יצחק אליהו מזרחי נ. עיריית תל אביב

החלטה בתיק ער"ם 5225/06 בבית המשפט העליון ער"ם 5225/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המערער: יצחק אליהו מזרחי נ ג ד המשיבה: עיריית תל אביב ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות מיום 5.6.06 בתיק משמעת 6/06 שניתן על ידי עו"ד דן בן טל, ענבר אטיה, שפי ושמואל עטיה בשם המערער: עו"ד חיים כהן בשם המשיבה: עו"ד ערן דובניקוב פסק – דין 1. לפני ערעור המערער על הרשעתו בדין משמעתי ועל אמצעי משמעת שהוטלו עליו בידי בית הדין הארצי למשמעת של עובדי המדינה (להלן: "בית הדין") בתיק משמעת 6/06 (עו"ד ד. בן טל, ע' עטיה שפי וש' עטיה). המערער מבקש בערעורו לבטל את החלטת בית הדין לפיה דבק קלון בעבירה בה הורשע ולהורות על ביטול פיטוריו מעבודתו בעיריית תל אביב. 2. המערער, יליד שנת 1967, הועסק כ-18 שנה באגף התברואה של עיריית תל אביב. הוא הועמד לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, באשמת סיוע להצתה – עבירה לפי סעיף 448 רישא ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום, סייע המערער לאחר להצית רכב מסוג מיצובישי, לאחר שקיבל מפתח לרכב ממאן דהוא. המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירת סיוע להצתה, ועונשו נגזר לששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן למאסר על תנאי של שנה. הוא החל בריצוי מאסרו בדרך של עבודות שירות, ואולם השלים את ריצוי עונשו במסגרת מאסר בפועל. במהלך ההליכים הפליליים, הושעה המערער מעבודתו בעיריית תל אביב ועד כה לא חזר לעבודתו. 3. לאחר הרשעתו בפלילים, הגישה המשיבה תובענה משמעתית כנגד המערער. בכתב התובענה, הואשם המערער בעבירה לפי סעיף 9(6) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978, הקובע כי עובד אשר הורשע בעבירה שיש עימה קלון אחראי בעבירת משמעת. בית הדין קבע כי העבירה בה הורשע המערער בפלילים היא עבירה שיש עמה קלון, והרשיע את המערער בדין משמעתי בעבירה זו. בנימוקיו להחלטה זו קבע בית הדין כי נסיבות ביצוע העבירה אינן מותירות ספק כי יש בה קלון. חומרת העבירה אינה מאפשרת את הסרת כתם הקלון ממנה, אף שהמערער מצוי במקום נמוך בהיררכיה העירונית והעבירה נעברה שלא במסגרת תפקידו. 4. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעניין אמצעי המשמעת, השית בית הדין על המערער עונש פיטורין בפועל, תוך שמירת כל הזכויות המגיעות לו על פי כל דין בגין הפסקת עבודתו בדרך של תשלום פיצויים או פנסיה. בית הדין היה ער לעובדה כי למערער הרשעות פליליות קודמות החל ב-94 ואילך, המתאפיינות ביסוד של אלימות, וכן היה ער לכך שאגף התברואה בתל-אביב נוהג להעסיק עובדים בעלי עבר פלילי כחלק מהליך שיקום. הוא סבר כי לאור מכלול הנסיבות אין מקום להמשך העסקתו בשירות הציבור של אדם העובר עבירות פליליות במהלך עבודתו בשירות זה. בית הדין היה ער לעובדה כי פיטוריו של המערער יפגעו באופן קשה בו ובמשפחתו לאור המצב הכלכלי והרפואי המורכב בו הם מצויים, לא ראה מנוס מלהורות על פיטוריו, מה גם שהתברר כי למערער מקורות פרנסה נוספים. הערעור נסב על ההרשעה ועל אמצעי המשמעת שהוטלו על המערער. 5. המערער טוען, כי שגה בית הדין משקבע כי דבק קלון במעשי העבירה, וזאת על אף מעמדו הנמוך של המערער בהיררכיית בעלי התפקידים בעיריית תל אביב, ונוכח העובדה שביצוע העבירה התרחש שלא במסגרת מילוי תפקידו. כן הוא טוען, כי אמצעי המשמעת שהוטלו עליו חמורים מדי ואינם הולמים את חומרת עבירת הסיוע להצתה, על נסיבותיה. עוד נטען כי בית הדין לא נתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער ומשפחתו. 6. טוענת המדינה בתשובתה כי אין להתערב בפסק דינו של בית הדין. העבירה הפלילית החמורה בה הורשע המערער, על רקע עברו הפלילי בעבירות שונות שבוצעו בעת היותו עובד העיריה, מצדיקים את פיטוריו מעבודתו בשירות הציבור. מדובר בעבירה שיש עמה קלון, ומעמדו הזוטר של המערער בשירות העיריה אינו משנה את הדבר. הנזק לשירות הציבורי ופגיעה בתדמיתו יהא רב אם המערער ימשיך לעבוד בשירות העיריה. 7. דין הערעור על פסק הדין להידחות הן לענין הכרעת הדין והן לענין גזר הדין. קשה לחלוק על מסקנת בית הדין לפיה ביצוע עבירה פלילית של סיוע להצתת רכב בנסיבות שברקע הענין גורר עמו יסוד של קלון ביחס לנאשם העובד בשירות הציבור. עבירה של הצתה היא מן החמורות שבעבירות על ספר החוקים על שום הסיכון שהיא טומנת בחובה לא רק לרכוש אלא גם לנפש. חומרת הפליליות שבעבירה מתעצמת כאשר מבצעה עובד בשירות הציבור, גם אם אין לעבירה נגיעה לעבודתו, ובלא קשר למעמדו בהיררכיה של השירות הציבורי. לאור זאת, אין להתערב בהכרעת הדין. אשר לעונש, בית הדין איזן כראוי בין השיקולים לחומרה ולקולא. הוא נתן משקל ראוי לחומרת העבירה נשוא הליך זה, ולעובדה החשובה כי המערער הינו בעל עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות וסמים קודמות. חשובה לציון העובדה כי העבירות הקודמות נעברו בעודו עובד עיריה, ויש בכך להצביע באופן ברור על אי התאמתו להימנות על השירות הציבורי נוכח עבריינותו המתמשכת. בית הדין נתן גם משקל לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, במובן זה שהגן על זכויותיו הכספיות חרף פיטוריו. בהקשר זה יש להעיר כי המערער עבד במקביל לעבודתו בעיריה גם במקומות אחרים, ולכן פיטוריו מהעיריה אינם גודעים בהינף יד את כל מקורות פרנסתו. בית הדין עשה כל שניתן בנסיבות הענין כדי לשקלל, מצד אחד, בין חשיבות ההגנה על תדמית השירות הציבורי וטוהר המידות בו, לבין הדאגה למעמדו הכלכלי של המערער ובני משפחתו לבל יפגעו מהעונש המשמעתי באופן בלתי מידתי, מצד שני. על רקע דברים אלה, דין הערעור להידחות. ניתן היום, כ"ג בחשון תשס"ז (14.11.06). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06052250_R05.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il