פלוני נ. פלוני

החלטה בתיק ע"א 5225/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5225/15 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערות: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה בקרית שמונה מיום 24.6.2015 בתיק תמ"ש 61811-01-12 שניתנה על ידי כבוד השופט א' קימלמן תגובת המשיבה מיום 27.8.2015 בשם המערערות: עו"ד גל טורס בשם המשיבה: עו"ד שי זהר פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה (השופט א' קימלמן), מיום 24.6.2015 בתמ"ש 61811-01-12, לפיה נדחתה בקשת המערערות כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינן. 1. המשיבה הגישה תביעה כספית נגד המערערות, שהן אחותה ושתי אחייניותיה, בטענה כי נטלו כספים שלא כדין מחשבון הבנק של אמה המנוחה (להלן: המנוחה), עוד בהיותה בחיים. במסגרת התביעה ביקשה המשיבה לראות בכספים אלה חלק מעיזבון המנוחה ולהשיב לידיה את הכספים בהתאם לחלקה בעיזבון. בית המשפט לענייני משפחה (השופט א' קימלמן) שמע את עדויות בעלות הדין ואף הסתמך על עדויות קודמות שנשמעו בתביעה קודמת שנדונה בין בעלות הדין, וכן, על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בנוגע לכשירותה של המנוחה לחתום על צוואה בעודה בחיים. בפסק הדין שנתן בית המשפט התקבלה התביעה בחלקה והמערערות חויבו לשלם למשיבה סכום מסוים. 2. המערערות הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. בתום הדיון שהתקיים ביום 20.4.2015 ניתן פסק דין שלפיו המשיבה הסכימה שהערעור יתקבל והתיק יוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיבררו מחדש. בפסק הדין נקבע: "לאחר שיג ושיח בין בית המשפט לבעלי הדין, הסתבר כי המשיבה מסכימה שהערעור יתקבל והתיק יוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיבררו מחדש. ההסכמה באה לאור העובדה כי קביעות עובדתיות שונות אינן מבוססות על עובדות, או על חוות דעת קונקרטית, אשר יש בהן להוביל למסקנות אליהן הגיע בית המשפט קמא". לפיכך נקבע: "בנסיבות אלה, אנו מורים על ביטולו של פסק הדין. התיק יושב לבית המשפט קמא על מנת שישמעו מחדש ויקבע את ממצאיו בהתאם". עוד נקבע כי: "סבורים אנו כי אין מניעה כי ידון בו מותב שונה מהמותב שנתן את פסק דין, אשר כאמור בוטל ואשר יש בו כדי ללמד על עמדה. המותב אשר ידון בתיק, רשאי להסתמך, בהסכמת הצדדים, גם על עדויות שכבר נשמעו, או ליתן כל הוראה אחרת באשר לשמיעת ראיות בהתאם לשיקול דעתו". חרף האמור, הוחזר הדיון לידי השופט א' קימלמן, אשר נתן את פסק הדין שבוטל, כאמור. לפיכך הגישו המערערות בקשה לפסול את בית המשפט מלדון שוב בעניינן. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בקובעו כי לא מתקיימים טעמים המצדיקים את פסילתו. בית המשפט ציין כי לא אחת נפסק כי עצם הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה, כשלעצמה, חשש ממשי למשוא פנים, גם מקום בו הוחזר הדיון לערכאה הדיונית בעקבות פסיקת ערכאת הערעור. בית המשפט קבע כי בנסיבות בהן הוחזר הדיון לידי בית המשפט עם הנחיות ערכאת הערעור לכתיבת פסק דין חדש, בכוונתו לדון במכלול טענות בעלות הדין בלב פתוח ובנפש חפצה, וכי דעתו לא התגבשה באופן שימנע ממנו מלשנות את מסקנותיו הקודמות. 4. למעלה מן הצורך, הוסיף השופט א' קימלמן כי מאחר שהוא מכהן כשופט משפחה יחיד בבית המשפט בקרית שמונה, קבלת הבקשה תביא לשידוד מערכות של ממש בסדרי עבודתם של בתי המשפט במחוז צפון, בפרט במצב בו ערכאת הערעור מחליטה להחזיר את הדיון לערכאה הדיונית. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 5. המערערות טוענות כי בעניינו לא מדובר רק בהבעת עמדה, אלא בפסק דין מלא ומפורט הקובע קביעות מהימנות רבות וכן קביעות עובדתיות, על בסיסן ביטל השופט א' קימלמן פעולות כספיות שביצעה המנוחה 10 שנים לפני מותה, בזמן שהייתה, לטענתן, כשירה לחלוטין. המערערות מזכירות כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוכרז כבטל. לדעתן, אין שופט, אף אם הוא מוכשר מאוד, שיוכל לדון בעניין בלב פתוח ובנפש חפצה לאחר ששמע את התיק והכריע בו. 6. לדברי המערערות, מדברי בית המשפט לענייני משפחה עולה כי תושבי הפריפריה יאלצו לוותר על זכותם לבקש פסילתו של שופט מהטעם שבאזורם יושב בדין שופט משפחה אחד בלבד. לדעתן, טענה זו אינה יכולה להישמע, ואין חולק כי המערכת השיפוטית במחוז צפון תוכל לעמוד בהמלצת בית המשפט המחוזי ולהעביר את הדיון בתביעה, למשל, לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה. לדעת המערערות, לאור הקביעות והאמירות בפסק הדין שנתן השופט א' קימלמן, דומה כי אכן קיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של בית המשפט "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו "משחק מכור". משכך, מבקשות הן, כאמור, לקבל את הערעור. 7. בהתאם להחלטתי מיום 16.8.2015 הגישה המשיבה תגובתה לערעור. המשיבה מתנגדת לפסילת השופט א' קימלמן, אך ככל שהערעור יתקבל וייפסקו נגדה הוצאות – היא משאירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט. לדברי המשיבה, ככל שהערעור יתקבל והתביעה תועבר לבית משפט אחר, הרי שמאחר שהיא מתגוררת ברמת גן יש להורות על העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. 8. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי העובדה שניתן פסק דין מנומק לאחר דיון הוכחות אינה מהווה עילת פסלות, שאחרת כל פסק דין מנומק המבוטל בערעור יעבור אוטומטית לשופט אחר. המשיבה מציינת כי השופט א' קימלמן קבע כי ידון במכלול הטענות "בלב פתוח ובנפש חפצה". המשיבה מוסיפה כי בית משפט זה קבע במפורש כי אין די בדעה שיש לשופט אלא יש להוכיח כי לשופט יש דעה קדומה ואין סיכוי שתשנה במהלך המשפט. למעלה מן הצורך טוענת המשיבה כי פסק הדין החדש לכשיינתן יעסוק בנושא אחר לחלוטין, שכן היא שוקדת בימים אלה על הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה תטען כי היא זכאית לשליש מהכספים שהמערערות משכו מהחשבון מכוח היותה בעלים בחשבון ולא מכוח היותה יורשת. המשיבה מזכירה את הבעייתיות שהעלה השופט א' קימלמן בהעברת התיק לידי שופט אחר. 9. לאחר עיון בטענות בעלות הדין ובהחלטת בית המשפט קמא הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. אכן, פסלות שופט אינה מעשה של מה בכך (ע"א 5544/14 נדב נ' פינק (4.6.2015)), וככלל, אין מניעה שבית המשפט ידון מחדש בעניין שהוחזר לו על ידי ערכאת הערעור, בהעדר הנחייה מפורשת אחרת (השוו: ע"א 2991/15 פסגות נריה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל (10.5.2015)). ואולם, בנסיבות הייחודיות שנוצרו, בהן הרכב של בית משפט מחוזי כתב בפסק דינו כי "אין מניעה" כי ידון בערעור מותב שונה מהמותב שנתן את פסק הדין אשר בוטל, "ואשר יש בו כדי ללמד על עמדה" – ניסוח שיותר מאשר ממליץ על כך שהתיק יישמע בפני מותב אחר – דומה, כי היה מקום לקבל את בקשת הפסלות שהוגשה על ידי המערערות ולהעביר את הדיון בתביעה לידי מותב אחר. אף שערכאת הערעור נקטה לשון מאופקת, נכון היה לראות את הדברים שצוטטו לעיל כהנחיה להעברת התיק לידי מותב אחר. זאת, במיוחד על רקע קביעתו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין שלפיה ההסכמה לקבל את הערעור מבוססת על העובדה כי בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה נקבעו "קביעות עובדתיות שונות" ש"אינן מבוססות על עובדות, או על חוות דעת קונקרטית, אשר יש בהן להוביל למסקנות אליהן הגיע בית המשפט קמא". לאור האמור, מוטב כי הדיון בעניינן של בעלות הדין יועבר לידי שופט אחר, וכך אני מורה. 10. אוסיף כי אף אין בנימוק שלפיו השופט א' קימלמן מכהן כשופט משפחה יחיד בבית המשפט בקרית שמונה, כדי להצדיק דחיית בקשת הפסלות. בטוחה אני כי יימצא פתרון ראוי בעניין זה. התיק יועבר לנשיא בתי משפט השלום במחוז צפון על מנת שייקבע את מקום בו יתנהל ההליך בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 11. הערעור מתקבל אפוא. בנסיבות העניין, וכדי שלא להעמיק עוד יותר את המחלוקת בין בעלות הדין, לא יהיה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה באלול התשע"ה (‏9.9.2015). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15052250_C03.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il