הייתם עוואודה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5220/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5220/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: הייתם עוואודה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק פ 164/08 שניתן ביום 11.6.09 על-ידי השופט ע' עילבוני תאריך הישיבה: י"א בטבת תש"ע (28.12.09) בשם המערער: עו"ד ראפי מסאלחה בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד איילת קדוש גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: רקע והליכים א. ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בע"פ 164/08 בבית המשפט המחוזי בנצרת (השופט עילבוני) ביום 11.6.09, בעקבות הרשעתו בגדרי הסדר טיעון, בעבירה בנשק (החזקת נשק ותחמושת) לפי סעיף 144א' רישא וסיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977. על המערער הושתו חמישה עשר חודשי מאסר, מהם שישה חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח בניכוי ימי מעצרו, ותשעה חודשים על תנאי לשלוש שנים בעבירות נשק לפי סעיף 144. כן הוטל קנס בסך 5,000 ₪. ב. על פי כתב האישום המתוקן בו הודה המערער, יליד 1972, הריהו בעל אטליז בכפר כנא ורכב "אודי 6". כחודש לפני אירוע כתב האישום, שמועדו 12.12.08, הצטייד המערער באקדח ובמחסנית בת 11 כדורים 9 מ"מ, ללא היתר; הוא נהג להחזיקם באטליז ובביתו. ביום הנזכר שהה עם ידידתו ברכב ביער הסמוך לכפר החורש; שוטרים שהגיעו למקום מצאו את הנשק והתחמושת; הנשק היה טעון ומוכן לירי. בכך, כנטען, החזיק המערער נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין. העובדות והעבירה הנוגעות לנשיאת נשק ותחמושת נמחקו בהסדר הטיעון. ג. בטרם גזר את הדין עיין בית המשפט המחוזי בתסקיר שירות המבחן למבוגרים, בו תוארו עבר נקי, חיי משפחה נורמטיביים ועבודה בעסק משפחתי של אטליז ומאפיה, בתפקוד תעסוקתי מאוזן. שירות המבחן התרשם, כי המערער נוטל אחריות לעבירה ומבטא חרטה. לדבריו מצא את האקדח והתחמושת באדמה בעת עבודתו במסיק זיתים ושתילה, אך חשש למסור את המציאה למשטרה, ובלא ידיעת המשפחה החביאו ברכב לצורך הגנה עצמית, נוכח מחזור הכספים הגדול בעסק; לדבריו לא ידע כיצד להפעיל את הנשק. נאמר, כי המערער מודע לבעייתיות בהתנהגותו ומבין כי פעל ללא שיקול דעת, אך ללא כוונה פלילית, וכי חויית המעצר היתה קשה בעבורו. השירות התרשם כי המערער אדם נבון, שלהערכת השירות היה מודע למעשיו; השירות לא התרשם מכנות מלאה בכל הקשור לנסיבות מציאת האקדח, אך ציין כי המדובר בחריג לדפוסי התנהגות נורמטיביים של המערער, הומלץ בנסיבות על מאסר בעבודות שירות ומאסר מותנה. ד. בגזרו את הדין ציין בית המשפט כי בעבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין "יש משום סיכון שלום הציבור ובטחונו... בכך שכלי בעל פוטנציאל קטלני שביכולתו לזרוע הרס ולגרום לפגיעה בחפים מפשע, מוחזק שלא כדין בידי אדם לא מיומן ללא פיקוח של רשויות המדינה, וזאת גם במידה ואין בכוונת המחזיק לעשות שימוש בנשק לצורך ביצוע עבירה כלשהי". תוך הידרשות לפסיקתו של בית משפט זה, וגם תוך מודעות למיתחם הענישה הרחב בעבירות מעין זו, ציין בית המשפט כי "ככלל, העונש ההולם עבירה חמורה זו הוא מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח". בית המשפט הביא בחשבון את העובדה שהנשק היה תקין ועמו תחמושת "חיה", וגם נדרש להתרשמות שירות המבחן כי לא הוסגר מקורו האמיתי של הנשק. צוין כי המערער גם הגיש בקשה לרשיון נשק ונדחה, דבר המצביע על מודעות לחומרת העבירה והתעלמות משלטון החוק; נאמר כי אין לקבל במקרה דנא טענה של הגנה עצמית, והנשק גם לא נתפס בנסיבות המאששות אותה. מנגד צוינו לקולה העבר הנקי ואורח החיים הנורמטיבי, היעדר עבירות נוספות לצד החזקת הנשק, וכן הודאת המערער וחרטתו ונטילת אחריות, הנראות כנות. על כן הושת העונש כאמור מעלה. הערעור ה. בערעור נטען, כי עברו הנקי, הודאתו וחרטתו של המערער, התסקיר החיובי, והיעדר כל עבירות נלוות בנשק או סביב החקירה, מצדיקים הקלה בעונש; המערער אדם נורמטיבי, העבירה החמורה יותר שלצדה 10 שנות מאסר הוסרה מכתב האישום, המערער שוחרר ממעצר בהסכמה. עוד נטען, כי פסיקה רבה בעבירה דנא מצביעה על מאסר בעבודות שירות, גם במקרים של עבירות נלוות קשות. על כן נתבקש מאסר על תנאי או בעבודות שירות. ו. לקראת הדיון עיינו בתסקיר משלים של שירות המבחן למבוגרים, בו נאמר כי המערער ממשיך בניהול העסק המשפחתי למוצרי בשר קפואים אשר מדובר בהרחבתו; שוב דווח על חרטה ולימוד לקח מצדו, הבנת הבעייתיות שבמעשה ועם זאת הבעת חשש ממאסר. השירות חזר על הערכתו הכללית כפי שניתנה בבית המשפט קמא. ז. בפנינו טען עו"ד מסאלחה למערער, כי פסיקה ענפה (הוגשה לנו אסופה) הקלה בעונש במקרים דומים, ואף במקרים חמורים במידה רבה; לעבירות בנשק מדרג חומרה, ולא הרי הצטיידות בנשק לשם שוד כהרי החזקת נשק מסוג זה שבכאן. מאסר בפועל מוטל על פי רוב כשהמדובר בשימוש בנשק. נטען כי אף פרשת שי דרומי (תפ"ח (ב"ש) 1010/07), שם הושת עונש של 5 חודשים בעבודות שירות בעבירות החזקה ונשיאה - א"ר) מצביעה על אפשרות הקלה, ועסקינן באדם הקרב לגיל 40 שלא הסתבך עד הנה בפלילים בכל צורה שהיא והביע חרטה. להערת באת כוח המדינה כי הקנס טרם שולם, השיב עו"ד מסאלחה כי המדובר בטעמים כלכליים. ח. באת כוח המדינה ציינה כי בעבירה זו, על פי הפסיקה המוגשת מטעם המדינה, עצם הפוטנציאל הקשה הוא נקודת המוצא לעונש, ובנסיבות דנא העונש ראוי, מה גם שהמערער פנה לקבלת רישיון נשק ונדחה. נתבקש מתן משקל לאימרת התסקירים באשר לחוסר כנות מצד המערער בקשר למקור הנשק. הכרעה ט. עיינו בפסיקה שהגישו הצדדים. אכן, הסניגור המלומד - שטען כל הניתן - הצטייד בפסיקה רבה של בתי המשפט, רוב רובה מבתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום, שכללה עונשים קלים יותר בעבירות מעין זו, בראש וראשונה מאסר בעבודות שירות. ואולם, בית משפט זה - כפי שציין אל נכון בית המשפט קמא - עמד לא אחת על הצורך להחמיר בעבירות מעין זו, והדוגמאות שהובאו מטעם המדינה כללו עונשי מאסר חמורים משמעותית מזה שלפנינו, ואף כי חלקן כללו גם עבירות נוספות. ברע"פ 2718/04 אבו דאחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ציין השופט ג'ובראן כלהלן: "יוער כי הסכנה הטמונה בעבירה החמורה של החזקת נשק מצדיקה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה.בבוא בית-המשפט לשקול את הענישה בעבירות מסוג זה, עליו לתת משקל נכבד יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים בכוח מלבצע עבירות דומות, על פני הנסיבות האישיות של העבריין". אף זה לא כבר (רע"פ 5921/08 רג'בי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) צוין מפי השופט ג'ובראן, כי "החזקה של כלי נשק על-ידי מי שאינו מורשה בכך יש פוטנציאל להוביל להסלמה חמורה ולתוצאות קשות של כל אירוע בו יהיה מעורב אותו נושא נשק, וזאת אף מקום שהנשק מוחזק אך למטרות, 'הגנה עצמית בלבד'". במקרים הללו הושת מאסר מאחורי סורג ובריח (שמונה ושישה חודשים). נזכור כי המדובר בעבירה שלצדה נקוב בחוק, לענייננו, עונש בן שבע שנות מאסר. ראו גם דברי השופטת ארבל בע"פ 3300/06 אבוסנינה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) כי "לטעמי יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד". י. אכן, בא כוח המערער הסתמך בין היתר על פסק הדין בע"פ 9090/00 שניידרמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם), בו הוטל עונש ללא הרשעה במקרה של צעיר בן 20 שנתפס עם חבריו כשבידיהם רימון, סכינים ואלה לצורך שוד (שלא בוצע), וזאת בין השאר כדי לאפשר גיוס הנאשם דשם לצה"ל. ואולם, ככלל, כפי שציינה השופטת (כתארה אז) ביניש בע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, פ"ד נח(5) 541, 545, "גם אם נכון הדבר כי עד כה רמת הענישה בעבירות של החזקת נשק אינה גבוהה, הרי שהמציאות השוררת בארץ - זמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש עמו פוטנציאל להסלמת האלימות העבריינית והאידאולוגית כאחד - מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה". אכן, ענייננו אינו דומה לאותה פרשה שבה דנה ולחומרתה, אך גם לא לפרשת שי דרומי. דרך המלך בכגון דא, בסופו של יום, צריכה להיות ככלל מאסר מאחורי סורג ובריח, וזאת בראש וראשונה להרתעת היחיד והרבים; אורך התקופה כרוך כמובן בנסיבות הספציפיות של העושה והמעשה. אכן, ערים אנו לכך שלאדם בעל רקע נורמטיבי, וכזה הוא המערער, שהות במאסר אינה קלה כל עיקר, ובהיותו במעצר חוה מקצת הטעם. אך נשק הוא נשק הוא נשק, ובנסיבות הישראליות נשק בידיים לא מורשות עלול להתגלגל למקום לא טוב, וכדברי האומר "מחזה שבמערכתו הראשונה נראה אקדח, עשוי האקדח לירות במערכה האחרונה"; לא כל שכן כשמקורו של הנשק שבנידון דידן לא נודע, וקל וחומר כשסורב רשיון נשק למערער והוא עשה לעניין זה דין לעצמו. על כן איננו מוצאים מקום להתערבות בפסק הדין קמא. אכן, רוצים אנו לקוות ולהאמין כי המערער מתחרט על עבירתו, כפי שמסר לשירות המבחן, ולא ישוב לסורו, אלא ימשיך בעתיד בחיים נורמטיביים. עם זאת לא ברור מדוע לא שולם הקנס כשהמערער מצוי בעסק פעיל כמתואר. י"א. סוף דבר, איננו נעתרים לערעור. המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 24.1.10 עד שעה 10:00. ערבויות קיימות יעמדו בעינן עד להתיצבות. אנו מסבים את תשומת לבו של שירות בתי הסוהר לעברו הנקי של המערער, ולצורך בשיבוצו באופן מתאים לכך בעת מאסרו. ניתן היום, ‏י"ג בטבת תש"ע (30.12.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09052200_T02.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il