפט כי מהתסקיר עולה כי המערער הודה ולקח אחריות על מעשיו, כאשר לפי התרשמות קצין המבחן המערער מודע למשמעות מעשיו ולהשלכותיהם החמורות והביע חרטה והזדהות עם הכאב והנזק שנגרם למתלוננים. קצין המבחן לא התרשם מקיומם של דפוסים עבריינים באישיותו של המערער, ונמצא כי שליחתו של המערער למאסר עלולה להיות בעלת השלכות קשות לטווח הארוך. לפיכך המליץ שירות המבחן, כאמור, כי אם יוטל על המערער עונש מאסר בפועל יהיה להמירו בעבודות שירות ובחיוב תשלום פיצוי למתלוננים. בגזר הדין ציין בית המשפט כי יש לייחס חומרה יתרה לנסיבות המקרה נוכח העובדה כי מדובר בשני אירועי דקירה שהתרחשו כל אחד מהם בנפרד ולא מתוך התפרצות זעם אחת חולפת. נקבע כי האירועים המתוארים בכתב האישום מלמדים על תופעה, אשר למרבה הצער, הפכה לאחרונה לשכיחה ומשכך היא מחייבת ענישה שבמרכזה עומדים שיקולים של התרעה וגמול. בית המשפט לא התעלם מהשיקולים לקולא שהציג בא כוח המערער ומתסקיר המבחן, אולם ציין כי חרף העובדה שהמערער הינו צעיר וללא עבר פלילי, הפסיקה חזרה ועמדה פעמים רבות על הצורך להחמיר בענישתם של מי שנטלו חלק ב"תת תרבות הסכין", גם כאשר מדובר בנאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי. לפיכך קבע בית המשפט המחוזי כי אין לאמץ את ההמלצה העונשית שהוצעה בתסקיר. המלצת שירות המבחן, כך צוין, היא רק אחת ממכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בטרם יגזור דינו של נאשם. לאחר שקילת מכלול השיקולים הן לקולא והן לחומרא, גזר כאמור, בית המשפט המחוזי על המערער 32 חודשי מאסר מתוכם 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. בית המשפט לא פסק פיצויים. 5. בעניינו של המערער הוגש לעיוננו תסקיר משלים. לפי האמור בתסקיר המערער שהחל בריצוי עונשו ביום 11.5.2008 משולב היום בחינוך בכיתת יסוד ללימוד השפה העברית, ואמור לסיום את לימודיו ביום 25.12.2008. לאחר סיום הלימודים הוא עתיד להשתלב בפרויקט שינוי הנמשך חצי שנה. נמצא כי המערער זקוק לתמיכה והכוונה סביב עבירות האלימות, בעיקר בגלל הקושי שלו לקחת אחריות מלאה על מעשיו ותפיסתו עצמו כקורבן של נסיבות. שרות המבחן לא חזר על ההמלצה בעניין עבודות השרות. קצינת המבחן הגב' וייס ציינה בדיון לפנינו כי חשוב הוא שהמערער ישלים את התוכניות שהותוו עבורו. 6. בא כוח המערער טוען בהודעת הערעור כי שגה בית המשפט בהחמירו בעונשו של המערער יתר על המידה. על פי הנטען שגה בית המשפט כאשר לא נתן משקל מספיק: לעובדה כי המערער בעצמו נחתך באירוע ונאלץ לקבל טיפול רפואי; לכך שבעת ביצוע העבירה היה המערער בן 19 וחצי ונטול עבר פלילי; להמלצת שירות המבחן לעניין העונש וכן לעובדה כי המערער שהה בתנאי מעצר בית מלא במשך תקופה של תשעה חודשים. עוד מוסיף בא כוח המערער וטוען כי שגה בית המשפט מאחר ולא נתן משקל ראוי להסכם "הסולחה" שנחתם בין הצדדים וכן לנכונותו של המערער לפצות את המתלוננים. לפיכך מבקש בא כוח המערער כי נקל בעונשו של המערער, ואפילו תוך קביעת פיצויים. 7. לא מצאנו שניתן להיעתר לערעור. לא נפלה שגגה מלפני בית המשפט המחוזי. העונש, אף נוטה לקולא. בית המשפט נתן משקל מספיק לכל הנסיבות שפורטו בפנינו. זאת אף זאת: כפי שציינה בדיון קצינת המבחן, תוך שינוי העמדה בה נקטה בבית המשפט המחוזי, ישנה חשיבות לכך שהמערער יעמוד בתוכניות שהותוו עבורו. על כן – נדחה הערעור. ניתן היום, ‏א' חשון, תשס"ט (30.10.2008). שופטת שופטת שופטת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08052370_C02.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il