אחמד אלעסם נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5229/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5229/12 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט נ' הנדל המערער: אחמד אלעסם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 10.06.2012 ב-ת"פ 48654-02-11 שניתן על ידי כבוד השופט א' אינפלד תאריך הישיבה: ג' בכסלו התשע"ד (06.11.2013) בשם המערער: עו"ד אהוד בן יהודה בשם המשיבה: עו"ד חיים שוויצר בשם שירות המבחן: הגב' ברכה וייס פסק-דין המשנָה לנשיא מ' נאור: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט א' אינפלד) ב-ת"פ 48654-02-11 מיום 10.6.2012. המערער הורשע על פי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק) ובעבירה של נהיגה ללא רישיון לפי סעיפים 62 ו-10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 66 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, או כל עבירה מסוג פשע הכוללת אלימות פיזית כלפי גופו של אדם, ו-6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירות שונות נוספות. כמו כן, המערער נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים. הערעור מופנה כנגד גזר הדין. כתב האישום המתוקן 2. על פי כתב האישום המתוקן, בערב יום 16.2.2011 נהג המערער ברכב בסמוך ליישוב נבטים, כאשר אין לו (ומעולם לא היה לו) רישיון נהיגה. השוטר שחר טרמצ'י (להלן: השוטר) אשר שהה במקום במסגרת פעילות משטרתית הבחין במערער, חסם את הכביש עם רכבו כשעל גג הרכב נורית כחולה מהבהבת, ואותת למערער לעצור את הרכב באמצעות הבהוב בפנסי רכבו. המערער התעלם מהוראות השוטר והמשיך בנסיעה תוך שהשוטר נוסע אחריו בליווי סירנת רכבו וכורז למערער לעצור. המערער עלה על כביש 25, נסע עליו בניגוד לכיוון התנועה, תוך שהוא גורם למספר רב של כלי רכב לסטות מנתיב נסיעתם או לבלום בלימת פתע. המערער נכנס ליישוב שגב שלום ונסע בתוכו, כאשר השוטר בעקבותיו. ניידות נוספות אשר הצטרפו למרדף נסעו אחרי רכבו של הנאשם כשעל גגן אורות כחולים מהבהבים, צפרו למערער וצעקו לו לעצור. המערער הוסיף להתעלם מהוראות השוטרים, עלה על אי תנועה, חצה את נתיב הנסיעה כאשר הוא נוסע בניגוד לכיוון התנועה, והתנגש בדופן השמאלית של אוטובוס. ההליכים בבית המשפט המחוזי 3. המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. בגזר דינו, עמד בית המשפט על עברו הפלילי המכביד של המערער, הכולל הרשעות בעבירות רכוש, זיוף, תקיפת שוטר, איומים, התחזות והפרת הוראה חוקית, סמים ועוד. המערער נדון, במצטבר, למעל 7 שנות מאסר. בית המשפט התייחס לתסקיר שירות המבחן המתאר מחד רקע התפתחותי קשה ממנו הגיע המערער, ומאידך כי המערער מנצל את ההליכים הפליליים ואת הענישה ללמידת הלקח ולשיקום עצמי. שירות המבחן מצא דפוס המאפיין את המערער, במסגרתו הוא מודה במעשים שעשה אך אינו מודה בקיומם של מאפייני אישיות הגורמים להתנהגות שאינה נורמטיבית. עוד צוין בתסקיר, כי המערער מתפקד באופן חיובי בין כתלי בית-הסוהר והשתתף בקבוצת שליטה בכעסים, אולם הודגש כי הוא אינו נכון לבצע תפנית חיובית בחייו ואינו מצליח לשלוט בהתנהגותו מחוץ לכתלי בית-הסוהר. שירות המבחן העריך שללא טיפול מעמיק, אשר את הצורך בו דוחה המערער, סיכוייו להשתקם לאחר שחרורו נמוכים. בית המשפט המחוזי עמד על חומרת מעשיו של המערער ועל עברו הפלילי המכביד. בית המשפט התייחס לכך שבהרשעתו הקודמת של המערער בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (ב-ת"פ 8105/05 מדינת ישראל נ' אלעסם (12.9.2006)) היו הנסיבות דומות מאד למקרה דנן. אף שם ברח המערער משוטרים, נהג בצורה מסוכנת, חצה צומת באופן מסוכן וגרם לנהגים לסטות או לבלום. באותו ענין, שנסיבותיו היו חמורות פחות מענייננו שכן לא נגרמה תאונת דרכים, הוסכם על 49 חודשי מאסר. בית המשפט התייחס לצורך להרתיע את המערער כך שהעונש שיוטל עליו יהיה חמור יותר משמעותית מהעונש אשר הוטל עליו בעבר. עם זאת, סבר בית המשפט כי יש ליתן משקל של ממש להתנהגות החיובית של המערער בעת מעצרו, ולהתנהגותו החיובית בין כתלי בית-הסוהר. כמו כן, התחשב בית המשפט קמא בנסיבותיו האישיות של המערער, אשר לו ילד קטן. על-כן, החליט בית המשפט כי עונש המאסר בפועל אשר יוטל על המערער יהיה פחות מהגבול העליון של העונש ההולם את מעשיו של המערער. נוכח כל זאת, גזר בית המשפט על המערער מאסר בפועל לתקופה של 66 חודשי מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, או כל עבירה מסוג פשע הכוללת אלימות פיזית כלפי גופו של אדם; 6 חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירת אלימות פיזית כלפי גופו של אדם מסוג עוון, עבירת איומים, עבירה של החזקת חומרי נפץ, נשק חם או סכין, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בריחה ממשמורת, הפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט, השמדת ראיה או בידויה, הדחה בחקירה או בעדות או נהיגה בזמן פסילה. כמו כן, בית המשפט פסל את המערער מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים. הערעור 4. כאמור, הערעור נסב על גזר הדין. לטענת המערער, העונש שנגזר עליו הנו חריג בחומרתו. נטען, כי בית המשפט נתן משקל יתר לשיקולי הרתעה ומשקל מועט מדי לנסיבותיו האישיות של המערער. לטענת המערער, היה על בית המשפט להתחשב בכך שהמערער הודה בביצוע העבירות, לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר. העונש שנגזר על המערער פוגע בו ובבני משפחתו ומוביל להתדרדרות נוספת במצבם הסוציו-אקונומי. נוכח האמור, ביקש המערער מבית משפט זה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. 5. ביום 3.11.2013 הוגש תסקיר שירות המבחן בענין המערער, בו צוין כי המערער מתפקד בבית-הכלא באופן תקין, מתנהג באופן חיובי וללא בעיות משמעת. במהלך תקופת שהותו בכלא המערער השתלב במספר קבוצות טיפוליות ובהן סדנת שליטה בכעסים, וקבוצת תעבורה. במקביל, שולב המערער בטיפול פרטני וההערכה לגביו הנה כי הוא משתף פעולה בהליך הטיפולי. המערער הביע בפני קצין המבחן את כוונתו לפתוח דף חדש בחייו וקצין המבחן התרשם כי המערער פועל לקדם שינוי בחייו. עם זאת, בהתייחסות המערער לעבירות שביצע לאורך השנים עדיין מאופיינות עמדות מצטדקות וגישה קורבנית. 6. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 6.11.2013 חזר ב"כ המערער על השיקולים השיקומיים בבסיס הערעור והגיש מכתב מטעם המערער המביע חרטה ולקיחת אחריות על מעשיו. עוד ביקש להתחשב בהתנהגותו הטובה בבית-הסוהר, כעולה מהתסקיר שהוגש לבית משפט זה. המדינה הדגישה את הרשעותיו הקודמות של המערער, אשר לחובתו עומדות 9 עבירות, את החומרה שבסיכון חיי אדם בנסיעה בין-עירונית, ואת העובדה שהמערער מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, חרף הרשעתו בעבירות החוזרות על עצמן בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. באשר לחוות-דעתו של שירות המבחן, הדגישה המדינה כי תפקודו החיובי של המערער מוגבל לתקופת שהותו בין כתלי בית-הסוהר, שהיא מסגרת ברורה ומובנית, וכי בדברים אלו תדון ועדת השחרורים. דיון והכרעה 7. לא ראינו מקום להיעתר לערעור זה. השיקולים לקולא, ובהם התנהגותו הטובה של המערער, כבר נלקחו בחשבון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. עניין זה יובא בחשבון, מן הסתם, גם בדיון בועדת השחרורים, מבלי לקבוע מסמרות בדבר. אכן, לעובדה שהמערער לא למד את לקחו מהרשעתו הקודמת, ולעברו הפלילי ככלל, ראוי היה לתת משקל נכבד. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏‏‏‏ד' כסלו, תשע"ד (7.11.2013). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12052290_C05.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il