פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 522/01

עוזי שראק נ. המוסד לביטוח לאומי

העותר ביקש להכיר באוטם שריר הלב שחווה כפגיעה בעבודה, לאחר שערעוריו בבתי הדין לעבודה נדחו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/01/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 522/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להכיר באוטם שריר הלב שחווה כפגיעה בעבודה, לאחר שערעוריו בבתי הדין לעבודה נדחו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 522/01

עוזי שראק נ. המוסד לביטוח לאומי

העותר ביקש להכיר באוטם שריר הלב שחווה כפגיעה בעבודה, לאחר שערעוריו בבתי הדין לעבודה נדחו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, מורה לנהיגה, לקה באוטם שריר הלב במהלך עבודתו וביקש מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בכך כפגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה בבית הדין האזורי לעבודה, וערעורו נדחה בבית הדין הארצי, לאחר שנקבע כי העותר חש ברע עוד לפני האירוע החריג שתיאר. העותר הגיש עתירה לבג"ץ. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי מדובר בהשגות על ממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאות קודמות, וכי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין לעבודה, אלא אם נפלה בהם טעות משפטית מהותית, דבר שלא קרה במקרה זה.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' מצא, ד' ביניש, מ' נאור
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עוזי שראק

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • בית הדין האיזורי לעבודה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • האוטם התרחש כתוצאה מאירוע פתאומי בעבודה (סטיית רכב ומניעת תאונה).
  • קיימת סמיכות זמנים בין האירוע לבין הופעת האוטם המעידה על קשר סיבתי.
טיעוני ההגנה
  • העותר החל לחוש ברע עוד לפני האירוע הנטען ברכב.
  • ממצאי העובדה שנקבעו בערכאות הקודמות מבוססים על אימרת העותר לחוקר המוסד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם האוטם נגרם כתוצאה מאירוע חריג בעבודה או שהעותר חש ברע עוד לפני כן.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • אימרת העותר כפי שנרשמה על ידי חוקר המוסד לביטוח לאומי.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • גרסת העותר כפי שנמסרה בעדותו בבית הדין.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 522/01 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור העותר: עוזי שראק נגד המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. בית הדין הארצי לעבודה 3. בית הדין האיזורי לעבודה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' בטבת התשס"ב (19.12.01) בשם העותר: גב' גלית פרידמן (בתו של העותר) בשם המשיב 1: עו"ד ע' אלטשולר פ ס ק - ד י ן השופט א' מצא: העותר, מורה לנהיגה, לקה באוטם שריר הלב. ההתקף התרחש במהלך שיעור שנתן העותר לאחד מתלמידיו. העותר ביקש מן המוסד לביטוח לאומי להכיר במחלתו כבפגיעה בעבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי. משדחה המוסד את בקשתו הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. תביעתו נדחתה, ובית הדין הארצי - שלפניו השיג העותר על צדקת ההכרעה בעניינו - דחה את ערעורו. מכאן העתירה שלפנינו. בדיון לפני בית הדין האזורי לא הייתה מחלוקת, שהאוטם תקף את העותר במהלך עבודתו. אלא שהצדדים נחלקו בשאלה, אם ההתקף פקד את העותר כתוצאה מאירוע הקשור בעבודתו. גירסת העותר הייתה, כי במהלך שיעור הנהיגה - ובעוד תלמידו אוחז בהגה - סטה הרכב, לפתע פתאום, לימין הדרך. על המדרכה שמימין נמצאו אותה שעה הולכי-רגל, ומחשש שהרכב יעלה על המדרכה ויפגע בהם, מיהר העותר להסיט את ההגה בחזרה לשמאל. סמוך לאחר מכן, סיפר העותר, נתקף באוטם שריר הלב. בהסתמך על תיאור זה טען העותר, כי סמיכות הזמנים, בין האירוע הפתאומי לבין הופעת האוטם, מהווה ראיה לקיום קשר סיבתי בין האירוע לבין ההתקף. ואולם מדברים, שנרשמו מפי העותר על-ידי חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי, עלה, כי העותר החל לחוש ברע עוד בתחילתו של שיעור הנהיגה ולפני שהרכב הגיע אל המקום אשר בו הסיט התלמיד את ההגה. בתתו את דעתו לשתי הגירסאות, ולכך שבעדותו התכחש העותר לאמיתות הדברים שרשם מפיו החוקר, קבע בית הדין האזורי, כי הוא מעדיף את דברי העותר באימרתו לחוקר המוסד על פני התיאור שמסר בעדותו. ובהכרעה עובדתית זו לא מצא בית הדין הארצי מקום להתערב. בדיון לפנינו לא היה העותר מיוצג על-ידי עורך-דין. לבקשתו, וכדי להקל עליו, הרשינו לבתו, גב' גלית פרידמן, לטעון בשם אביה. הבת, אף שאינה עורכת-דין, טענה לפנינו, בטוב טעם ודעת, כל מה שניתן היה לטעון לטובת העותר. שקלנו את טענותיה, וכן חזרנו ועיינו בחומר שאליו הפנתה אותנו. מסקנתנו היא, כי העתירה אינה מגלה עילה להוצאת צו על תנאי. השגות העותר על צדקת ההכרעה בעניינו, הופנו נגד ממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי וכן נגד צדקת סירובו של בית הדין הארצי לשוב ולבחון אם לממצאים אלה יש עיגון מוצק בראיות. השגות אלו נושאות אופי ערעורי מובהק, אך, כידוע, בית-משפט זה אינו ערכאת ערעור על פסיקותיו של בית הדין הארצי לעבודה, ונכונותו להתערב בפסיקות אלו מוגבלת למקרים בהם גלוי וברור שבפסק-דינו של בית הדין הארצי נפלה טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את התערבות בית המשפט לתיקונה. מקרהו של העותר איננו נכנס למסגרת זאת. העתירה נדחית אך בנסיבות העניין נימנע מעשיית צו להוצאות. ש ו פ ט השופטת ד' ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' מצא. ניתן היום, כ"ד בטבת תשס"ב (8.1.02). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01005220.F02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il /עכ.