פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 5227/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5227/11 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (השופטת מ' קראוס), מיום 3.7.2011, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתמ"ש 20916-06 בשם המערערת: בעצמה פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (השופטת מ' קראוס, להלן: בית המשפט), מיום 3.7.2011, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינה של המערערת בתמ"ש 20916-06. 1. בין המערערת למשיב, בני זוג לשעבר, מתנהלים הליכי גירושין לפני בית המשפט במשך כשמונה שנים. המערערת הגישה ביום 15.3.2011 בקשה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינה בטענה למשוא פנים נגדה, בהסתמך, בין היתר, על החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציב) שדן בתלונה ומצא אותה מוצדקת בחלקה. ביום 11.4.2011 הגישה המערערת בקשה לאחד את התביעה בה נתבעה על-ידי אחיו של המשיב עם התביעה שבבסיס ערעור זה, בנימוק לפיו מדובר במסכת אחת במסגרת איזון המשאבים בינה לבין המשיב. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי הקדיש שעות שיפוט ארוכות לדיון ולטיפול בעניינם של בעלי הדין - בתיק הגירושין ובשאלת חלוקת הרכוש המשותף שלהם. בית המשפט תמה הכיצד הגישה המערערת בקשה להעביר את התביעה הנוספת לטיפולו לאחר שהגישה את הבקשה לפסילתו. בית המשפט הניח, לטובת המערערת, שבקשתה לאיחוד התביעה לא נועדה לעכב את הדיון בתביעה בה היא נתבעת. בית המשפט הוסיף כי נראה שהמערערת אינה שבעת רצון ממיהות המותב שדן בעניינה, וכי המערערת בחרה לצטט אמרות התומכות בגרסתה, בתמונה חלקית וממילא, מעוותת. עוד קבע בית המשפט כי יש שיהוי בהגשת בקשת הפסלות שכן הדיון האחרון התקיים ביום 30.12.2010, והבקשה הוגשה חודשיים וחצי לאחר הדיון. בית המשפט קבע גם כי העובדה שתלונת המערערת שנמצאה מוצדקת על-ידי הנציב, אין בה כדי להקים עילת פסלות, וכי הוא מנוע מלהתייחס להחלטה על-פי חוק. 3. לגופה של בקשה קבע בית המשפט כי אין זה הוגן, ענייני וראוי כי יפסול עצמו מלדון בתביעה, בהתחשב בעובדה שבעלי הדין מוכרים לו מהדיונים הרבים המתנהלים בבית המשפט, כאשר מדובר בתביעות עבות כרס הדורשות זמן שיפוטי ממושך, והקבועות לדיון לפניו. בית המשפט קבע עוד כי חובה עליו לשבת בדין. בית המשפט הוסיף כי אין בהתבטאויותיו כדי להקים עילת פסלות, וכי דבריו התייחסו באופן ענייני לצורך הבטחת ניהולו היעיל והתקין של הדיון. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה, תוך יציאה מהנחה כי הגשתה נועדה רק לשם הארכת המשך ההתדיינות בתביעה. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 4. המערערת, שאינה מיוצגת, טוענת נגד הטייתו הברורה של בית המשפט לטובת המשיב, ומבקשת את פסילתו בשל משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת ביחס אליה, בטרם עת. המערערת חוזרת על טענתה בנוגע להתבטאויות בית המשפט, ובכלל זה בתשובותיו לנציב המעידות, לדעתה, על גיבוש עמדה סופית בעניינה. כך למשל, טוענת המערערת כי בית המשפט כינה את התנהלותה חסרת תום-לב, קבע כי היא מעגנת את עצמה ב"להטוטים משפטיים", כי תביעותיה קנטרניות וכי היא מתייצבת לדינים עם מאהבה. המערערת מדגישה כי חרף הזמן שחלף התביעות מצויות בשלב מקדמי. המערערת מציינת עוד כי בד בבד עם קבלת החלטת בית המשפט הדוחה את בקשת הפסלות, קיבלה לידיה החלטה נוספת לפיה נקבע דיון למחרת היום בבקשת המשיב לעיכוב הליכי הוצאה לפועל - אותם נקטה המערערת בגין אי תשלום מזונות ילדיהם. המערערת הגישה בבוקר למחרת בקשה לדחיית מועד הדיון, שכן התכוונה להגיע מיוצגת בו. ביום הדיון עצמו, ומשלא הצליחה למצוא ייצוג, דחה בית המשפט את הדיון למועד אחר, אולם, דן, הלכה למעשה בבקשה לגופה ואף עיכב את הליכי הגבייה באופן חלקי. לטענת המערערת, החלטה זו התקבלה בניגוד לסדרי הדין, תוך רמיסת זכויותיה. 5. בנסיבות אלה, טוענת המערערת כי אין לה כל אמון בבית המשפט. המערערת טוענת עוד כי לא השתהתה בהגשת הבקשה, שכן ביקשה למצות את ההליכים אצל הנציב, וממילא, בית המשפט נמצא אז בשבתון. המערערת מוסיפה כי לא ביססה את בקשת הפסלות על החלטת הנציב, אלא על התבטאויות בית המשפט. המערערת טוענת עוד כי התביעה שהגיש אחיו של המשיב הועברה מבית משפט השלום לבית המשפט לענייני משפחה, ומשכך, וכדי שלא ייווצר כפל דיוני, ביקשה לאחד את הדיון בה עם יתר התביעות, מתוך הנחה שבית המשפט יפסול עצמו וימונה מותב אחר, תחתיו. המערערת מוסיפה גם כי חרף הזמן שחלף והעובדה שהתביעה אינה מורכבת, טרם נשמעו הוכחות ולכן לא ייגרם נזק למשיב או למערכת בתי המשפט בהעברתה למותב אחר. 6. שקלתי את הערעור ואת הנטען בו ועיינתי במכלול החומר שצורף והגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. התבטאויות בית המשפט, ככל שנאמרו, אין בהן כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט. אף שוכנעתי שהתבטאויות אלה נועדו לשם הבטחת ניהולו היעיל והתקין של הדיון, כפי שקבע בהחלטתו. זאת ועוד, אכן, המערערת הגישה תלונה נגד בית המשפט לנציב אשר נמצאה מוצדקת בחלקה. ואולם, הלכה פסוקה היא כי הגשת תלונה נגד שופט אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לפסילתו, ויש לבסס חשש ממשי למשוא פנים שמעבר לעצם הגשת התלונה (ראה: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 225-226 (2006) והאסמכתאות שם). זאת, למרות ש"יתכנו מקרים בהם יחייבו הנסיבות את פסילתו של בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו של צד בשל הגשת התלונה שהוגשה. הדבר תלוי בטיב ההתנהגות נשוא התלונה ובשיקול דעתו של היושב בדין (ע"א 5624/05 עו"ד גד שילר נ' אברהם אוחיון (לא פורסם, 7.7.2005)). אף לא מצאתי כי יש בהגשת התלונה נגד בית המשפט וההחלטה כי התלונה מוצדקת בחלקה, כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט. 7. כאמור, משקבעתי כי אין בהתבטאויות בית המשפט כדי להקים עילה לפסילתו, וכי אין בהגשת התלונה לנציב (על אף שנמצאה מוצדקת בחלקה), כדי להביא לפסילת בית המשפט, הרי שדין הערעור להידחות. בהקשר זה יצוין כי כבר נפסק בעבר שהחלטה של נציב תלונות הציבור על שופטים, אינה יכולה לשמש ראיה בהליך משפטי על פי דין (ראה, למשל: ע"א 4561/10 אבי כהן נ' עמי גור ניהול ונכסים בע"מ (לא פורסם, 24.10.2010)), ולפיכך, לא היה מקום לצרף את החלטת הנציב לערעור זה. 8. יחד עם זאת, נוכח תחושתה של המערערת באשר לסיכוייה בתביעה, שאפשר שתכביד ותקשה, שלא לצורך, על קיומו התקין של הדיון. וכן, בהתחשב בשלב בו מצויה התביעה, ובאווירה שככל הנראה שוררת בהליך רווי המתח המתנהל בפני השופטת, לא ייחשב הדבר בעיני כסטייה מהאמור בפסק דיני אם בית המשפט יראה לנכון להציע לנשיא בית המשפט לענייני משפחה להעביר את הדיון לשופט אחר, הכל על-פי שיקול דעתו העצמאי ועל-פי תחושתו (ראה, יגאל מרזל, לעיל בעמוד 361; השווה: ע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי נ' אוצר מפעלי ים בע"מ (לא פורסם, 7.7.1994)). הערעור נדחה. ניתן היום, ז' באב התשע"א (7.8.2011). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11052270_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il