פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 5222/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5222/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. מדינת ישראל - משרד הבריאות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי חיפה בתיק א 016010-02-16 שניתנה ביום 18.05.2017 על ידי כבוד השופט י' כהן בשם המערער: עו"ד סאלי גורליק ועו"ד דורון איצקוביץ בשם המשיבים 2-1: עו"ד רון וומברנד בשם המשיבה 3: עו"ד מירה וינברגן-לייזרוביץ' פסק-דין השופט י' עמית: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן) מיום 18.5.2017 בת"א 16010-02-16, בגדרה נמחקה על הסף הודעת צד ג' ששלח המערער נגד המדינה (על אף הכותרת "החלטה", מדובר למעשה בפסק דין ומכאן הערעור – י"ע). 1. עניינה של התובענה בעילה של הולדה בעוולה בגין מעקב היריון רשלני אשר בוצע על ידי המערער. התובעים הם זוג הורים להם נולד ילד הסובל ממום קשה, והם המשיבים 2-1 בהליך דנן (להלן: התובעים). תחילה, הגישו התובעים תביעה כנגד המערער וכנגד משרד הבריאות (להלן: המדינה) וקופת חולים כללית, בטענה שאלו לא המליצו למשיבה 1 ליטול חומצה פולית טרם כניסתה להריון, מה שהיה יכול למנוע את המום שנתגלה בילוד. תביעה זו נמחקה בהסכמה (להלן: התביעה הראשונה), ובהמשך, הוגשה התביעה שבבסיס ערעור זה, במסגרתה נתבע רק המערער, שהוא הרופא שביצע את סקירת המערכות הראשונה. 2. המערער הגיש הודעת צד ג' כלפי המדינה, בטענה כי התרשלה באי מתן המלצה למשיבה 1 ליטול חומצה פולית, ועל כן גם היא אחראית לנזק. המדינה הגישה בקשה למחוק את ההודעה על הסף (ובמקביל שיגרה הודעת צד ד' לקופת חולים כללית). בית משפט קמא קיבל את בקשת המדינה (היא המשיבה 3) והורה על מחיקת ההודעה לצירוף צד שלישי על הסף, לאחר שמצא כי המקרה אינו בא בגדר אחד מסעיפי המשנה של תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). בית המשפט ציין כי אין קשר סיבתי בין האופן בו המערער ביצע את סקירת המערכות לבין הטיפול שקיבלה התובעת מרופאי המדינה. נקבע כי החזית שהמערער ביקש לפתוח בהודעת צד ג', שונה מזו שפתחו התובעים בכתב התביעה שהגישו, וכי מדובר במסכת עובדתית שונה, כך שאין כל בסיס לתביעת שיפוי או השתתפות מהמדינה. 3. על פסק דין זה נסב הערעור שלפניי. במסגרת הבקשה, נטען בין היתר כי שגה בית משפט קמא משקבע כי התביעה כלפי המדינה לא נכנסת לאחת מהחלופות שמפורטות בתקנה 216 לתקנות. נטען כי האירועים מושא ההודעה לצד ג' ואירועי התביעה עוסקים בהיריון של בני הזוג ובמום שנגרם לילוד, וגם אם אין התאמה מלאה בין עילות התביעה בכל חזית, יש מקום לצרף את המדינה כצד ג' באשר ענייננו באותה מסכת עובדתית. 4. המדינה טענה כי לא מתקיימת זהות בין עילת התביעה לעילת ההודעה לצד ג'. עילת התביעה היא הולדה בעוולה עקב אי אבחון מום במהלך ההריון, ועילת ההודעה לצד שלישי מתייחסת לפרק הזמן שקדם להריון, והן אינן נובעות ממערכת עובדתית אחת ואינן מעוררות שאלה או פלוגתה שמן הראוי להכריע בה גם כלפיה כצד השלישי. עוד ציינה המדינה, כי המערער לא תמך את ההודעה לצירוף צד שלישי בחוות דעת רפואית, כנדרש. דיון והכרעה 5. אקדים סוף ואומר כי דין הערעור להתקבל, ואולם, בשים לב כי ההליך העיקרי בבית משפט קמא נמצא כבר בשלב הסיכומים, איני רואה לנכון להחזיר בשלב זה את התיק לבית המשפט המחוזי. אפרט. הודעה לצירוף צד שלישי – על שום מה? 6. הודעה לצד שלישי היא תביעה של נתבע נגד צד שלישי, על מנת להעביר אליו אחריות, כולה או מקצתה, בגין התביעה שהגיש התובע נגד הנתבע (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 791 (מהדורה שתים עשרה, 2015) (להלן: גורן)). תקנה 216 לתקנות היא המקור הנורמטיבי המסדיר צירוף צדדים שלישיים לתובענה, וזאת מבלי שהצירוף כרוך באישורו של בית המשפט (למעט מקרים חריגים הקבועים בתקנה 217 לתקנות). הודעת צד שלישי היא תביעה "על תנאי", קרי, ככל שהתביעה בין התובע לנתבע נדחית, ימצא עצמו הצד השלישי מחוץ למשוואה (ראו: ע"א 775/75 צרקלביץ נ' אלנבולסי, פ"ד ל(3) 102 (1976) (להלן: עניין צרקלביץ); רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' רז, פסקה 16 והאסמכתאות שם (1.4.2015) (להלן: עניין קורל-תל); גורן, בעמ' 791). 7. הודעת צד ג' מאפשרת לכבול את הצד השלישי להכרעה שתיפול בתביעה שבין התובע והנתבע; מאפשרת דיון בהתדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת ומביאה לסיומו את הסכסוך שבין הנתבע והצד השלישי תוך כדי הדיון בתביעה העיקרית או בסמוך לה (ראו: עניין צרקלביץ; רע"א 457/83Products Division of Air Reduction Company Inc Ohio Medical נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לז(4) 309 (1983)). אכן, הודעת צד שלישי וצד רביעי וכן הלאה, עשויה לסבך את הדיון, לעיתים שלא לצורך. מנגד, במקרים המתאימים, צירוף של צדדים שלישיים באמצעות הודעה לצד שלישי, עשוי לייעל את הדיון ולמנוע הכרעות סותרות. 8. תקנה 216 לתקנות מונה את המקרים המתאימים למתן הודעה לצד שלישי: הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות: 216. בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה: (1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה; (2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע; (3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי. אינני שותף לעמדת בית משפט קמא, לפיה המקרה דנן אינו נופל לגדרי תקנה 216. לפי תקנה 216(1), ניתן להגיש הודעת צד ג' מקום בו נתבע זכאי לשיפוי או להשתתפות מן הצד השלישי, מבלי שהנתבע מודה בחבות בחזית השנייה בה הוא מתנהל מול התובע. מטעם זה, אין מניעה להעלות טענות סותרות כנגד התובע וכנגד צד שלישי (תקנה 72(א) לתקנות אוסרת על טענות עובדתיות חלופיות "כנגד אותו בעל דין", וראו ע"א 279/89 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' דמתי, פ"ד מז(3) 156, 165 (1993)). השתתפות משמעה חלוקת הנטל הכספי בין שניים או יותר, וזכאות להשתתפות יכולה לקום בין מעוולים מכוחו של סעיף 84(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. שיפוי הוא מקרה פרטי של השתתפות, בו על אחד הצדדים להשתתף בשיעור של מאה אחוז מהנטל הכספי (ע"א 3765/95 חוסיין נ' ד"ר טורם, פ"ד נ(5) 573 (1996)). מחיקה על הסף היא אמצעי הנעשה "בלית ברירה", וכמוצא אחרון, מתוך הנחה שגם אם תוכחנה העובדות, אין תקומה לתביעה. במקרה דנן, אם תתקבל התביעה כנגד המערער, ואם יוכיח המערער כי המדינה אכן התרשלה כלפי התובעת, הרי שניתן יהיה לחלק את הנזק בינו לבין המדינה, כך שיש בסיס לתביעת ההשתתפות של המערער, בגדרי תקנה 216(1). 9. למיצער, תקנה 216(3) מרחיבה את קשת המקרים לצורך משלוח הודעת צד ג'. התקנה אינה מחייבת זהות בין הסעדים הנתבעים בכל חזית (ע"א 10978/04 כלפה נ' זהבי (28.6.2005)) ומאפשרת משלוח הודעת צד שלישי גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע (גורן, בעמ' 793). באופן זה, מתאפשרת הגשת הודעת צד ג' מקום בו מתעוררת שאלה או פלוגתה משותפת שראוי להכריע בה במאוחד גם נגד הצד השלישי (ע"א 6381/00 קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ, פ"ד נו(1) 425 (2001) (להלן: עניין קפון)). בעניין קפון נקבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה 216(3) גם מקום שאין זהות בין עילות התביעה "ובלבד ששתי העילות (עילת התביעה ועילת ההודעה) נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתה משותפת שמן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי" (שם, בעמ' 431). אחת מהתכליות של הודעת צד שלישי היא להניח את ה"תמונה הכוללת" לפני בית המשפט, באופן שיאפשר הכרעה ממוקדת בפלוגתה. עת נבחנת התביעה שבין התובע לנתבע, יבחן בית המשפט את החזית הרלוונטית ביניהם, על פי העובדות המקימות את כתב התביעה. לצורך צירוף צד ג', יש להסתכל על התמונה הכוללת, על מנת להביא את הסכסוך לסיומו ביעילות האפשרית, תוך הכרעה בזכויות ובחובות כל המעורבים בפרשה אחת, מבלי שהדיון ימוסגר ביחס לאותם צדדים שהתובע בחר להגיש כנגדם את התביעה העיקרית. כאמור, הטעמים לצירוף צדדים שלישיים לדיון הם יעילות הדיון והחיסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד צד שלישי (רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק) (21.1.2014)). 10. ומהתם להכא. בענייננו, המערער אכן נתבע בעילה של הולדה בעוולה, והתשתית העובדתית התומכת את עילת התביעה מתמקדת בבדיקה שביצע במהלך ההריון – סקירת המערכות הראשונה. ואילו ההודעה לצד שלישי נסבה על הטענה כי התובעת לא קיבלה הדרכה לצרוך חומצה פולית טרם כניסתה להריון. אמנם מדובר בעילות תביעה שונות, אך הנזק הוא אחד, בגין אותו הריון אצל אותה יולדת ואותו ילד שנולד במומו. מכאן, שניתן לקבל את טענת המערער כי המדינה חיונית להליך, ככל שתרמה בהתרשלותה להיווצרות המום ממנו סובל הילד. 11. במאמר מוסגר: הצדדים התייחסו בסיכומיהם לטענה שהיה על המערער לצרף חוות דעת משל עצמו להודעה לצד שלישי, ולא להסתמך על חוות הדעת מטעם התובעים. משלא נדרש בית משפט קמא לנושא זה, איני רואה להידרש לו (להסתמכות נתבע המבקש לצרף צד ג' על חוות דעת שהוגשה מטעם התביעה ועל חוות דעת שצורפה לכתב ההגנה ראו והשוו: רע"א 2237/12 שירותי בריאות כללית נ' טוויל (14.6.2012)). 12. הערה לפני סיום. גם מקום בו מוגשת הודעת צד ג' כדין, הרי שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב כיצד לנווט את הדיון. כך, לדוגמה, רשאי בית המשפט להורות על פיצול הדיון באופן שתחילה תידון מערכת היחסים בין התובע לנתבע, שאם תידחה התביעה, יהא בכך כדי לייתר את המחלוקת בין הנתבע לבין הצד השלישי. דומה כי שיקול זה של יעילות הנחה את בית משפט קמא, אך מחיקת הודעת צד ג' לחוד, ופיצול או התליית הדיון עד לסיום ההתדיינות בחזית שבין התובע לנתבע לחוד. 13. סוף דבר שהערעור מתקבל, ופסק דינו של בית משפט קמא מבוטל. המשיבה תישא בהוצאות המערער בסך 10,000 ₪. בשים לב שההליך העיקרי נמצא בשלב הסיכומים, יש להמתין עד להכרעת בית המשפט המחוזי בתביעה נגד המערער. אם וככל שהתביעה תתקבל, אזי יוחזר הדיון ביחסים שבין המערער למדינה לבית המשפט המחוזי, במסגרת הודעת צד שלישי. ניתן היום, ‏י"א באייר התשע"ח (‏26.4.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17052220_E07.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il