אבי יפרח נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5235/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5235/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט א' שהם המערער: אבי יפרח נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.05.12 בת"פ 39417-02-11 שניתן על ידי כבוד השופט א' ביתן תאריך הישיבה: א' באב התשע"ג (8.7.2013) בשם המערער: עו"ד שאול דיוויס בשם המשיבה: עו"ד הילה גורני בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 39417-02-11, כבוד השופט א' ביתן) מיום 21.5.2012. 2. המערער הורשע ביום 5.5.2011 על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים. במסגרת האישום הראשון הורשע בעבירת ניסיון התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים, על פי סעיף 407(א) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). במסגרת האישום השני הורשע בעבירה של ניסיון שוד, על פי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן במסגרת האישום הראשון, ביום 16.2.2011 הגיע המערער לחנות תכשיטים כשהוא אוחז בידו מוט ברזל והחל להכות מבחוץ את חלון הראווה של החנות פעם אחר פעם בכוונה לשבור את החלון ולשדוד את החנות. בעל החנות אשר שהה בה באותה העת ביקש מהמערער שיחדל ממעשיו. המערער התקרב אליו, הורה לו לשתוק והמשיך להכות בחלון. לאחר שהחלו להתאסף באזור עוברי אורח נמלט המערער מהמקום. על פי עובדות כתב האישום המתוקן במסגרת האישום השני, באותו היום ולאחר האירוע המתואר לעיל, הגיע המערער אל חנות תכשיטים נוספת כשהוא אוחז בידו מוט ברזל ונכנס אל החנות בשעה שהיו בה בעלי החנות, בעל ואישה (להלן: המתלוננים), ביתם ולקוחות. המערער צעק אל עבר המתלוננים "תביאו כסף או זהב או שאני מתחיל לשבור" כשהוא מניף את מוט הברזל בידו. שוטר אשר שהה בחנות והכיר את המערער פנה אליו ואמר לו "אבי תירגע מה יש לך, מה אתה עושה?". המערער אמר לשוטר שלא יתערב. השוטר הצליח לאחוז בו מאחור, הוציא אותו מן החנות וחילץ את מוט הברזל מידו. המערער נמלט בריצה מן המקום. 3. טרם גזר הדין ניתן תסקיר שירות מבחן בעניינו של המערער לפיו לאורך השנים הוא פיתח תלות באלכוהול והימורים. בהתייחס לעבירה סיפר המערער כי היה בתקופת משבר בשל מות אחיו ובעת ביצועה היה נתון תחת השפעת אלכוהול. שירות המבחן התרשם כי המערער נוטה להפחית מאחריותו ולייחסה להתמכרותו. שירות המבחן המליץ לאפשר למערער גמילה מסמים במסגרת קהילה טיפולית לאור רצונו לעשות כן. על רקע זאת ועל אף התנגדות המשיבה המערער שוחרר ביום 3.10.2011 ממעצר והועבר לקהילה טיפולית אותה עזב על דעת עצמו לאחר ארבעה חודשים. בתסקיר משלים מטעם שירות המבחן צוין כי בשהותו בקהילה הוא התאפיין בהתנהגויות אובססיביות והתקשה לזהות את דפוסי התנהגותו הבעייתיים. שירות המבחן התרשם כי עיקר מניעיו להיגמל נובעים מהרצון לסייע לעצמו בהליכים המשפטיים. על כן, שירות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית בעניינו וסבר כי יש להטיל עליו ענישה מוחשית. 4. במסגרת גזר הדין, עמד בית המשפט, אשר צפה בקלטות אבטחה שתיעדו את המעשים, על חומרת המעשים שביצע המערער ואת הבהלה שאחזה בבעלי החנויות והלקוחות בעת האירועים. בית המשפט ציין כי המערער הפעיל כוח ממשי ותנועותיו אלימות ומסוכנות. עוד ציין כי העובדה כי בסופו של דבר המערער לא שדד רכוש לא נובעת ממנו אלא מנסיבות חיצוניות ששיבשו את תוכניותיו, כגון כך שחלון הראווה היה משוריין והעובדה כי היה שוטר במקום. בית המשפט ציין כי הסרטים אינם מתיישבים עם טענתו כי היה שיכור כיוון שהוא נראה יציב, מפעיל כוח רב ופועל בנחרצות להשגת מטרתו. בית המשפט ציין את עברו הפלילי של המערער הכולל עשר הרשעות בעבירות שונות וכן כי לא עבר חודש ימים מאז הוטל עליו מאסר מותנה בן חמישה חודשים והתחייבות בסך 5,000 ש"ח בתיק אחר בו הורשע. לבסוף ציין בית המשפט כי המערער ויתר למעשה על ההזדמנות הטיפולית שניתנה לו בכך שעזב את הקהילה הטיפולית. מבחינת שיקולים לקולה בית המשפט שקל את הודאתו, את החרטה שהביע, את נסיבותיו האישיות ואת שהייתו הארוכה במעצר. על בסיס זה גזר עליו עונש של 4 שנות מאסר בפועל; הפעלת מאסר מותנה בן חמישה חודשים מתיק אחר שירוצה בחופף; הפעלת התחייבות בסך 5,000 ש"ח ושישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג פשע. 5. טרם הדיון בפנינו הוגש תסקיר שירות מבחן משלים נוסף בעניינו של המערער במסגרתו עולה כי הוא שולב באגף אסירי עבודה ואין לו עבירות משמעת. יחד עם זאת, טרם שולב בפעילות חינוך או שיקום והוא מתקשה להכיר בהתמכרותו. 6. מכאן הערעור שלפנינו. במסגרתו, טוען המערער כי מצפייה באירועים ניתן להבחין כי לא מדובר בשוד מתוכנן וכי מדובר בשני מעשים לא מתוחכמים ללא כוונה אמיתית לשדוד את החנויות. בהקשר זה טען כי האירועים נמשכו מספר שניות בלבד וכי הוא היה שרוי בגילופין. באשר לעזיבתו את הקהילה הטיפולית טען כי הוא לא מעד לאחר מכן ולא שב לשימוש בסמים או לביצוע עבירות פליליות. לעניין זה טען כי עם עזיבתו הודיע על כך לבית המשפט. עוד טען כי העונש שהוטל עליו חורג מרף הענישה הנהוג בעבירות מסוג אלו שהן הורשע, במיוחד על רקע העובדה כי באירועים אלה לא נגרם נזק, וכן בהתחשב בהודאתו. 7. במענה, המשיבה סומכת ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענת כי טענת השכרות נדחתה בפסק הדין. עוד טענה כי אין לזקוף לטובת המערער את העובדה כי איש לא נפגע במעשים כיוון שהאירועים יכלו להסתיים באופן חמור יותר לולא התערבות חיצונית שאינה תלויה בו. עוד הדגישה את עברו הפלילי של המערער ואת העובדה כי המעשים בוצעו כאשר היה תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי. לבסוף טענה כי העונש אינו סוטה ממדיניות הענישה הראויה, וכי בית המשפט הפעיל את המאסר על תנאי בחופף ובכך בא לקראת המערער. 8. לאחר שעיינו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, בהודעת הערעור על נספחיה ושמענו את טענות הצדדים בפנינו וכן את עמדת שירות המבחן, מצאנו כי דין הערעור להדחות. 9. כידוע, ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים שבהם ניכרת סטייה של ממש ממדיניות הענישה הראויה או מקום בו מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (29.1.2009)). במקרה דנן, על אף שהעונש אינו קל בהתחשב בחומרת המעשים שאינם ברף העליון, לא מצאנו כי הוא סוטה ממדיניות הענישה. כך למשל בע"פ 2423/06 עאמר נ' מדינת ישראל (21.6.2007) הוטלו על נאשם שהורשע בניסיון שוד חמש שנות מאסר בפועל. כך גם בע"פ 657/05 עמרו נ' מדינת ישראל (6.6.06) נגזרו על מבצע שוד בנק באמצעות אקדח מפלסטיק 42 חודשי מאסר בפועל. 10. על אף שמעשי המערער לא גרמו נזק לנפש וכן לא נזק רב לרכוש, נדמה כי פוטנציאל ההרס בהם הינו רב ואין להקל בכך ראש. אכן, העונש שהוטל עליו אינו מקל אך נדמה כי למערער ניתנה הזדמנות לשיקום, כאשר נשלח לקהילה הסגורה, והוא החליט לעזבה ללא מיצוי תהליך השיקום. על כך, אין לו אלא להלין אלא על עצמו. אנו תקוה כי המערער ינצל את המסגרות הטיפוליות המוצעות לו במסגרת בית הכלא, כך שיתחיל פרק חדש בחייו לאחר שחרורו. 11. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ט' באב התשע"ג (16.7.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12052350_H03.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il