פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 5221/06
פ
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5221/06
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה הרפואית לפי חוק הנכים
2. מר רוני אהרוני, אחראי ועדות רפואיות, אגף השיקום
3. מר רוני אהרוני, קצין התגמולים, אגף השיקום, משרד הביטחון
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד יאיר ברגר
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1. עתירה כנגד החלטת הוועדה הרפואית לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן - חוק התגמולים), שלא להיענות לבקשת העותר לעדכן את אחוזי נכותו הנפשית בעקבות תיקוני חקיקה שאירעו בשנים תשמ"ד ותשמ"ט.
2. העותר, שהוא כיום כבן 62, נפצע במהלך מלחמת יום-הכיפורים. בהתאם לנתונים העולים מן העתירה, בחודש ינואר 1975, נקבעו לעותר על-ידי ועדה רפואית 10% נכות בגין פגיעתו הנפשית. בחודש ינואר 1976, זומן העותר לוועדה רפואית נוספת. ועדה זו קבעה כי העותר סובל מהפרעה נפשית קלה בעקבות תגובה טראומטית אחרי המלחמה, וזקוק להמשך טיפול. בהתאם לתקנה 34א לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש"ל-1969 במתכונתה אז, שינתה הוועדה את אחוזי הנכות לאפס אחוזים. לטענת העותר, בתיקוני החקיקה בשנת תשמ"ד ותשמ"ט, הוחלפו התקנות הקודמות, סיווג נכות של 0% בוטל, ובמקומו הועמד הרף המינימלי על 5% נכות. העותר סבור, שבשל תיקונים אלו, ובהתאם לממצאים הרפואיים של הוועדה הרפואית האחרונה, הוא זכאי להכרה כבעל 10% נכות נפשית, או, לכל הפחות, לנכות בשיעור של 5%. העותר ניהל מספר הליכים שנועדו לעדכן את אחוזי הנכות המגיעים לו לטענתו, ובהם פנייה לקצין התגמולים ולוועדת ערר. כמו כן, פנה העותר לבית המשפט המחוזי בערעור על החלטת קצין התגמולים. ביום 20.12.05, בהמלצת בית המשפט, הסכים העותר לדחיית ערעור זה (שהוועדה הרפואית לא היתה צד לו), תוך שהוא שומר לעצמו את הזכות להעלות את טענותיו בדבר הצורך בתיקון רטרואקטיבי של אחוזי הנכות שנקבעו לו, בפני הוועדה הרפואית. העותר פנה לוועדה הרפואית, בבקשה לעדכן למפרע את אחוזי הנכות שנקבעו לו, בעקבות תיקוני החקיקה. הוא זומן לוועדה רפואית אולם ככל הנראה סירב להיבדק על-ידה, וטען כי על הוועדה לשנות את אחוזי הנכות ללא בדיקה, ועל-פי השינויים שחלו בתיקוני החקיקה. הוועדה סירבה לשנות את אחוזי הנכות מן הטעם שהעותר לא נבדק על-ידה, וכעולה ממכתב שנשלח לעותר, היא ראתה עצמה רשאית לשנות את סיווג הפגיעה ואת אחוזי הנכות רק בהתאם לממצאי בדיקה ולא בעקבות שינוי בתקנות הנכים גרידא. לאור זאת, הטיפול בהליך הוועדה הרפואית הופסק (נספח ח' לעתירה). בעקבות החלטה זו של הוועדה הרפואית, הגיש העותר עתירה זו, בה הוא מבקש סעדים כנגד הוועדה הרפואית וקצין התגמולים, ומבקש להורות להם לעדכן את אחוזי הנכות המגיעים לו בהתאם לתיקוני החקיקה שחלו, כאמור.
3. דין העתירה להידחות על הסף. לאחר שפנייתו של העותר לוועדה הרפואית סורבה, נתונה בידו הרשות לפנות לוועדה הרפואית העליונה, ובהמשך לכך, ככל שהדבר נדרש, לבית המשפט המחוזי. זאת, בהתאם לסעיפים 12(א) ו- 12א(א) לחוק התגמולים, הקובעים:
"12. ועדה רפואית עליונה
(א) חייל משוחרר או חייל בשירות קבע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור עליה בפני ועדה רפואית עליונה.
...
12א. ערעור לפני בית המשפט המחוזי
(א) חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד...".
העותר אמנם טוען, כי נוכח סירובה של הוועדה הרפואית לבדוק את בקשתו, ובהיעדר החלטה שלה לגוף העניין, אין טעם בהגשת ערעור לוועדה רפואית עליונה. ברם, כפי שניתן לראות, אין כל יסוד בלשון סעיפים 12 ו 12א לחוק התגמולים, או בתכליתם, להבחנה המוצעת על-ידי העותר - בין החלטה המסרבת לבחון בקשתו של חייל, לבין החלטה הדוחה את בקשתו לגופה. זכות הערר בסעיפים אלו, היא זכות כללית, החלה לגבי כל החלטה של הוועדה הרפואית, באשר היא, ובלבד שהחייל רואה עצמו נפגע הימנה, ובכפוף לקיום התנאים הקבועים לכך בדין. משכך, מצוי בידי העותר סעד חילופי, ודין עתירתו להידחות.
העתירה נדחית על הסף, איפוא, בהתקיים סעד חלופי בידי העותר.
לבקשת בא-כוח העותר, מוצא בזה צו איסור פרסום לגבי זהותו של העותר בעתירה זו.
ניתן היום, כ"ג באלול התשס"ז (6.9.07).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06052210_R01.doc יט
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il