פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5227/97
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
העותרים: 1. מיכל דויד
2. בן דויד (קטין)
3. ח"כ יוסי שריד, יו"ר תנועת מר"צ
נגד
המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי רחובות
3. יהודה דויד
4. בית הדין האזורי באשקלון
תאריך הישיבה: כ"ד באלול תשנ"ח (15.9.98)
בשם העותרים: עו"ד ירון קידר
בשם המשיב 3: עו"ד יצחק מזוז
בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד אשר רוט, היועץ המשפטי לשיפוט רבני
פסק-דין
העותרת והמשיב מס' 3 (להלן נכנה אותו - המשיב) היו נשואים זה לזה ונתגרשו. בנם היחיד נמצא במשמורתה של העותרת. השאלה עליה נחלקו ונחלקים עותרת ומשיב היא על דבר חינוכו של הבן, אם ילמד בבית-ספר ממלכתי - וזו בקשת העותרת - או אם ילמד במסגרת דתית - וזו בקשת המשיב.
ההתדיינות בין העותרת לבין המשיב נמשכת והולכת זמן-רב, ואף עברה כמה-וכמה ערכאות, הלוך ושוב. בשלב ההתדיינות האחרון פסק בית הדין הרבני האזורי כי בנם של העותרת והמשיב ראוי לו שיתחנך בבית-ספר דתי. על פסק זה ערערה העותרת לבית הדין הרבני הגדול, ועתה מונח לפנינו פסק-דינו של בית דין זה.
נמצא לנו כי חברי בית-הדין הרבני הגדול נחלקו בדעותיהם. אב בית-הדין, הרב הראשי לישראל הרב בקשי דורון, סבור שראוי כי בנסיבות העניין ילמד הבן בבית-ספר ממלכתי. חבר בית-הדין, הרב-הדיין משה טופיק, סובר כי ראוי שהבן יתחנך במסגרת בית-ספר דתי. החבר השלישי של בית-הדין, הרב-הדיין שלמה בן-שמעון סובר, כי בשים לב לראיות חדשות שהובאו לפני בית-הדין, יש להחזיר את הדין לבית-הדין הרבני האזורי כדי שיוסיף וידון בשאלה השנויה במחלוקת בין בעלי-הדין.
משנחלקו חברי בית-הדין בדעותיהם נתכנסו והחליטו שוב, ברוב-דעות, לדחות את הערעור על פסק הדין של בית-הדין הרבני האזורי. פירוש הדברים הוא, כי בנם של העותרת והמשיב יתחנך במסגרת דתית.
הואיל ושנת הלימודים החלה, סברנו שיהא זה נכון וראוי כי ניתן את החלטתנו לאלתר אף בלא שנפרט לעת הזו את נימוקינו להכרעתנו.
לאחר שעיינו בכל הכתובים שלפנינו והוספנו ושמענו את טיעוניהם של באי-כוח בעלי-הדין, אנו מחליטים לעשות את הצו מוחלט. פירוש הדברים הוא, כי בנם של העותרת והמשיב יוצא לאלתר מבית-הספר בו הוא לומד עתה - בית-הספר הממלכתי דתי "בר אילן" - ויחל בלימודים בבית-הספר הממלכתי "ויצמן" בהרצליה.
נימוקינו להחלטתנו ניתן בנפרד.
המשיב מס' 3 ישא בהוצאות העותרת בסכום כולל של 15,000 ש"ח.
היום, כ"ד באלול תשנ"ח (15.9.98)
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97052270.G27